ניקרגואה

עמוד:160

כלליות וחפשיות שנערכו ב - 1990 נצחה ברב של כ - 60% חזית של 14 מפלגות ממתנגדות הסנדיניסטים , והמעמדת שלהם , ויולטה בריוס דה צ'מורו , נבחרה לנשיאות . הסנדיניסטים הודיעו על סיום מלחמת האזרחים , שנמשכה שמונה שנים . ואולם לא חלף זמן רב ושוב השתרר אי - שקט במדינה , על רקע מצב כלכלי קשה . שוב פרצו מרידות , עד שב - 1994 השגה שביתת נשק מחדשת . דניאל אורטגה , הנשיא לשעבר , טען שההשג של המהפכה הסנדיניסטית היה בהשבת הכבוד העצמי לעניים . אולם בשלהי המאה ה - 20 מצבה הכלכלי של ניקרגואה קשה וכשני שלישים מתושביה עדין חיים בעני רב . אוקינוס האטלנטי אוקינוס השקט אצטקים פנמה , תעלה רעש אדמה ניר חמר רך העשוי מסיבים , בעקר תאית של עצים , המשמש כאחד מחמרי הגלם החשובים בימינו . מיצרים ממנו מחברות , מדפיסים עליו ספרים ועתונים ומשתמשים בו גם לאריזה , לקשוט , ליצור מוצרי קרטון , הלבשה , הנעלה ועוד . חמרים המשמשים לכתיבה היו קימים עוד בתקופות קדומות . האדם הקדמון כתב על קלפות עצים . הבבלים והאשורים חרטו אותיות וסמלים על לוחות חרס וטין . המצרים הקדמונים פתחו חמר דומה לניר , שנקרא פפירוס . הם עשו אותו מקני גמא שנגזרו לרצועות דקות , נארגו שתי וערב ליריעות שיבשו בשמש , ועליהן כתבו וצירו בדיו את תעודותיהם . במאה ה - 2 לפני הספירה החלו היונים לכתב על קלף , שהיה עור מעבד של כבשים ועזים . עד היום נכתבים ספרי תורה על חמר כתיבה משבח זה . המצאת הניר ושכלולו הניר שבו אנו משתמשים היום הוא זול ונוח לכתיבה יותר מכל החמרים שעליהם כתבו הקדמונים . מיחסים את המצאת הניר לצ'י - לון , שהיה פקיד גבוה בממשלת סין . בשנת 105 לספירה בערך גלה צ'י - לון , שאם חותכים סיבי פשתן וקני במבוק , סיבים של עץ תות , סמרטוטים ורשתות דיג ישנות לחתיכות קטנטנות ומערבבים אותן במים , מתקבלת מין דיסה דביקה , שכאשר שוטחים אותה בשכבה דקה היא מתיבשת ליריעה חזקה שאפשר לכתב עליה . זה היה הניר הראשון . יצור הניר התפשט בכל רחבי המזרח הרחוק . הסינים השתמשו בו לכתיבה , לציור , להדפסת שטרי כסף ולצרכים היגיניים , כניר טואלט . בשנת 1751 נלחמו הערבים עם הסינים בטורקסטן ולקחו בשבי כמה סינים ממחים להכנת הניר . בעזרתם נבנו מפעלי ניר במזרח התיכון ואחרי כן גם באירופה . בשנת 800 בערך היתה כבר בגדאד מפרסמת בתעשית הניר שלה . עם המצאת הדפוס במחצית המאה ה - 15 התפשט יצור הניר בכל אירופה . בשנת 799 1 המציא הצרפתי לואי רובר מכונה ראשונה ליצור ניר , שעד אז היו מיצרים אותו בידים . היום מיצר רב הניר בעולם במכונות . הניר הרגיל מיצר מתאית המופקת מעץ , מסיבי ארז , מקני סוף ועוד . ניר משבח יותר מיצר , כמו בעבר , מפסלת של כתנה ופשתן ומסמרטוטים . ניר זה עמיד יותר בפני בליה ומשתמשים בו להכנת שטרי כסף , בולי דאר וניר לכתיבת תעודות חשובות ולציור . יצור ניר חמר הגלם של תעשית הניר הוא התאית ( צלולוזה ) שהוא סיב ממקור צמחי . בכל צמח יש סיבי תאית , אך לא כל צמח כדאי לנצל ליצור ניר . ברב המפעלים בעולם משתמשים ליצור ניר בגזעי עצים - בעקר עצי מחט - שהתאית מהוה כמחצית ממשקלם . קנדה היא ספק עקרי של עצים לתעשית הניר העולמית . אולם בארצות שונות מנצלים ליצור ניר גם צמחים אחרים . במפעלי הניר מנצלים גם פסלת ניר . השלב הראשון ביצור הניר הוא בדוד התאית . לשם כך מרסקים את גזעי העצים לשבבים קטנים ומבשלים אותם בתמסה מימית של חמצה גפרתית או בתמסת נתר מאכל . כך מומסים החמרים האחרים מלבד התאית ומסלקים . את עסת התאית שנותרה מעבירים למערבל גדול המרסק את סיבי התאית פעם נוספת , ומערבבים אותם עם חמרים נוספים , כגון קאולין הנותן לניר יציבות וחזק , עמילן , דבקים ושרפי עץ וכן חמרים המלבינים את התאית . העסה מוכנה עתה לשלב הבא . מזרימים אותה על פני סרט שלבי הכנת הנייר מכריתת העץ וניסורו לבולי עץ , דרך קילופו , קיצוצו והפיכתו לעיסה נוזלית ועד לייבושו ולכבישתו לגלילים .

קודם  |  הבא