סביון

עמוד:204

מלבד הסביון האביבי - הנפוץ במיני הסביון בישראל - מצויים בארץ עוד ששה מיני סביון : סביון צהב , סביון פשוט , סביון מצרי , סביון יפו , סביון הערבות וסביון החרמון . בין מיני הסביונים המצויים בעולם יש גם מינים מרשימים , כגון סביוני הענק הצומחים על ראשי ההרים הגבוהים באפריקה . צמחים אלה מתנשאים לגבה של כששה מטרים . סביונים רבים מצטינים ביפי פרחיהם והם מקבלים על הגננים ברחבי העולם כצמחי גן ונוי . מזרעונים לבנים לקרקפת צהבה כבן למשפחת המרכבים גם לסביון יש תפרחת הנקראת קרקפת , שקטרה כשני סנטימטרים . פרחי הקרקפת נחלקים לשני טיפוסים : הפרחים הצנוריים המופיעים במרכז הקרקפת , והפרחים הלשוניים , הנראים כעלי כותרת ומקיפים את הקרקפת . כל פרחי הקרקפת יושבים על מצעים ונראים כפרח אחד . אצל הסביון הפרחים הלשוניים הם פרחי נקבה , ואלו הפרחים הצנוריים הם פרחים דו - מיניים המכילים אבקנים ועליים כאחד . לאחר ההאבקה מבשילים פרות הסביון , שהם זרעונים מארכים המצידים בראשם בציצית של שערות לבנות ודקות . הזרעונים מבשילים יחד ואז נראית הקרקפת של הסביון כראש של סב העטור בשער שיבה שופע , ומכאן שמו של הצמח . הזרעונים נפוצים ברוח ורבים מהם נובטים עם רדת הגשמים . ואכן , הסביון האביבי נפוץ מאוד ברב אזורי הארץ , פרט לאזורי המדבר . מן הזרע מתפתח צמח חד - שנתי בעל עלים משננים , שרבם מרכזים בבסיס הגבעול . הפריחה היא בחרף ובאביב ולאחר מכן מבשילים הפרות והצמחים נובלים . מרכבים צמחים סבכי , סבכיים משפחת המבכיים היא הגדולה בסדרת צפורי השיר . יש בה 62 סוגים וכ - 350 מינים שונים . רב בני המשפחה הם צפורים קטנות , מגדל פשוש עד גדל דרור , שצבען לרב חום - אפר אחיד . הזכר דומה ברב המקרים לנקבה ואינו נבדל ממנה בצבעיו . מאחר שרבם שוכנים בסבך עצים ושיחים זכו לשם סבכיים . בגלל צבעיהם הדהויים אין הסבכיים בולטים בשטח , וכדי להפגין את נוכחותם הם מרבים לשיר . לרבים מהם קולות חזקים ונעימים , ויש המכנים אותם " זמירי עצים " . מקור הסבכיים דק , חד ומארך כמלקטת וזהו מקור אפיני לאוכלי חרקים . נוסף למזונם העקרי של בני המשפחה - החרקים - הם מגונים את תפריטם גם בפרות ובזרעים רכים . סבכיים בישראל בישראל מיצגת המשפחה על ידי 10 סוגים , שרבם חורפים ומעוטם יציבים ומקיצים . הסוגים הבולטים : סבכי , קנית , עלוית , פשוש , שיחנית ותפר . הבולט והמכר מכל אלה הוא הפשוש , הנפוץ בכל אזורי הארץ המישבים . מן הסוג סבכי יש בישראל 15 מינים שונים . מהם שלושה מינים יציבים ושני מינים מקיצים - חמשת המינים הללו מקננים בארץ - ועשרה מינים שהם חולפים או חורפים בארץ וביניהם אף כאלה המזדמנים לעתים נדירות , כמו סבכי האשלים והסבכי הקפריסיני . המינים הנפוצים בארץ הם : סבכי החרש , סבכי הטוחנים , סבכי שחר - כפה , וסבכי שחר - הראש . הסבכי בונה את קנו על שיחים ועצים נמוכים . צורת הקן דומה לסלסלה מרפדת היטב , ובו מטילה הנקבה שלוש עד חמש ביצים מנקדות . שני בני הזוג דוגרים ומטפלים בגוזלים . ענפות פשוש צפורי שיר סגוביה , אנדרה נגן גיטרה ספרדי בן המאה ה - 20 . העלה את הגיטרה הקלסית לדרגת כלי סולו באולמי הקונצרטים . חי בשנים 1893 - 1987 . אנדרה סגוביה נולד בסגוביה שבלב ספרד ומילדותו נגן בגיטרה , המקבלת מאוד בארצו . הוא גלה כשרון מוסיקלי ושליטה בלתי רגילה בכלי , והחל לבצע בו מוסיקה קלסית . סגוביה העמיד תלמידים , כגון אנדרו ויליאמס האוסטרלי וג'וליאן ברים האנגלי , הממשיכים את דרכי . הוא העשיר את הרפרטואר ( מבחר היצירות ) לגיטרה ביצירותיו המקוריות ובעבודיו . סגוביה האציל מרוחו על מלחינים בני המאה ה - 20 והניע אותם לחבר יצירות לכלי זה . ואמנם יוצרים ומלחינים כמו קסטלנובו , טדסקו ורודריגו חברו יצירות לגיטרה במיחד למענו . גיטרה סגל סוג הפרחים הנפוץ ביותר במשפחת הסגליים . בסוג כ - 500 מינים , מתוך 800 המינים הכלולים במשפחה . הצמחים במשפחה זו הם עשבים ושיחים המצויים באזורים הטרופיים והממזגים של כדור הארץ . הנפוץ ביותר במיני הבר הוא הסגל התלת - גוני - הידוע בשמו העממי " אמנון ותמר " . בישראל מיצגת משפחת הסגליים רק על ידי הסוג סגל , שלו ארבעה מיני בר וכמה מינים תרבותיים . הסגל התלת - גוני , הגדל בקרקעות חוליות במישור החוף וכן בצפון הארץ ובסיני , הוא המכר שבהם . שלשת מיני הבר האחרים : הסגל התמים , הסגל הצנוע והסגל העטוי , נדירים יותר ומעטים מכירים אותם . בגנות הנוי נפוצים בעקר שני מיני סגל . האחד הוא הזו התרבותי של הסגל התלת - גוני הידוע בכנויו " אמנון ותמר " . זן תרבותי זה מצטין בפרחים גדולים וצבעוניים , ולכן הוא חביב על הגננים . המין האחר הוא הסגל הריחני בעל הפרחים הקטנים והסגלים . פרח זה מצטין בריח עדין והוא מקבל כסמל לאהבה . סגל תלת - גוני הסגל התלת - גוני הוא צמח חד - שנתי קטן שעליו משננים , פרחיו כחלים עם כתמים לבנים או צהבהבים . הפרח הוא למוות ממדיהם הקטנים וצבעיהם הדהויים , מצליחים הסבכיים להתבלט בזכות שירתם הערבה . בתמונה - אחד ממיני הסבכים - סבכי שחור - כיפה . לסביון , כמו לכל בני משפחת המורכבים , יש קרקפת . כאשר הזרעים מבשילים נראית הקרקפת כראשו של סב ועל כן נקרא הסביון בשמו .

קודם  |  הבא