מרד הגטאות

עמוד:39

בימי מלחמת העולם השניה הקימו הנאצים גטאות בערי פולין , שאליהם גרשו היהודים מן העירות הסמוכות . רכוזם של היהודים בגטאות גדולים היה שלב בינים , לפני השלחם אל מחנות ההשמדה , בתכנית " הפתרון הסופי " של הנאצים , תכנית שנועדה להשמיד את יהודי אירופה . הצפיפות הנוראה ששררה בגטו , העדרם של תנאי תברואה בסיסיים וההרעבה השיטתית , גרמו למגפות קטלניות , לתמותה המונית , ולדלדול גופני של הנותרים בחיים . בנוסף על כך השליטו הנאצים בגטאות משטר אימים של התעללות והוצאות להורג , כדי לשבר את רוחם של הכלואים בהם . נאסרה התארגנות מכל סוג שהוא , והמנהיגות הטבעית שצמחה מקרב היהודים בגטו חסלה . הנאצים מנו בכל גטו מועצות ( יודנרטים ) , שעליהן הוטל לבצע בדיקנות את הוראות השלטון הנאצי . על מנת ליעל את ארגון השליטה בהמוני הכלואים בגטו חלקה האכלוסיה לשני מגזרים : מגזר " בלתי יצרני " , שהיה מיעד לגרוש , ומגזר " יצרני " , שהיה עתיד , לכאורה , להשאר בגטו , כיון שעבד בבתי - המלאכה הגרמניים . מרד גטו ורשה הגטאות חסלו בהדרגה על - ידי גרוש יושביהם למחנות השמדה . המגרשים , וכן אלה שנותרו בגטו , לא ידעו את הצפוי להם . מנגנון יעיל של רמיה והטעיה טפח תקוות שוא , שהמגרשים נוסעים למחנות עבודה , וזאת כדי למנע התקוממות ומרי של הנדונים למות . התנאים הגופניים והנפשיים הירודים של אכלוסית הגטאות , העדר מחלט של נשק ועוינות מחלטת של הסביבה פסלו , לכאורה , כל סבירות להתקוממות ולמרד : בזמן שהחל החסול של גטו ורשה ( ב - 22 ביולי 1942 , ערב תשעה באב תש"ב ) , היה בגטו אקדח אחד בלבד . גם סכויי העזרה מבחוץ היו קלושים . מחוץ לחומות הגטו ישבה אכלוסיה פולנית עוינת , שהיתה בחלקה אדישה לגורלם של היהודים ובחלקה שמחה לאידם ושתפה פעלה עם הגרמנים . אולם , היו גם שעזרו ליהודים ואף סכנו את חייהם בכך שהסתירו יהודים בבתיהם . ארגון יהודי לוחם אף על פי כן הוקם בגטו ורשה , ב - 28 ביולי 1942 , " ארגון יהודי לוחם " ( איל ) , שהציב לעצמו כמה מטרות : א . לארגן חטיבות לוחמות ולצידן בנשק שנקנה והברח לגטו , וכן להקים סדנאות ליצור נשק בתוך הגטו . ב . לשגר שליחים לגטאות האחרים כדי לארגן את הגנתם . ג . לחסל את הבוגדים ומשתפי הפעלה עם הגרמנים . ד . להסביר לתושבי הגטו , כי גרוש ( " אקציה " ) פרושו שלוח למחנה מות , ועל כן עליהם להתנגד בפעל לפקדות הגרמנים ולהתחבא . ה . לזיף " כרטיסי עבודה " ולחלקם בקרב אלה שלא זכו להכלל בתוך " הגורם היצרני " באכלוסיה . הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה הוקם על ידי צעירים חניכי תנועות הנער החלוציות , בעקר " השומר הצעיר"ו " דרור " , והוא כלל כ - 350 לוחמים בפקודו של מרדכי אנילביץ'. סגנו היה יצחק צוקרמן ( אנטק ) . ההתקוממות הראשונה של איל היתה ב - 19 בינואר 1943 , במהלכו של גרוש נוסף . בגטו ורשה נותרו אז כ - 60 אלף יהודים מתוך כחצי מיליון יהודים שהיו בורשה ב - 194 ו . קבוצת לוחמי איל , שהצטרפה למגרשים , פתחה באש על החילים הגרמנים . רב אנשי איל נהרגו , אך הגרוש נפסק אחרי ארבעה ימים ( בעוד הגרוש הראשון , שלא נתקל בהתנגדות , נמשך 53 ימים ושלחו בו למות כ - 300 אלף יהודים ) . עתה החלו הכנות קדחתניות למרד האחרון . איש לא צפה להנצל בו או להציל את הגטו . המניע היחיד היה הרצון לנקם ולמות בכבוד , תוך קרב . הגרוש הסופי של יהודי ורשה על ידי הגרמנים התרחש בליל ה - 18 באפריל , ערב פסח , 943 ו . הגרמנים חדרו לגטו בכחות מתגברים , בסיוע ציוד צבאי כבד שכלל גם טנקים . לוחמי איל הצליחו להדף פעמים את היחידות הנאציות , שנעזרו באוקראינים ובליטאים , והסבו להם אבדות . שני טנקים העלו באש . בעקבות זאת החלו הנאצים להעלות את בתי הגטו באש . מבין הלהבות היו הלוחמים מגיחים לפעלות נגד הגרמנים , אך אלה הבעירו וחסלו בית אחר בית . ב - 8 במאי התגלה הבונקר המרכזי של איל , ברחוב מילה 18 , ובו נספו רב חברי המטה ומפקדם . קבוצות לוחמים נוספות המשיכו להלחם בגטו במשך שבועות אחדים לאחר מכן , ומקצתם נמלטו דרך תעלות הביוב אל היערות והקימו פלגת פרטיזנים . " אל נלך כצאן לטבח " מרד גטו ורשה היה המאבק הראשון נגד הנאצים באירופה הכבושה , ומורשה נשלחו , כאמור , שליחים לערים הגדולות , כדי לארגן גם בהם את המרד בגטאות ששרדו . ב - 15 באוגוסט 1943 התקוממו אנשי איל בגטו ביליסטוק , בפקודו של מרדכי טננבוים - תמרוף . הם הבעירו באש את בתי - החרשת שעבדו למען הגרמנים , וגם הפילו חללים בקרב הגרמנים שנכנסו לגטו על מנת לגרש את יושביו אל מחנות ההשמדה . בגטו צ'נסטוחוב עבדו צעירים בהתקנת המפה מתארת את גטו ורשה , היערכות הכוחות של היהודים המורדים והגרמנים , והקרב .

קודם  |  הבא