מרוה

עמוד:42

מכנה גביע פורה . הפרי המתפתח בתוך הגביע מכיל אחת עד ארבע פרודות קטנות הנושרות עם הבשלת הפרי ונפוצות בשדה . מיני מרוה בארצנו בישראל מצויים 24 מיני מרוה , מקצתם עשבים ומקצתם שיחים ובני - שיח . ביניהם בולטות המרוה המשלשת בעלת הפרחים הורדים , המרוה הצמירה בעלת הפרחים הכחלים - סגלים והמרוה הריחנית שפרחיה גדולים ולבנים . מרשימה במיחד היא מרות ירושלים שלתפרחותיה צורת מנורה המכסה פרחים אדמים או סגלים כהים . יש המשערים כי מנורת שבעת הקנים נבנתה על פי מרוה זו , ואם אכן כן הוא הדבר , הרי שהמנורה , סמלה של מדינת ישראל , היא חקוי אמנותי לתפרחותיה של המרוה , הנפוצה בסביבות הבירה ובהרים . בתרביות רבות משתמשים במרוה כבצמח מרפא . הרומאים האמינו כי המרוה מסגלת לרפא כמעט כל מחלה ולשכך כל כאב . יהודי תימן השתמשו בעלי המרוה לטפול בכאבי לב ובנפיחיות שונות בגוף . המרוה המשלשת מקבלת כתרופה להרגעת כאבי בטן , לרפוי הצטננות , להגלדת פצעים ועוד . צמחים שפתניים מרון , חנה שחקנית ישראלית , מן הבכירות והבולטות בתאטרון העברי . נמנית עם ראשוני שחקניו של תאטרון " הקאמרי " . חנה מרון נולדה בגרמניה בשנת 1925 , ושם גם החלה להופיע כילדת - פלא בסרטים גרמניים . ב - 1933 , עם עלית הנאצים לשלטון , היא עלתה עם משפחתה לארץ והמשיכה להופיע כילדה בהצגות ובסרטים . היא למדה משחק בסטודיו של " הבימה " , שהיה באותם הימים בית - הספר היחיד למשחק בארץ . כמו צעירים אחרים חשה גם חנה מרון תסכול ואכזבה מדרכה של " הבימה " , שהפכה שמרנית ומישנת . בשלהי מלחמת העולם השניה היא התנדבה לבריגדה היהודית בצבא הבריטי , והצטרפה ללהקת הבדור שלה . עם שחרורה הצטרפה חנה מרון לתאטרון " הקאמרי " שאך זה הוקם . תפקידה הראשון היה בקומדיה " משרתם של שני אדונים " מאת קרלו גולדוני . זו היתה הפקתו השלישית של התאטרון הצעיר , אך הראשונה שזכתה לשבחים רבים ולהכרה . פריצת הדרך שלה אל לבו של הקהל היתה ב - 1946 , בהצגה " נערת הפקר " שכתב שלי . בהצגה זו גלמה חנה מרון בשכנוע רב תפקיד של נערת רחוב , והצליחה לעורר את הזדהות הקהל עם גורלה . ב - 1948 , בעצומה של מלחמת העצמאות , היא הופיעה ב " הוא הלך בשדות " מאת משה שמיר , בתפקיד מיקה , נערה נצולת שואה , חברתו של אורי הפלמ " חניק . אורי נופל בקרב בעוד מיקה נושאת את ילדו . מאז שחקה חנה מרון במספר רב של הצגות , בעקר בתאטרון הקמרי : רוזלינד , ב " כטוב בעיניכם " מאת שקספיר , מרי סטיוארט והמלכה אליזבת ( לסרוגין עם ארנה פורת ) במחזהו של שילר " מרי סטיוארט " , ליזה דוליטל ב " פיגמליון " מאת ברנרד שו , הדה גבלר במחזהו של איבסן , וויני ב " הו הימים הטובים " שכתב בקט . ב - 1970 נפגעה חנה מרון בהתקפת מחבלים במינכן , רגלה נקטעה , אך היא ממשיכה לעלות על הבמה ולשחק . היא אף השתלבה בהפקות הטלויזיה הישראלית , וזכורה במיחד הדמות מלאת החיוניות שעצבה בסדרה " קרובים קרובים " . בשנת 998 1 שחקה חנה מרון בסרטו של עמוס גיתאי " יום יום " , ובשנת 2000 השתתפה במחזהו של טנסי ויליאמס " ביבר הזכוכית " , בתאטרון באר - שבע , בתפקיד האם . מחזה זה העלה בתאטרון הקאמרי בשנת 1951 ואז הופיעה בי חנה מרון בתפקיד הבת , לורה . הבימה קאמרי תאטרון עברי וישראלי מרונים עדה וכנסיה נוצרית מזרחית שמרכזה בלבנון . בני העדה דוברים ערבית , ויש להם פלחן מיחד המתנהל בלשון הארמית - סורית . העדה המרונית נוסדה במאה ה - 5 על ידי נזיר ושמו מרו , שחי לפי המסרת בעמק הנהר אורונטס . מרו הקים שם מנזר גדול , שהיה לימים למרכז הרוחני של בני העדה . בתקופת מסעי הצלב , במאה ה - 2 1 , נסו המרונים להצטרף אל הכנסיה הקתולית , אך האחוד הרשמי עם הותיקן נוצר רק במאה ה - 18 . בכל זאת הכנסיה המרונית שומרת על מדת - מה של עצמאות . בני העדה , הדוברים ערבית , מוסיפים לקים את פלחנם המיחד , המתנהל בלשון הארמית - סורית . בתחלת המאה ה - 19 נסו המרונים , שישבו בעקר בצפון המדינה , לעבר לדרומה , לאזור שהיה מישב ברבו על ידי דרוזים . נסיון זה הביא להתנגשיות דמים בין שתי העדות , שהגיעו לשיאן בטבח שערכו הדרוזים במרונים ב - 1860 . בעקבות פרשה זו התערבו המעצמות האירופיות והקימו אזור אוטונומי בהר הלבנון , שבו הוו המרונים רב מחלט . ב - 1920 הפכי המרונים למעוט במדינה , אחרי שהצרפתים אחדו את החלקים השונים של הארץ והקימו את " לבנון הגדולה " . עם זאת נשארו המרונים המעוט הגדול ביותר - כ - 30 אחוז מהאכלוסיה - והנשיא והרמטכ"ל יצאו תמיד מביניהם . כחצי מיליון מרונים יושבים בלבנון . קהלות מרוניות קטנות יותר חיות בסוריה , בישראל , במצרים , בקפריסין ובארצות - הברית . עד למלחמת לבנון שהחלה ב - 1982 היו המרונים בלבנון כח מדיני ותרבותי חשוב . הם עמדו בראש הנאבקים לשמירת עצמאותה של לבנון , והתנגדו להתמזגותה עם העולם הערבי המסלמי ולבטול אפיה כמדינה רבת עדות . המרונים במהלך הקריירה הבימתית הארוכה שלה גילמה תנה מרון מבחר מרשים של דמויות טרגיות וקומיות . כאן היא נראית יושבת במרכז , בסצנה מן המחזה . רוחות . מאת הנריק איבסן .

קודם  |  הבא