נ, נון

עמוד:85

נ , נון האות הארבע - עשרה באלף - בית העברי . ערכה המספרי 50 . בראשי המלים ובאמצען צורתה נ , ושמה " נון כפופה " . צורתה בסופי מלים ן , והיא נקראת " נון פשוטה " או " נון סופית " . נו"ן סופית הבאה בראש קבוצת מספרים מצינת את המספר 700 . למשל ןס"א - 761 . מקור שמה של האות הוא במלה " דג " בארמית , למרות שבצורתה באלף - בית הכנעני הקדמון היא מזכירה יותר צורת נחש . עם הזמן השתנתה צורת האות למעין זיגזג מאנך , ומצורה זו התפתחה האות הלטינית א , המקבלת היום בשפות האירופיות שמקורן בכתב הלטיני . בארמית ( במאה ה - 4 לפני הספירה ) , התארכה הצלע התחתונה של הזיגזג וקצה העליון התמעט עד שנעלם , וכך התקבלה צורתה הסופית של האות גם בכתב היהודי . בערבית היא נקראת'נון'. ארמית גימטריה נתב כתב עברי לטינית ערבית , לשון וספרות נאוית דג קטן הנמנה עם משפחת הנאויתיים . במשפחה זו כ - 200 מינים הנפוצים כמעט בכל העולם . רבם חיים בנחלים ובשאר מקוי מים מתוקים . רבים מבני המשפחה מצטינים בצבעיהם היפים והם מקבלים כדגי נוי באקוריונים . הנאויות הן דגים קטנים שארכם חמשה עד שמונה סנטימטרים , השוכנים במקוי מים רדודים ועשירים בצומח . הן נזונות מבעלי - חיים קטנים : תולעים , סרטנים קטנים וזחלי יתושים . הנאויות נחשבות לדגים מועילים , מכיון שהן מסיעות לאדם להשמיד את יתושי הקדחת . בישראל מצויים שלושה מיני נאוית . נאוית המלחות היא דג החי בלהקות . צבעה אפר - כסוף ועל זנבה פסים כהים . היא חיה בלהקות קטנות בים סוף ובמים הרדודים שלארך חופי הים התיכון . בעבר הרחוק הגיעו דגים אלה אל חופינו מן המפרץ הפרסי וחדרו גם לבקעת הירדן . כיום מוצאים להקות של תת - מין אנדמי ( מקומי ) של נאוית המלחות גם בנחלים ובמעינות שליד ים המלח . החזור וההטלה אצל מין זה נעשים בלהקה . הנאוית הכחלה חיה במקוי מים מתוקים . תת - מין אחד שלה , הנאוית הכחלה העינונית , חי בחולה ובמעינות הקרובים לה ובעינות צוקים . תת - מין אחר שלה , נאוית כחלה פסוסה , מצוי בנחלי החוף וכן במרכז הירדן ובעינות צוקים . צבעה של הנקבה אפר - כסוף והזכר דומה לה בצבעיו . אולם בעונת הרביה מתקשט הזכר וצבעו הופך לשחר עם נקדות ופסים כחלים . בעונה זו הוא מבסס לו נחלה ( טריטוריה ) ונלחם עם זכרים אחרים כדי להגן עליה . אחרי שבסס לו נחלה , הוא מכין בתוכה מקום דגירה מתאים , ואז הוא מחזר אחרי נקבה החודרת לנחלתו . היא מטילה בין הסבכים של צמחי המים כ - 30 ביצים , שההורים משגיחים עליהן עד בקיעת הדגיגים הקטנים . מין שלישי - נאוית הפסים היה שכיח בנחלי החוף בקרבת הים , אך אכלוסיתו הצטמצמה עקב זהום נחלים מצד אחד , ותחרות עם נאוית המלחות מצד אחר . כיום נתן למצא קבוצות קטנות ממין זה ליד שפכי הירקון והנעמן . אקוריון דגים נאורו מדינת - אי עצמאית מן הזעירות בעולם , השוכנת במערב האוקינוס השקט , סמוך לקו המשוה . שטחה כ - 21 קילומטרים רבועים ומספר תושביה 11,600 . האי שעליו יושבת נאורו , שצורתו אטול ( אי אלמגים בצורת טבעת פתוחה ) , אינו אלא ראשו של הר געש תת מימי כבוי מקף אלמגים . במקומו הגבוה ביותר הוא בולט 65 מטרים מעל הים , ורבו נמוך מאוד . תושבי נאורו הם תערבת של פולינזים , מיקרונזים ומלנזים , וכן עובדים מאיים אחרים , סינים וויטנמים . נאורו היתה בראשיתה מושבה גרמנית . אחר כך היתה שטח מנדט משתף של בריטניה , אוסטרליה וניו - זילנד , ולאחר מכן - שטח חסות של אוסטרליה . ב - 1968 זכתה לעצמאות במסגרת חבר העמים הבריטי . רב מדינות האיים הקטנות באוקינוס השקט מתקשות לאזן את תקציביהן והן נזקקות לסיוע של אחת המעצמות - בדרך כלל המעצמה הקולוניאלית לשעבר , כגון בריטניה . לא כן נאורו . לתושביה הכנסה גבוהה מאוד , משום שהם יושבים , פשוטו כמשמעו , על מכרה של פוספטים . האי נאורו הוא בעצם מצבור גדול של דשן חשוב זה . אמנם לא תושבי האי הם שכורים ומוכרים את הפוספטים , אלא חברות אוסטרליות , שהתחילו בפעלה זו כשהיתה נאורו שטח חסות של אוסטרליה , אבל הם מקבלים מחברות אלה תמלוגים גבוהים . ואולם מצבור הפוספטים איננו בלתי מגבל , וחושבים כי הוא יאזל עוד לפני שנת 2000 , ואז ישארו התושבים כמעט ללא מקורות הכנסה . יש עוד סכנה : הרבה ממחים מנבאים האי שעליו שוכנת מדינת נאורו אינו אלא הר געש כבוי , בני המקום מגדלים באדמה הפורייה עצי דקל וקוקוס לרוב . בתמונה - עצי דקל באיזור החוף של נאורו ,

קודם  |  הבא