משטרה

עמוד:63

ולהשגיח על הסדר ; חקירת מעשים פליליים ; הסדרת התנועה והתעבורה - בישראל ממלאת המשטרה תפקיד נכבד במלחמה למניעת תאנות ; מלחמה בפשע המארגן - סמים , זנות , המורים , הברחות ועוד ; ובעברינות נשים ונער . לצד כחות המשטרה הפועלים בגלוי , קימת ברב המדינות גם משטרה חשאית או בולשת , המפעלת על ידי השלטונות כדי לעקב אחרי אויבי המדינה או המשטר . שלוחה זו של המשטרה , בעקר בארצות בעלות צורת שלטון רודנית ( דיקטטורה ) , נהנית מסמכיות נרחבות , הפוגעות לא פעם בזכיות האדם . המבנה הארגוני של המשטרה שונה מארץ לארץ . יש ארצות בעלות משטרה לאמית הכפופה למטה ארצי , כמו בישראל , ויש ארצות כמו ארצות - הברית שבהן יש לכל עיר ועירה כח משטרה מקומי עצמאי - " שריף " - וזאת בנוסף לכחות המחזקים מטעם המחוזות , מטעם כל אחת מהמדינות ומטעם הממשלה המרכזית ( הבולשת הפדרלית ) . המשטרות בארצות השונות בעולם משתפות פעלה ביניהן , חוקרות , מדוחות ומסגירות פושעים נמלטים . על שתוף פעלה זה מפקד האינטרפול . משטרת ישראל משטרת ישראל נוסדה במאי 1948 , בעצומה של מלחמת העצמאות . כח האדם שבה התבסס על השוטרים היהודים , ששרתו במשטרת המנדט הבריטי והיו כ - 14 אחוז מכלל שוטריה . עם הקמתה היו במשטרת ישראל כ - 700 שוטרים , בסוף שנת 1948 היו בה כבר כ - 1,800 שוטרים , וב - 1958 כ - 5,800 שוטרים . בתחלת שנת 1997 שרתו במשטרה , כולל משמר הגבול , כ - 25 אלף שוטרים , מהם כ - 3,700 שוטרות . מחצית מהשוטרות שרתו בתחום היעודי - מבצעי והשאר בתפקידי מנהלה . המבנה , הארגון ואפי הנהול והפעילות של משטרת ישראל העתקו ממשטרת המנדט , תוך התאמתם למציאות במדינת ישראל . זוהי משטרה כל - ארצית , הכוללת ששה אגפים ונחלקת לששה מחוזות . האגפים הם : מבצעים , חקירות , כח אדם , מודיעין , אפסנאות , תכנון ופתוח , וכל העומדים בראשם נושאים דרגת נצב . כל מחוז מחלק למרחבים . תחנות המשטרה משרתות את הסביבה הקרובה להן . יש להן יחידות סיור , חקירות , מודיעין , נהול ומשמר אזרחי . ב - 1951 העבר לשורותיה מצה"ל משמר הגבול ( מג"ב ) , שארגן במבנה צבאי לכל דבר . בראש משטרת ישראל עומד מפכ"ל ( מפקח כללי ) שדרגתו רב - נצב , המתמנה לתפקיד על ידי השר לבטחון פנים . בשנים הראשונות לקיומה סבלה משטרת ישראל ממחסור בתקציבים ובכח אדם , בעקר כח אדם איכותי ומימן . לאחר מלחמת ששת הימים , ב - 1967 , עברה המשטרה מהפכה בעקבות החלטת הממשלה להטיל עליה את האחריות לכל נושאי השטור בשטחים החדשים שנכבשו . מאז נדרשה המשטרה להקדיש חלק נכר ממאמציה וממשאביה לנושאי בטחון פנים . תחום זה הלך ותפס מקום מרכזי יותר בעבודת המשטרה , ודחק מעט את תפקידיה המסרתיים . בשנת 1970 העבר המטה הכללי של המשטרה מתל - אביב לשכונת שיח ג'ארח במזרח ירושלים . אחר כך התבצע בה מהפך ארגוני , עקב גיוסם של עובדים אקדמיים , ביניהם נשים וקציני צבא . באותה תקופה גם הוחל בגיוס שוטרות לתפקידי שטח וחקירות . ביוני 1977 הכפפה משטרת ישראל למשרד הפנים . בספטמבר 1984 החליטה ממשלת ישראל להקים את משרד המשטרה , ומאז כפופה המשטרה יחד עם שרות בתי הסהר למשרד זה . ב - 1994 שנה שמו של משרד המשטרה למשרד לבטחון פנים . בסוף 1974 העברה האחריות לבטחון הפנים מצה"ל למשטרה . באותה שנה הוקם בה גם המשמר האזרחי ( משא"ז ) . תקציבי המשטרה וכח האדם וכן האמצעים העומדים לרשותה גדלו בצורה נכרת . הוקמה היחידה למשימות מיחדות ולמלחמה בטרור ( ימ"ם ) , ובה קצינים ולוחמים יוצאי יחידות קרביות בצה"ל . גם מערך המודיעין המשטרתי שפר . צה"ל העמיד לרשות המשטרה את חילות חיב"ה ( חילות בשרות המשטרה ) , וחילות בשרות סדיר , שעסקו בפעלות של בטחון שוטף בערים הגדולות . מעמדה של משטרת ישראל בחברה , תפקידיה , המבנה שלה וגדלה השפעו מתהליכים שהתרחשו בחברה הישראלית , ביניהם הגדול העצום במספר תושבי המדינה , השנויים באפי הפשיעה , והעליה ברמת החיים . יחידת הפרשים של משטרת ישראל משליטה סדר בהפגנה שנערכה בירושלים . יחידת האופנעונים של המשטרה מגויסת לאכיפת חוקי התנועה בדרכים . מהירותו וניידתו של האופנוע מאפשרת לשוטר לנוע ביעילות בכבישים ולהשיג את עברייני התחבורה .

קודם  |  הבא