אמות הקריאה

עמוד:45

ומקורותיהן והשוו אותן עם הבריתות , שהן פרושים של תנאים שלא נכללו בנסח המשנה בעריכתו של יהודה הנשיא . הם לא היו רשאים לשנות החלטות ועקרונות שהתקבלו פה אחד במשנה או בבריתות . האמוראים שהסמכו על ידי הנשיא בארץ - ישראל כנו " רבי", ואלו האמוראים בבבל באותה תקופה כנו " רב " או " מר". בדרך כלל מחלקים את תקופת האמוראים של בבל לששה או לשמונה דורות או תקופות . תקופת האמוראים בארץ - ישראל היתה קצרה הרבה יותר . בבל גלות בבל משנה תלמוד תקופת המשנה והתלמוד אמורי שבט שמי נודד למחצה , שהיה אחד משבעת העמים שישבו בכנען . האמורים נזכרים פעמים רבות בתנ"ך ובתעודות בבליות ומצריות . הם ישבו בארץ - ישראל ובסוריה ואחר כך במסופוטמיה ( ארם נהרים ) . השושלת שמלכה בבבל , שחמורבי היה אחד ממלכיה , היתה אמורית . מן המאה ה - 16 לפני הספירה ואילך נאלצו האמורים לסגת בפני גלי השבטים שפלשו לארץ . בשנת 1500 לפני הספירה בערך הם קבלו את חסותם של החתים . בבל חמורבי חתים כנען מסופוטמיה אמות הקריאה כנוי לארבע האותיות א , ה , ו , י , באלף - בית העברי , כשהן ממלאות תפקיד של ציני תנועות . בעברית העתיקה לא היו סימנים דגמת הנקוד , המסיע ומנחה את הקורא כיצד לבטא את המלה הכתובה . כך למשל , מלה שאותיותיה הן דבר , יכולה היתה להקרא כ " דבר " במשמעות חפץ , או כ " דבר " במשמעות אמר , או כ " דבר " שהיא מין מחלה , או כ " דבר " - מין דבורה ועוד . היה צרן לנחש על פי ההקשר במשפט לאיזו משמעות התכון הכותב . עם הזמן החלו להשתמש באותיות א , ה , ו , י כציני תנועות העוזרות בקריאת המלים . האות א מסמנת בדרך כלל את התנועה ,/4 כמו במלה " כאן", אך יכולה לסמן גם תנועות אחרות , כמו ק במלה " לצאת". האות ה מסמנת בדרך כלל את התנועות A ו - , E בעקר בסופי מלים , כמו במלים " שונה " ו " בנה". האות ו מסמנת את התנועות O ו - U , נמו במלים " כלום " ו " שלום". האות י מסמנת את התנועה ו , ולפעמים E , כמו במלים " שיר " ו " בית - ספר". כיום משתמשים באמות הקריאה י ו - ו , כאשר כותבים ללא נקוד . דרך כתיבה זו נקראת כתיב מלא . כאשר מנקדים את הכתוב , אין צרך להעזר באמות הקריאה . נתב עברי נקוד אמזונות במיתולוגיה היונית - שבט של נשים לוחמות אמיצות - לב , אשר שלטו בארצן מבלי לשתף גברים . האמזונות בנו ערים אהדות , שהחשובה שבהן היתה אפסוס . האמזונות נהגו לשעבד את הגברים ששבו במלחמה או להרג אותם . אחת המלכות שלהן , פנטסילאה , נהרגה בידי הגבור היוני אכילס לאחר שיצאה למלחמה ביונים בראש הנשים הלוחמות שלה . מלכה אחרת , היפוליטה , נהגה לחגר חגורת פלאים מעשה ידיו של ארס ( הוא מרס ) אל המלחמה , כסמל לכחה . על הגבור היוני הרקולס הטל להביא את החגורה הזאת , והוא יצא אל ארץ האמזונות . היפוליטה קבלה אותו בחביבות והבטיחה לתת לו את החגורה . אך האלה הרה ( יונו ) , שרדפה בחמתה כל הימים את הרקולס , לבשה דמות של אמזונה ושכנעה את האמזונות , כי הרקולס מבקש לשבות את מלכתן . האמזונות התנפלו על הרקולס כשבלה בחברתה של היפוליטה באניתו . הרקולס חשב כי המלכה היא שצותה עליהן להתקיפו , ולכן הרגה ולקח עמו את החגורה . לאחר שהרקולס הרג את היפוליטה ואנטיופה אחותה , פלשו האמזונות הזועמות לאתונה . אולם הן נחלו בה תבוסה נצחת וצבאן השמד כליל . האמנים היונים הרבו לציר ולפסל אמזונות , בדרך כלל כשהן רוכבות על גבי סוסים , מצידות בחנית ובקשת או בגרזן קרב , ומגנים בידיהן . אנילס אלי יון ורומא הרה הרקולס מיתולוגיה קרב בין יוונים לאמזונות - קטע מיצירתו של הפסל היווני סקופס .

קודם  |  הבא