משנה

עמוד:72

בישראל , חיות המשפחות המרחבות - או כפי שהן נקראות " חמולות " - בבית אחד או בבתים סמוכים , ובצורה זו יכולים לתמך ולעזר זה לזה . בחברות חקלאיות היתה המשפחה המרחבת יחידה משקית אחת . כלומר , הם עבדו יחד את האדמה , שהיתה נחלת המשפחה והתחלקה בין הבנים , ונהלו קפה משתפת . כל בני המשפחה חיו בבתים משתפים וקרובים זה לזה גם לאחר הנשואים , והמסגרת המשפחתית היתה גם מסגרת חברתית . בחברה המתעשת המודרנית קשרי המשפחה אינם הדוקים כל כך . המשפחה הגרעינית היא עצמאית , והקשרים בה מבססים על האהבה בין הגבר לאשה ובין ההורים לילדיהם . לעתים בני המשפחה הגרעינית נאלצים להתרחק מהמשפחה המרחבת עקב עסוקיהם הכלכליים . רב המשפחות הן מונוגמיות , כלומר משפחית שבהן קים קשר נשואים בין גבר אחד לאשה אחת . קשר נשואים מסוג זה הוא המקבל ביותר , וברב המדינות המודרניות אף קים חק האוסר נשואים בין גבר אחד לנשים אחדות . אולם עדין קימות חברות שבהן נהוגה משפחה פוליגמית - משפחה שבה קים קשר נשואים בין גבר אחד לכמה נשים . במדינות המסלמיות , לדגמה , מתר לגבר אחד לשאת עד ארבע נשים . נשואים מסוג זה קימים גם בקרב עדת המורמונים בארצות - הברית ובכמה חברות שבטיות . הפוליגמיה היתה מקבלת גם ביהדות , עד שרבנו גרשם מאור הגילה תקן את " חרם דרבנו גרשם " , האוסר את רבוי הנשים . במדינת ישראל קים אסיר על פוליגמיה . הנשואים הפוליגמיים פוגעים במעמד האשה ולכן אינם מקבלים בחברה המודרנית . קימת גם המשפחה הפוליאנדרית , שבה לאשה אחת יש בעלים אחדים . משפחה מסוג זה קימת במספר מצמצם של חברות שבטיות כמו למשל בטיבט או בדרום הדו . סוגים אחרים של משפחות הן המשפחה הפטריארכלית , שבה האב הוא בעל הסמכות המקבל את ההחלטות במשפחה . קימת גם המשפחה המטריארכלית , שבה האם עומדת בראש המשפחה ומקבלת את ההחלטות . משפחה מסוג זה מקבלת בימינו בכמה חברות שבטיות באפריקה . הגדרת היחוס - לאב או לאם - קובעת , בין השאר , את שיטת ההורשה והעברת הזכיות לרכוש ולעמדות חברתיות , ויש לה חשיבות רבה בחברות מסרתיות ושבטיות הן לגבי מעמד - כמו העברת זכיות מלוכה , והן לגבי רכוש משתף כמו בעלות על מקורות מים ומרעה אצל הבדוים למשל . בחברה המערבית המודרנית בימינו קימת מגמה לאזון הסמכות בכל הנוגע הן לבעלות על רכוש והן באשר לזכיות ולחובות בין בני הזוג , במיחד משום שנשים נשואות רבות עובדות מחוץ לבית ונוטלות חלק בפרנסה . תפקידי המשפחה וחשיבותה אצל בני האדם , להבדיל מבעלי - חיים , המשפחה אינה תופעה ביולוגית בלבד המבססת על אינסטינקט ושמטרתה לדאג לצרכי ההמשכיות והקיום בלבד . היא ממלאת תפקידים נוספים החיוניים הן לבני המשפחה והן לחברה בכלל בתחום הכלכלי , ובתחום החברתי . המשפחה מספקת לילדים בטחון והגנה , ודואגת למלא את צרכיהם הגופניים , הרגשיים והתרבותיים . היא מספקת להם מזון , בגד ללבש , תנאי מגורים הולמים , מעניקה להם חם ואהבה ומשתדלת להעשיר את עולמם התרבותי . היא גם מלמדת ומחנכת את הילדים ומאפשרת להם להתפתח ולהיות בני אדם עצמאיים המסגלים לעמד ברשות עצמם . כאשר המשפחה ממלאת היטב את תפקידיה היא תורמת רבות לחסנה ולרמת התפתחותה של החברה שבה היא חיה . בני אדם המסגלים ללמד ולעבד היטב תורמים מיכלתם לחברה ומחזקים אותה . למשפחה יש תפקיד נכבד גם בהעברת המורשת התרבותית והלאמית . ההורים מחנכים את ילדיהם , בדרך כלל , להכיר ולהוקיר את האמונות , הדעות והמנהגים האפיניים לעמם , ובכך הם מבטיחים את הרצף של המסרת והתרבות . הם גם מטפחים בהם את האהבה והנאמנות למולדת , ואת המחיבות שלהם לשמר עליה . גם חקי המוסר , שההורים מלמדים את ילדיהם , כגון " לא תרצח " או " לא תגנב " מגנים על שלומה ושלותה של החברה . המשפחה המודרנית היא משפחה גרעינית שבניה נפגשים עם בני המשפחה המורחבת בדרך כלל באירועים מיוחדים .

קודם  |  הבא