|
עמוד:128
הימים , בעקר ברמת הגולן , בבקעת הירדן ועל גבול רצועת עזה . רבן היו כעבר שנים ספורות לישובי קבע . עם ההאחזיית שהוקמו בראשית שנות ה - 50 נמנים קבוץ יטבתה בערבה , ששדותיו מגיעים לקרבת הגבול עם ירדן ; קבוץ גונן , סמוך לגבול לשעבר עם סוריה ; קבוץ עין - גדי שעל חוף ים המלח , בקרבת הגבול עם ירדן ; מושב עין יהב בערבה ; המושבים אמציה ולכיש סמוך להרי חברון ; הקבוצים ניר עז וכרם שלום על גבול רצועת עזה , והקבוצים בחן ומגל סמיך ל " קו הירק " , שהיה בעבר גבול ה " גדה המערבית " של ירדן . האחזיות שהוקמו בשנות ה - 60 , לפני מלחמת ששת הימים , הן לדגמה קבוץ גרופית , שנועד לחסם את דרכם של המחבלים בערבה ; מושב חצבה , אף הוא בערבה ; מושב מי - עמי , ליד הישיב אם אלפחם , מושב אלמגור ליד שפך הירדן לכנרת . האחזיות רבות הוקמו כאמור לאחר מלחמת ששת הימים . בבקעת הירדן , לדגמה , גתית , גלגל וארגמן ; בסיני - דקלה ; בגבול הרצועה - נצרים , קטיף וכפר דרום ; ובגולן - אפיק , אל על ושניר . בוגרי הנח"ל הקימו ישובים רבים ברחבי הארץ ובמיחד לארך גבולותיה וחדשו , חזקו ובססו ישובים חקלאיים קימים . יחידות הנח"ל נחשבות ליחידות מעלות , ובשנים האחרונות יש הטוענים - הן בצה"ל והן בקרב גורמים אזרחיים - שיש לפרקן ולשלב את החילים ביחידות לוחמות , שכן רבים מהם יכולים לשרת בתפקידי רקוד . אלה טוענים שהנח"ל חדל למלא את יעודו ההתישבותי , במיחד משהתברר שרק מעטים מבוגריו נשארים בקבוצים ובמושבים . צה"ל נחליאלי סוג של צפורי שיר הנמנה עם משפחת הנחליאליים . במשפחה זו , הנפוצה בכל העולם , יש צפורים קטנות בעלות זנב ארך ומקור דק הנזונות מחרקים ומתולעים , שאותם הן מנקרות על הקרקע . גם הקנון הוא על הקרקע . בישראל מיצגים הנחליאליים על ידי שני סוגים : הפיפיון , ששמונה ממיניו מופיעים בישראל , והנחליאלי , שלו ארבעה מינים בארצנו . שלושה ממיני הנחליאלים שלנו באים מאירופה : הנחליאלי הלבן , שהוא חורף מצוי בארצנו ומקנן נדיר בצפון הארץ , ליד מקוי - מים ; הנחליאלי הצהב , עובר ארח מצוי החולף בארצנו בסתו בדרכו מאירופה לאפריקה , ובאביב בדרכו חזרה מאפריקה לאירופה . לפני יבוש בצות החולה קננו בהן כמה זוגות של נחליאלי צהב ; והנחליאלי הזנבתן , שגם הוא חורף בארצנו בעקר ליד מקוי - מים . המין הרביעי הנחליאלי הלימוני חי במרכז אסיה והוא מזדמן נדיר ביותר בישראל . הנפוץ והמכר הוא הנחליאלי הלבן . ארכו 18 סנטימטר , זנבו ארך ונע בלי הרף . גבו אפר , בטנו וגרונו לבנים , כפת ראשו אפרה או שחרה ועל חזהו סינר שחר . אצל הזכרים הבוגרים בולטים הכפה והסינר יותר מאשר אצל הנקבות והצעירים . בבואם לארץ תוחמים להם הזכרים שטחי מחיה ( טריטוריות ) , שעליהן הם מגנים נגד נחליאלים אחרים . לתוך הטריטוריה של הזכר חודרת הנקבה , והשנים יוצרים זוג . הנחליאלים חיים בנפרד בשעות היום ומתאספים לעת לילה ללינה משתפת על עצים קרובים . בבקר חוזר כל אחד לשטחו . באביב עוזבים הנחליאלים את ארצנו ועפים לקנן בארצות אירופה . רק מעטים מהם מקננים בצפון הארץ ליד מקוי - מים ונחלים , ועל כן הם נקראים נחליאלים . ענפות צפורי שיי נחמיה נחמיה בן חכליה היה משנה לארתחשסתא ה - ו מלך פרס ואחר כך פחה ביהודה בימי שיבת ציון . המידע עליו נמצא במקרא בספר הנושא את שמו . נחמיה היה בעל מעמד נכבד בחצרו של מלך פרס . כאשר נודע לו על מצבה הקשה של ירושלים , הוא בקש את רשות המלך לעלות אליה כדי לבנות את חומותיה . המלך הסכים לבקשתו , מנה אותו לפחה ואף העניק לו סיוע . נחמיה ועזרא פעלו יחד לשקום יהודה . נחמיה שמש כמנהיג המדיני ועזרא כמנהיג הרוחני . בעיני חכמי התקופה נחשב מעמדו של עזרא רם יותר והוא אף מצג כדמות המרכזית בספר " עזרא ונחמיה " . נחמיה נחן ביעילות ובכשר ארגון ומנהל מעלה , ונראה שאלמלא מעשיו לא היה תקף לתקוניו של עזרא . ספר נחמיה ספר נחמיה חבר בימי דריוש ה - 2 מלך פרס ( 423 - 404 לפני הספירה ) ונכלל בקבץ כתובים . הספר מתאר את עליתו של נחמיה לארץ , לאחר ששמע על חומת ירושלים הפרוצה ועל שעריה השרופים . וכן מתארת בנית החומה ( בשנת 444 לפני הספירה ) . מלאכת הבניה התקדמה יפה , למרות התנכלותם העזה של השכנים ( בעקר השומרונים ) , מכיון שנחמיה הצליח לשתף בה את בני כל המעמדות בעם . הוא הפיח בהם רוח התלהבות בקריאתו : " לכו ונבנה את חומת ירושלים ולא נהיה עוד חרפה " ( ב יז ) וארגן כהלכה את העבודה והשמירה : " באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח ... והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה " ( פרק ד ) . מפעלו השני של נחמיה היה תקון המצב החברתי והדתי בירושלים . לאחר שהכריז על שמטת חובות העניים שנלקחו לשמש כעבדים , הוא דאג להגדלת מספר התושבים בעיר . הוא אף חתם ראשון על ברית השבועה הנחליאלי חורף בארצנו ונמנה עם אחד ממבשרי הסתיו בישראל . בתמונה - נחליאלי זנבתן ( האפור ) מבלה את החורף בעיקר ליד מקווי מים .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|