נבל

עמוד:98

נבל כלי נגינה עתיק בעל מיתרים המפיקים צלילים דקים ועדינים , המתמשכים ומהדהדים כגל . מקור שמו הלועזי - הרפ - הוא בנגינה המרחפת והגלית האפינית לו , הקרויה באיטלקית " ארפג'ו " . הנבל הוא מכלי הנגינה העתיקים ביותר הנמצא עד היום בשמושו של האדם . במערות קבורה במצרים התגלו נבלים בני יותר מ - 5,000 שנה . הנבל מזכר גם בתנ"ך כ " שמינית " או " עשור " , אך יש הטוענים כי כלי תנ " כי זה הוא כלי נשיפה הדומה לחמת החלילים . הנבל בן זמננו הוא כלי גדול בצורת משלש , המונח בשעת הנגינה על הרצפה ונשען על כתפי הנגן . בשנת 1810 התקנו בו דושות המקלות את השמוש בו ומגונות אותו בכך שהן מגדילות את תחום הצלילים שהוא יכול להפיק . הדושות נמצאות בבסיס הנבל , קרוב לרגלי הנגן . לחיצה על הדושות משנה את ארך המיתר ועמו את גבה הצליל . מפתחות הכוננן של מיתרי הנבל , שמספרם וארכם אינם קבועים , נמצאים למעלה , בצוארו המתפתל . תבת התהודה של הנבל נשענת על כתפי הנגן . במוסיקה הכתובה השתמשה לראשונה בנבל באיטליה , במחצית השניה של המאה ה - 16 . מלחינים קלסיים , וביניהם בך , בטהובן , מוצרט והידן כתבו מעט מאוד יצירות לנבל . בתקופה הרומנטית נעשה בו שמוש נרחב על ידי וגנר , מהלר ואחרים . הנבל היה אהוב במיחד על המלחינים הצרפתים וביצירותיהם התזמרתיות של דביסי , רול וברליוז הוא תופס מקום חשוב . בימינו נכתבות יצירות מעטות לנבל , ביניהן יצירות של המלחין הישראלי עמי מעיני , והשמוש בו אינו נפוץ . לכן נאלצים נגני הנבל לעבד יצירות שנועדו לכלים אחרים . במוסיקה העממית רווח יותר השמוש בכלי נגינה זה . הזמרים הנודדים בימי הבינים ( הטרובדורים ) לוו את שירתם בפריטה בנבל , וגם במאה ה - 20 משתמשים בו נגני המוסיקה העממית . כלי פריטה מוסיקה נברן סוג של מכרסם קטן הנמנה עם תת - משפחה של העכבריים . סוג זה נפוץ באירופה , באסיה ובאמריקה והוא כולל 67 מינים . ביניהם מצויים המזיקים הקשים ביותר לחקלאות , מבין המכרסמים . הידוע שבהם הוא נברן השדה . הנברן מצטין ברביתו המרבה . הנקבה ממליטה פעמים מספר בשנה , בכל פעם ארבעה עד עשרה גורים קטנים , עירמים ועורים . ההריון של נקבת הנברן הוא מן הקצרים בטבע ונמשך 21 יום בלבד . גם ההתבגרות המינית מקדמת בייתר , ונקבה בגיל 25 ימים כבר יכולה להצטרף למעגל הרביה . אחת לכמה שנים , בשנה המכנה " שנת עכברים " , מתעצמת רביתם של הנברנים ואכלוסיתם גדלה במדה מדהימה . בשנה מעין זו ממליטות הנקבות במשך כל השנה ובכל שגר יש 12 - 14 גורים הגדלים ומצטרפים למעגל הרביה . בסיפה של שנה זו חלה בדרך כלל התפוצצות אכלוסין ולאחר מכן האכלוסיה קטנה מאיד . בישראל ובארצות אחרות לוחמים בנברנים על ידי פזור גרעינים מרץלים בשדות . בשנות ה - 90 החלו בישראל בנסיין להדביר נברנים בשיטת ההדברה הביולוגית על ידי הצבת תבות קנון של תנשמות בשדות חקלאיים . בארצנו נפוץ מאוד נברן השדה . זהו עכבר קטן שצבעו אפר - חום . ארך גופו כ - ו ו סנטימטר וארך זנבו כשלושה סנטימטרים . פרותו רכה , רגליו קצרות ואזניו ועיניו קטנות קולו העדין של הנבל נבלע בין קולותיהם של כלי הנגינה האחרים , ולכן מרבים לנגן עליו בהופעות יחיד בתמונה - נבל מהמאה ה - 18 . דוד חמלך , " נעים זמירות ישראל " פורט על מיתרי נבל . הנבל הוא אחד מכלי הנגינה העתיקים הנזכרים במקרא . נברן המים ( בתמונה ) הוא מין נדיר של נברנים , שחי באיזור ימת החולה עד שיובשה .

קודם  |  הבא