|
עמוד:167
יש אף המגדלות את הכנימות ב " רפתות " מיחדות ודואגות לכל מחסורן . יש נמלים המגדלות בקניהן פטריות המשמשות להן כמזון עקרי , ויש ביניהן אף צידות עבדים , כמו נמלת האמזונה השודדת גלמים של נמלים אחרות . הפועלות המתפתחות מגלמים אלה משרתות את האמזונות ומבצעות למענן את כל העבודות . הנמלים בישראל בישראל מצויים כ - 160 מיני נמלים החיים באזורי הארץ השונים ומרבים ביניהם המינים המדבריים . סוגי הנמלים הנפוצים הם : נמלת הקציר שמיניה צמחוניים ואוספים זרעים . נמלים אלה חופרות קנים באדמה שעמקם מגיע עד שני מטרים , ובהם הן מאחסנות זרעי צמחים שונים שאספו בשדות . הנוטת היא נמלה שחרה וגדולה שרגליה ארכות והיא מצטינת בתנועתה המהירה . זוהי נמלה טורפת הנזונה מפגרי חרקים , מחלזונות ועוד . היא פעילה בשעות החמות של היום , ובהן היא נראית לעתים כשבטנה מורמת כלפי מעלה לכוון החזה . גם הנמלה הרוכבת חופרת את קניה באדמה . נתן להבחין בהם מבחוץ בשל כדורי החול הפזורים כחומה סביב פתח הקן . הקמפונית היא נמלה גדולה שצבעה שחם . את קניה היא בונה בעץ רקוב ובצמחים . היא נזונה מנוזלים שונים וגם מטל - דבש ומנוזלים שהיא מוצאת בפגרי חרקים . הנמלה הבנאית היא נמלה שחרה קטנה הבונה תלוליות עפר מעל פני הקרקע , ובהן היא מגדלת את רמותיה האוהבות את חם קרני השמש . בבסיס הקן מצויים צמחים , שעליהם חיות כנימות וציקדות . מהפרשות טל - הדבש של הכנימות והציקדות נזונות הנמלים , האוכלות גם צוף פרחים ומיצי פרות . בנאות המדבר שבמדבר יהודה ובערבה חיה הנמלה האורגת . זוהי נמלה ממוצא טרופי החיה על עצי אשל . הפועלות לוקחות בלסתותיהן רמות המפרישות קורים ויוצרות באמצעותם מטוה , המשמש להן כמחסה וכרפתות לכנימות ולציקדות שמטל - הדבש שלהן נזונות הנמלים . חרקים נמנמן מכרסם קטן הנמנה עם משפחת הנמנמניים שבסדרת המכרסמים . במשפחה זו 20 מינים של מכרסמים יפים , שהם מעין חלית בינים בין סנאים לעכברים . בגדלם הם דומים לעכברים ובמראיהם ובפעילותם לסנאים . לנמנמנים יש אזנים ועינים גדולות וזנב ארך ושעיר . בפיהם 20 שנים ולא 16 כמו לעכברים . רבם שוכני עצים הנזונים מפרות וגם מחרקים . בני המשפחה נפוצים באירופה , באסיה ובאפריקה . הנמנמנים זכו לשמם הודות לשנת החרף הממשכת שלהם . בקיץ ובסתו הם אוגרים בגופם מלאי שמן , ועם בוא החרף הם שוקעים בשנה עמקה בתוך מחלותיהם או קניהם . בשעת שנה זו יורד חם גופם ומגיע כמעט לדרגת החם של סביבתם , והנמנמן הישן יכול להקיץ ממנה רק לאחר זמן ממשך של חמום . המפרסם והגדול בנמנמנים הוא הנמנמן האירופי , הישן במשך שבעה חדשים רצופים , ולכן כנה בעבר גם נמנמן השבעה . הרומאים הקדמונים הכירו חיה זו והיו מפטמים אותה בכדי חרס מיחדים כדי להכין ממנה מטעמים . נמנמנים בישראל בישראל מצויים שני מיני נמנמן : נמנמן העצים , החי הנמנמנים זכו לשמם בגלל שנת החורף הארוכה שלהם . שני סוגי הנמנמנים החיים בארצנו אינם ישנים ברציפות במשך כל עונת החורף , אלא מקיימים סדרה של תנומות קצרות . בתמונה - נמנמן מכורבל שקוע בשינת חורף . למעלה : חיי הנמלים מתנהלים על פי חלוקת תפקידים קבועה . המלכה והזכר ממונים על הרבייה , בעוד הפועלות , בתמונה ) עמלות על הספקת המזון לקן , על בנייתו ועל הגנתו מפני פולשים . למטה מימין : המינים השונים של הנמלים שונים אלה מאלה בגודלם ; בכנפיים שלפעמים מצויות ולפעמים נעדרות , ובעוקץ מייצר הארס - שבמינים מסוימים הוא מנוון ובמינים אחרים פעיל . למטה משמאל : הטלת ביצים הוא תפקידה העיקרי של המלכה , הממונה על הבטחת המשן קיום הנמלים . הביצה הופכת לרימה , ההופכת לגולם . הנמלים הבוקעות מביצי המלכה הן דיירות הקן המטפלות במלכה .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|