מתוך:  > אביב חדש 12 > מצרים

עמוד:9

עליהם גרסה מיחדת של הנצרות . הם שמרו על דתם כל ימי הכבוש המסלמי , ותפלותיהם נאמרות בשפה מיחדת . רבים מן הקופטים נמנים עם שכבת העלית של החברה המצרית . המצרי המפרסם ביותר היום , בוטרוס ע'אלי ( ראלי ) , שהיה מזכיר האו"ם מאז 1992 - 1996 ( וקדם לכן היה מאדריכלי חוזה השלום בין מצרים לישראל ) - הוא קופטי . עוד כמיליון נוצרים נמנים עם כנסיות אחרות , בעקר עם הכנסיה היונית - אורתודוקסית . מצרים היא מדינה דמוקרטית למחצה - הרבה פחות ממדינות המערב , אך יותר מרב מדינות ערב האחרות . לפי חקת 1971 , שהכנסו בה שנויים ב - 1980 , מצרים היא רפובליקה נשיאותית : הנשיא הוא הממנה את ראש הממשלה ואת השרים , והם כפופים לו , ולא לבית - הנבחרים ( כמו בישראל , למשל ) . הנשיא נבחר אחת לשש שנים . ואולם בכל הבחירות לנשיאות לא היה אלא מעמד אחד , ללא יריבים . בית - הנבחרים מרכב משני בתים : בית - האמה , שהוא הבית התחתון , והמועצה , שהיא הבית העליון . הבחירות לשני הבתים מתקימות אחת לחמש שנים , אבל חלק קטן מן הצירים אינם נבחרים , אלא מתמנים בידי הנשיא . בבית - הנבחרים מיצגות כמה מפלגות , אבל מפלגת השלטון , שהיא גם מפלגתו של הנשיא , מחזיקה ברב מכריע של המושבים , ולמעשה אין במצרים אופוזיציה של ממש . הכלכלה חקלאות היא עדין מקור הפרנסה - אמנם פרנסה דלה בדרך - כלל - של רב התושבים , אם כי תרומתה להכנסה הלאמית קטנה מזו של התעשיה . אולם המחסור בקרקע חריף , בעקר בגלל הרבוי המהיר של האכלוסיה , וחלקת האדמה הממצעת של משפחת האכר המצרי היא פחות מ - 10 דונם . החקלאות מבססת על אדמות המשקות ברשת תעלות מן הנילוס . מצרים משקיעה מאמצים רבים להגדיל את שטח השלחין ( השטח המשקה ) של המדינה , גם מעבר לרצועה הצרה לארך הנילוס והדלתא שלו . לצרך זה בעקר הוקמו הסכרים על הנילוס , ובראשם הסכר הגדול ליד אסואן , נמשכו תעלות מן הזרוע המזרחית של דלתת הנילוס אל האזור שליד תעלת סואץ , והונחו צנורות גדולים בקרקעית התעלה אל עברה האחר ומשם הלאה לרצועת החוף של חצי האי סיני . כל החקלאות המצרית קמה ונופלת אפוא עם הנילוס . הגדולים העקריים של החקלאות המצרית הם כתנה , המיעדת מקצתה לתעשית הטקסטיל המקומית ומקצתה ליצוא , וכן תירס , חטה וארז . הכתנה המצרית היא רבה מזן כפר מצרי . רוב תושבי מצרים הם כפריים עובדי אדמה , המתפרנסים בדוחק מעבודתם , למרות האדמה הפורייה . הסיבה לכך היא התפוצצות האוכלוסין . מסגו אל בהט בקהיר הפסקת מצב המלחמה בין מצרים לישראל בסוף שנות השבעים אפשרה לשלטון המצרי לפתח את קהיר ולהופכה לעיר בירה מודרנית .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר