מרי אנטואנט

עמוד:49

למשפט . היא האשמה בקשירת קשר עם אויביה של צרפת , וכבוגדת - נדונה למיתה בגיליוטינה . בשל אדישותה למצוקות העם מיחסת לה האמרה המפרסמת : " אם אין לעם לחם - שיאכל עוגות " . הבסבורג , בית לואי , מלכי צרפת מהפכה הצרפתית מלחמת שבע השנים צרפת - היסטוריה מרי סטיוארט מלכת סקוטלנד . על אף היותה קתולית הכתרה כמלכת ארצה הפרוטסטנטית . כיורשת החקית של כסא המלכות האנגלי סכנה את כתרה של אליזבת הראשונה , מלכת אנגליה , שכלאה אותה במשך 19 שנה . מחומות כלאה נטלה חלק במזמות נגד אליזבת שרקמו הקתולים באנגליה ומחוץ לה , ולבסוף הוצאה להורג . חיתה בשנים 1542 - 1587 . מרי היתה בתו של ג'ימס ה - 5 , מלך סקוטלנד , שהיה נצר לבית טיודור ( בית המלוכה האנגלי ) ונשא אשה צרפתיה . לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון , פרנסואה מלך צרפת , עזבה מרי את צרפת שבה גדלה וחזרה לסקוטלנד כדי למלך בה , למרות הסתיגותם של הסקוטים הפרוטסטנטים ממלכה קתולית . היא נשאה ללורד דרנלי , שהיה אף הוא נצר לבית טיודור , אך עד מהרה מאסה בו והעדיפה על פניו נגן איטלקי . לאחר שרצח את הנגן נהרג בעלה , בנסבות חשודות . החשוד ברציחתו , הרוזן בותול , לא בא על ענשו , וכשמרי נשאה לו , התמרדו הסקוטים , הדיחוה והושיבוה בכלא . היא נמלטה מכלאה ובשנת 1568 הגיעה לאנגליה . כבת לבית טיודור היתה מרי היורשת הראשונה של כסא המלכות האנגלי והותה סכנה ממשית לכתרה של אליזבת הראשונה מלכת אנגליה . אולם אליזבת נרתעה מהתקדים של הריגת מלכה והסתפקה בכליאתה . במשך תשע - עשרה שנות מאסרה של מרי נטלה מרי חלק בכל המזמות שנרקמו נגד אליזבת על ידי המדינות הקתוליות , האפיפיור , והמעוט הקתולי באנגליה עצמה . לאחר שהוכח כי היתה מערבת בקשר לרצח את אליזבת - נחרץ דינה והיא הוצאה להורג . בנה ג'ימס עתיד היה להגשים את שאיפתה ולמלך באנגליה אחרי מות אליזבת . פרשת חייה הסוערים של מרי סטיוארט הנצחה בכמה יצירות ספרות : ברומן של ולטר סקוט , במחזה של פרידריך שילר , בביוגרפיה של סטפן צויג ועוד . אליזבת הראשונה בריטניה טיודור סקוטלנד מריה תרזה ארכידכסית של אוסטריה ומלכת בוהמיה והונגריה . תפסה מקום נכבד במדיניות האירופית במאה ה - 18 . על רקע תביעתה לקיסרות פרצה מלחמת הירשה האוסטרית , שבה אבדה את שלזיה . נחשבה שליטה מקבלת ומכשרת , אך הפלתה לרעה יהודים וישועים . חיתה בשנים 1717 - 1780 . מריה תרזה היתה בתו של קרל ה - 6 . מאחר שלא היו לו בנים זכרים , חוקק קרל חק מיחד שהתיר את העברת המלוכה לבתו . רב שליטי אירופה באותה התקופה סמכו ידם על חק זה . עם מות קרל ה - 6 , בשנת 1740 , היתה מריה תרזה לארכידכסית של אוסטריה ולמלכת הונגריה ובוהמיה , אך לא הכתרה בתאר קיסרית באין תקדים לכך שבראש קיסרות תעמד אשה . קרל אלברכט שליט בוריה תבע לעצמו את הקיסרות וכך פרצה מלחמת הירשה האוסטרית ( 1740 - 1748 ) . פרוסיה , צרפת וספרד לחמו לצד בוריה , ואלו בריטניה התיצבה לצדה של אוסטריה . בסופו של דבר עלה בידי מריה תרזה לשמר על רב נחלותיה , פרט לשלזיה , שנכבשה על ידי פרידריך ה - 2 , מלך פרוסיה . במהלך המלחמה מת קרל אלברכט מבוריה , ובעלה של מריה תרזה , פרנץ מלורן , נבחר לקיסר פרנץ ה - ו ( 1745 ) . הוא היה השליט מבחינת התאר בלבד - אשתו היא שנהלה למעשה את עניני המדינה . שלזיה - העלה למלחמת שבע השנים אבדן שלזיה חרה מאוד למריה תרזה , והחזרתה לתחום ממלכתה הפכה למטרתה העקרית . היועץ שלה , הנסיך ונצל קאוניץ , כרת ביזמתה ברית עם צרפת , האויבת המסרתית של בית הבסבורג , והקים קואליציה של אוסטריה , צרפת , רוסיה , שודיה וסקסוניה , שהחליטה לצאת למלחמה בפרוסיה , אשר נתמכה על ידי בריטניה . מלחמה זו , הקרויה " מלחמת שבע השנים " התפתחה לסכסוך בין - לאמי , אולם אוסטריה נאלצה להשלים עם אבדנה של שלזיה . בשנת 1765 מת בעלה של מריה תרזה , פרנץ ה - ו , ואת כסאו ירש בנה , יוסף ה - 2 . אולם כמו בעבר כן גם עתה היא הוסיפה להחזיק בעצמה ברסן השלטון . כפצוי - מה על אבדן שלזיה , ספחה לממלכתה את גליציה בעת החלקה הראשונה של פולין בשנת 1772 וכעבר שלוש שנים ספחה את בוקובינה , שאותה הוציאה מידי טורקיה . מריה תרזה היתה אהובה על בני עמה ונחשבה שליטה נאורה ומכשרת . היא הנהיגה מערכת מסים מסדרת , הקלה מלכת צרפת , מרי אנטואנט , וילדיה . המלכה מבית הבסבורג , שנישואיה למלך צרפת נועדו להדק את יחסי שתי הממלכות , לא התחבבה על הצרפתים בשל בזבזנותה ויחסה המתנשא , וסופה שהוצאה להורג . דיוקנה של מלכת סקוטלנד , מרי סטיוארט , באיור מהמאה ה - 16 . פרשת יחסיה הסבוכים וטעוני השנאה עם אליזבת מלכת אנגליה תוארה במחזות ובספרים אחדים . בנה של מרי סטיוארט הוא שהגשים את חלומה למלון באנגליה .

קודם  |  הבא