נמיה

עמוד:163

בכל החבל הים תיכוני של ישראל . בישראל השמדו רב הנמיות בהרעלה בשנות ה - 60 , אך מאז התאוששה אכלוסיתן והן מצויות בשפע . למעשה היא טורף - היום היחיד שעדין חי בארצנו . ארך גופה של הנמיה 65 סנטימטר וארך זנבה השעיר עד 45 סנטימטר . רגליה קצרות וגבה כתפיה כ - 20 סנטימטר בלבד . בשל קומתה הנמוכה היא נראית בשעת הליכה או ריצה כזוחלת . בקיץ פרות הנמיה דלילה וכוללת בעקר שערות קשות ודלילות , ואלו בחרף היא צפופה יותר ומכילה גם שערות צמר דקות וארכות . שערות אלה נושרות כל שנה בראשית הקיץ . היא חיה בסבכי שיחים ועצים ופעילה ביום ובלילה . מזונה של הנמיה מגון וכולל יונקים קטנים , עופות , חרקים , ירקות ופרות . לעתים היא חודרת ללולים וגורמת בהם נזקים חמורים . הנמיה מפרסמת בעקר כטורפת נחשים וביניהם ארסיים , שהיא עמידה , כנראה , בפני ארסם . בטרפה נחשים ועכברים היא מועילה לאדם , ובמצרים אף מגדלים אותה כחית בית להגנה מפני נחשים וחלדות . במצרים העתיקה נחשבה הנמיה לחיה קדושה , מכיון שאכלה ביצי תנינים ותנינים צעירים . לאחר מותה היו המצרים הקדמונים חונטים את גופתה ומניחים אותה במקדשיהם . להגנתה נושכת הנמיה ושורטת . בנוסף לכך היא מצידת בבלוטות המפרישות נוזל מסריח , המשמש גם לסמון גבולות תחום המחיה שלה . טורפים נמל רצועת מים לארך חוף , מוגנת מפני סערות וגלים , המשמשת לעגינת סירות ואניות , ורצועת היבשה הסמוכה , המשמשת לפריקה ולטעינה של סחורות ולהורדת נוסעים והעלאתם . מבחינים בין נמלים טבעיים לנמלים מלאכותיים . הנמלים הטבעיים שוכנים בדרך כלל במפרצים סגורים למחצה ; כאלה היו הנמלים בימי קדם , וגם היום רב הנמלים הם כאלה . היתרון בנמלים טבעיים הוא שהטבע הכשירם הנמייה היא טורף קטן וזריז . בשל יכולתה לצוד נחשים ארסיים יש הסוברים כי היא חסינה בפני ארסם . כך או כך , היא מועילה לאדם באוכלה מכרסמים ונחשים . אולם בצד התועלת היא יש גם נזק - הנמייה פושטת על לולים וטורפת את דייריהם . אוניות גדולות וקטנות , רציפים עמוסים בכלי רכב ומחסנים - נמל רוחש פעילות ברוטרדם שבהולנד ,

קודם  |  הבא