סונטה

עמוד:225

הראשונים של הסונטה השורה הראשונה מתחרזת עם השורה האחרונה באותו בית , וכך גם השורות השניה והשלישית . בשני הבתים האחרונים של הסונטה החריזה שונה אך קבועה אף היא : השורה הראשונה מתחרזת עם האחרונה וגם עם השורה האמצעית בבית שאחריו . השורה האמצעית בבית שלפני האחרון מתחרזת עם השורות הראשונה והשלישית בבית האחרון של הסונטה . צורה מעלה במיחד של הסונטה היא מחרזת של חמש - עשרה סונטות , המכנה " כליל סונטות " . בצורה זו יש מגבלה נוספת - על השורה האחרונה בכל סונטה לפתח את הסונטה הבאה אחריה . הסונטה האחרונה - החמש - עשרה במספר - מרכבת מכל ארבע - עשרה השורות שהופיעו בראש הסונטות הקודמות . לכן מחבר כליל הסונטות חיב להקפיד ולשים לב שיהיה קשר משמעות וצורה בין הסונטות המרכיבות את מחרזת השירים . צורת הסונטה גבשה במאות ה - 13 וה - 14 באיטליה והגיעה לשיא שכלולה בסונטות של המשוררים האיטלקים דנטה ופטררקה . אחרי כן חברו סונטות גם בספרד , בפורטוגל , בצרפת ובאנגליה . הסונטות שחבר ויליאם שקספיר , המחזאי האנגלי הידוע , נחשבות למשבחות . המשורר העברי הראשון שכתב סונטות היה עמנואל הרומי , שחי בשנים 1260 - 1328 . מאז היתה צורה ספרותית זו מקבלת ואהודה על המשוררים העברים . גם בדורות האחרונים כתבו משוררים עברים יצירות מסוג זה , ביניהם שאול טשרניחובסקי , יעקב פיכמן ולאה גולדברג . חרוז ומשקל שירה ראו ערכים נפרדים למשוררים הנזכרים בערך זה . סונטה יצירה מוסיקלית המבצעת לרב בידי שני נגנים לכל היותר . מקורו של המנח במלה האיטלקית סונרה שמשמעותה להשמיע צליל , כלומר לנגן ולא לשיר . בדרך פלל מופיעה הסונטה כפרק הראשון של יצירות מוסיקליות מסוגים שונים . ראשיתה של הסונטה בתקופת הבריק . באותה עת היא היתה יצירה כלית בת פרק אחד ובעלת מבנה בלתי קבוע , שנגנה כסונטה קמרית מצמצמת או כסונטה לנגינה בכנסיה . במאה ה - 17 הפכה הסונטה לבעלת פרקים אחדים , ומקבלת היתה הסונטה המשלשת - טריו סונטה - שהידועה בהן כלולה ב " מנחה מוסיקלית " של בך . הסונטות הראשונות לפסנתר נכתבו בתקופה זו בידי סקרלטי . הן בעלות פרק אחד , וביניהן לבין הסונטות המכרות לנו כיום מועט הדמיון מבחינת המבנה והסגנון . הסונטה הקלסית , הידועה ביותר כיום , התפתחה במחצית המאה ה - 18 . היא כללה שלושה פרקים - פרק ראשון מהיר , פרק שני אטי ופרק שלישי הדומה באפיו לראשון . לעתים נוסף לה רקוד מתון , שהחלף לאחר מכן בפרק מהיר יותר , ומקומו היה בין הפרק השני לפרק השלישי . " צורת הסונטה " , שלפיה נכתבו יצירות רבות - לאו דוקא כאלה שנקראו " סונטות " - מרכבת מיסודות אלה : הצגת הנושא או שני נושאים - חלק הנקרא פרישה או אקספוזיציה ; פתוח הנושא או הנושאים ; חזרה אל הנושאים והצגתם מחדש , וחתימת היצירה בחלק מסים נמרץ . נגודים אלה במקצב ובסלמות אפיניים לסונטה . היצירות הידועות ביותר בסגנון הזה הן הסונטות לפסנתר של מוצרט , הידן ובטהובן , וכן הסונטות לכנור ולפסנתר של מלחינים אלה ושל שוברט , ברהמס ועוד . כן נכתבו סונטות לצ'לו ולפסנתר ולכלי נשיפה ופסנתר , בעקר חליל , קלרנית ואבוב . גם מלחינים מודרניים חברו סונטות רבות לפי המתכנת הקלסית . מוסיקה ראו ערכים נפרדים לכלים ולמלחינים הנזכרים בערך זה . סונר מכשיר לגלוי ולאתור עצמים מתחת לפני המים בעזרת גלי קול בעלי תדירות גבוהה . גלים אלה מכנים " אולטרה סוניים " או " על - קוליים " . עקרון הפעלה של הסונר דומה לזה של המכ"ם . גלי הקול נפלטים באלמה צרה ממחולל גלים הנמצא מתחת לפני המים , וכשהם פוגעים בעצם כלשהו הם מחזרים ונקלטים במקלט . ההדים שקולט המקלט הופכים לאותות חשמליים , ומערכת אלקטרונית מנתחת אותם וקובעת את ממדיו של העצם ואת מרחקו מן המכשיר . טוח הגלוי של הסונר הוא כעשרה קילומטרים . מכשיר ראשון מסוג זה , שנועד לגלות קרחונים תת - מימיים בעזרת גלי קול , פתח על ידי הממציא האמריקני ר"א פסנדן , אחרי טביעתה של אנית הפאר " טיטניק " שהתנגשה בקרחון ב - 1912 . במלחמת העולם הראשונה שתפו פעלה מדענים מצרפת , מאנגליה ומארצות - הברית כדי לפתח מכשיר דומה לגלוי צוללות . במלחמת העולם השניה שכלל המכשיר וקבל את השם סונר , ראשי תבות באנגלית של : " נווט וטווח באמצעות קול " . היום מצידות גם ספינות אזרחיות בסונר , בעקר לבדיקת עמק המים ולאתור להקות דגים . אולטרסאונד גל מכ"ם קול המלחין האוסטרי , פרנץ שוברט , נודע ב - 17 הסונטות לפסתנר ולכינור שחיבר . בתמונה - שוברט ( במרכז הציור ) בבילוי חברתי מוסיקלי בזלצבורג .

קודם  |  הבא