ניו - יורק, עיר

עמוד:145

יותר מ - 8 . ו מיליון יהודים ( כשליש מיהודי ארצות - הברית ) , בתוכם רבבות ישראלים . זו היא הקהלה היהודית הגדולה בעולם , בהפרש נכר לפני כל האחרות . מאז מלחמת העצמאות האמריקנית היו היהודים מערים בחיים הצבוריים , הכלכליים והמדיניים של העיר , ובה בעת שקדו על פתוח מוסדות קהלה ענפים משלהם . עד 1910 התישבו רב היהודים בחלק המזרחי התחתון של מנהטן , והיו עמוד השדרה של תעשית הבגוד של ניו - יורק ( באותה שנה היו 85 אחוז מכל פועלי המחט בעיר מהגרים יהודים , בעקר ממזרח אירופה ) . יהודים רבים עבדו גם בתעשית הסיגריות ואחרים היו צבעים , רפדים וחנונים . עם השתפרות מצבם הכלכלי בשנות ה - 20 התחילו היהודים עוקרים למנהטן העלית , לברונקס ולקוינז . מספר בעלי המקצועות החפשיים ביניהם עלה במדה נכרת . ב - 1930 היו יותר ממחצית הרופאים , עורכי הדין , רופאי השנים והמורים בניו - יורק יהודים . הם בלטו גם בפקידות , במסחר , במוסדות להשכלה גבוהה , בעתונות ובכלי התקשורת האלקטרוניים . המאמצים לאחד את יהודי ניו - יורק לקהלה אחת ולמנות רבנות מרכזית , כדרך הרבה ערים באירופה , נכשלו . כל זרם דתי וכל עדה הקימו להם בתי - כנסת ובתי - ספר משלהם . באמצע המאה ה - 20 היו בניו - יורק 539 בתי - כנסת אורתודוקסיים , 184 קונסרוטיביים ו - 93 רפורמיים . במרוצת השנים נהפכו מקצת בתי - הכנסת למרכזים קהלתיים מפתחים , הכוללים בתי - ספר , מועדוני תרבות וספורט ושרותי קהלה וסעד . עם זאת , הוקמו גם מוסדות תרבות מרכזיים , נוסדו עתונים ביידיש ובעברית , כוננו אגדות לעזרה הדדית , מוסדות חנוך דתיים וחלוניים ו " לנדסמנשפטים " - אגודים של יוצאי ערים שונות באירופה , שטפחו פעלות סעד , תרבות ועזרה הדדית בין חבריהם . החנוך היהודי בניו - יורק כיום הוא בעקר חנוך משלים ומספר התלמידים בבתי - הספר היומיים היהודיים קטן יחסית . ניו - יורק היתה מרכז לפעילות ציונית כבר בשלהי המאה ה - 19 . בימי מלחמת העולם הראשונה הוקם בה " הגדוד העברי"ה - 39 , שחיליו - ובתוכם דוד בן - גריון - השתתפו במלחמה בארץ - ישראל לצד האנגלים . בעת מלחמת העולם השניה היתה ניו - יורק למרכז הציונות העולמית . ב - 1942 קבלו בה נציגי כל הזרמים בתנועה הציונית את " תכנית בילטמור " ( על שם המלון שבו נתכנסו ) . החלטה היסטורית זו קבעה , כי מטרת הציונות היא הקמת מדינה יהודית בארץ - ישראל . לאחר המלחמה היתה ניו - יורק מוקד הפעילות הציונית באו"ם ומרכז לגיוס כספים לעזרת מדינת ישראל . השפעת היהודים בעיר עדין רבה , וכבר כהנו בה שני ראשי עיר יהודים : אברהם בים ואדוארד קוץ'. עם זאת היא הולכת וקטנה , ולו רק מפני שרב חלקם של היהודים מבני המעמד הבינוני היוצאים מן העיר אל הפרורים השקטים והבטוחים יותר . או"ם ארצות - הברית גדודים עבריים הדסון , הנרי הדסון , מפרץ ונהר ושינגטון , ג'ורג'ניו - יורק , מדינה רפורמים ניו - מקסיקו מדינה מדברית למחצה בדרום - מערב ארצות - הברית , בגבול מקסיקו . המדינה החמישית בגדלה בארצות - הברית , אך מן הפחות מאכלסות בה . שטחה 315,115 קילומטרים רבועים , יותר משטחה של איטליה , אך מספר תושביה כ - 5 . ר מיליון בלבד . בירתה - סנטה - פה . עמוד השדרה של המדינה הוא השלוחה הדרומית של רכס הרי הרוקי , המגיעה כאן עד לשיא של 4,007 מטרים . עמק הנהר ריו גרנדה חוצה אותם בכוון צפון - דרום . ממזרח להרים גולשת ניו - מקסיקו למישורים הגדולים של המערב התיכון . כאן זורם הנהר פקוס , מיובלי הריו גרנדה . מצפון - מערב להרים משתרעת רמת קולורדו . בדרום - שטחי מדבר מבהקים . רב שטחי המדינה אינם מקבלים כמות משקעים מספקת לחקלאות בעל , אבל הצמחיה הטבעית מאפשרת רעית בקר וצאן . בשטחים המשקים שבקרבת הנהרות מגדלים כתנה , דגנים וירקות . עשרה של ניו - מקסיקו טמון במחצביה - אורניום ( כמחצית מתפוקת ארצות - הברית ) , נפטי גז טבעי , פחם , נחשת , אבץ , עופרת ומנגן . הפרק הלאמי " מערות קרלסבד " הוא אתר תירות מפרסם . זו מערכת של מערות קרסטיות ומנהרות תת - קרקעיות , המתמשכות בשלוש קומות עד עמק של 400 מטרים , ובהן נטיפים וזקיפים מהגדולים בעולם . עד 40 אחוז מתושבי ניו - מקסיקו הם היספנים - רבם יוצאי מקסיקו . כן מצוי במדינה אחד הרכוזים הגדולים ביותר של אינדיאנים בארצות - הברית - כ - 130,000 , שהם שמונה אחוזים מתושביה של מדינה זו ; רבם יושבים בשמורות מיחדות להם בצפון - מערב המדינה . לעמת זאת , השחרים הם רק כשני אחוזים . הלבנים הם רק כמחצית מן האכלוסיה . יש בניו - מקסיקו רק עיר גדולה אחת - אלבוקרקי ( 400,000 תושבים ) , היושבת במרכז המדינה , על הנהר ריו גרנדה . האירופים הראשונים שהגיעו לאזור והשתלטו עליו היו ספרדים , בשנת 540 1 . משלטונה של ספרד עברה ניו - בתי אינדיאנים בניו - מקסיקו . האוכלוסייה האינדיאנית הגדולה בניו - מקסיקו טבעה את חותמה על סגנון הבנייה המקומי .

קודם  |  הבא