כתב רש"י

עמוד:180

כתב רש"י סגנון כתב שהיה נהוג בקרב יהודי ספרד בתקופת ימי הבינים . צורת אותיותיו מעגלת ורהוטה . שמו נתן לו על " שם הפרשן הגדול רש"י ( רבי שלמה יצחקי ) , שחי במאה ה - 11 בצפון צרפת . רש"י פרש את התנ"ך והתלמוד והיה גם פוסק הלכה חשוב , ובפרושיו הבהירים ועתירי הידע משתמשים עד היום . ספר פרושיו לחמשת חמשי התורה היה הספר העברי הראשון שיצא לאור בדפוס בשנת 1475 . כדי להבדיל בין הכתוב המקראי או התלמודי - הכתוב בכתב האשורי המרבע - לבין פרושיו של רש"י , עצבו אותיות הפרושים בצורה שונה , על פי הכתב הרבני הספרדי שהיה מקבל באותה תקופה . כך נפוצו ונודעו אותיות אלה בכנוין " כתב רש"י " . מאז נהוג להדפיס את פרושי רש"י , ופרושיהם של פרשנים אחרים , בשולים או בתחתית העמוד של ספרי הקדש . כתב רש"י שמש בעקר את הרבנים לכתיבת פרושים , מאמרים ודרשות . כתב עברי רש"י כתבה חוזה נשואים בין החתן והכלה על פי משרת ישראל . זהו שטר התחיבות , שבו האיש מקבל על עצמו לפרנס את אשתו ולדאג לכל צרכיה . החתן מתחיב בכתבה לשלם לאשתו סכום כסף קבוע מראש אם יגרש אותה ; ולהבטיח לה סכום מסים במקרה שתתאלמן . אם נתנה הכלה לחתן נדוניה , מפרטים גם זאת בכתבה . במקרה זה החתן מתחיב בכתבה להוסיף סכום משלו - שליש , על פי הנהג . יש המוצאים בתורה את המקור למנהג הכתבה לפי הכתוב : " כסף ישקל כמהר הבתולות " ( שמות כב טז ) . לפי אחת הסברות , קבע את נסחת הכתבה שמעון בן שטח , ראש הסנהדרין בימי אלכסנדר ינאי . לכתבה יש נסח מסרתי בארמית וחותמים עליה , בנוסף לחתן , שני עדים . על פי המקבל , קורא הרב את הנסח של הכתבה תחת החפה . בימינו מקבלות תוספות לכתבה , המדגישות את הצד הרגשי ביחסיהם של בני הזוג והמעניקות להם מעמד שוה . גרושים חוזה נשואים שמעון בן שטח כתבי - יד ספרים , תעודות , מכתבים , חוזים , שטרות ושאר חבורים שנכתבו גיד בעזרת כלי כתיבה כמו חרט , קלמוס , מכחול , עפרון ועט , ולא נדפסו במכונה . עד להמצאת הדפוס במאה ה - 15 נכתבו כל המסמכים ביד . כתבי - היד נכתבו על ידי סופרים ממחים , ששלטו במימניות הקריאה והכתיבה . הכתיבה נמשכה זמן רב , ורק מלכים ועשירים יכלו לשלם לסופר את השכר הגבוה שדרש על עבודתו הדיקנית והאטית . עטור כתבי - היד בציורים ובצורות צבעוניים האמיר עוד יותר את מחירם של כתבי - היד , והם היו נחלתם של מעטים . מכונות הדפוס , שאפשרו ליצר עשרות אלפי ~ תקים במהירות ובדיוק רב , בילו את הצרך בכתבי - יד והפכו את הספר ושאר המוצרים הכתובים והמצירים למצרך זול וזמין לכל . כתבי - יד עתיקים שנשארו עד ימינו הם יקרי ערך , ונשמרים לרב במוזאונים , בספריות לאמיות ואוניברסיטאיות , ובאספים פרטיים . כתבי - יד בעת העתיקה כתבי היד המקדמים ביותר המכרים לנו הם לוחות החמר , שעליהם כתבו עוד באלף ה - 4 לפני הספירה העמים שישבו במסופוטמיה , ביניהם השומרים , הבבלים , החתים , האשורים . עמים אלה כתבו בכתב יתדות על גבי לוחות של טין רך באמצעות חרט עשוי עץ . כאשר יבש הטין , הוא היה הופך ללוח חרס קשיח . בין כתבי - יד אלה שהשתמרו נמצאים ספורים , שירות , תעודות בעניני מנהל , שטרי קנין ועוד . היצירה המפרסמת מתקופה זו שהשתמרה עד היום , היא האפוס השומרי " עלילות גלגמש " שנכתב באלף ה - 2 לפני הספירה . ארכיונים גדושים במכתבים נמצאו גם בתל אלעמרנה שבמצרים ובאבלה שבסוריה . המצרים הקדמונים פתחו את הפפירוס , חמר כתיבה הדומה לניר , שיצרו מצמח הגמא ( פפירוס ) . הם כתבו עליו בקלמוס עשוי מאותו חמר בכתב החרטמים . המצרים נהגו להדביק דפים אחדים יחד ולגולל אותם בעזרת מוט , עד שנוצרה מגלה . אחת היצירות החשובות הכתובות על פפירוס שהשתמרה היא " ספר המתים " , אף הוא מן האלף ה - 2 לפני הספירה . " ספר המתים " מתאר את טקסי הקבורה כתב רש"י , שבו נכתבו דברי הפרשנות של רש"י ואחרים , בולט לצד הכתוב המקראי או התלמודי הכתובים בכתב האשורי המרובע . אותיות כתב רש"י עוצבו על פי הכתב הרבני הספרדי שהיה מקובל באותה תקופה . בתמונה - פירוש לפסוק בפרשת בראשית בכתב רש"י . הכתובות המקושטות הידועות ביותר הן מן המאה ה - 18 ואילך מאיטליה , מקהילות ספרדיות מסוימות ומקהילות יהודי המזרח . בתמונה - כתובה מאוירת בציורים אופייניים של העיר ירושלים מאיטליה , תקופת הרנסנס .

קודם  |  הבא