ישראל, עם

עמוד:51

שנים שבו מקצתם אליהן . היהודים הגרף מזרחה - תחלה לגרמניה ואחר כך לפולין , לליטא ולרוסיה ולשטחיה של האימפריה העות'מאנית , והקימו בהן מרכזים חדשים . במשך הזמן הם זכו לעידוד השליטים , שראו בהם יסוד העשוי לקדם את ההתפתחות הכלכלית של ארצותיהם . מסגרות חיים יהודיות - הקהלה והגטו בימי הבינים המאחרים התפתחה והתגבשה בקרב הצבור היהודי מסגרת החיים בקהלה המקומית . קדם לכן היתה המנהיגות היהודית עוברת מאישיות לאישיות , ועתה התחזק כחה של הקהלה המקומית או של ועד משתף לכמה קהלות סמוכות . קהלות אלו הקימו מוסדות , שהיו אחראים כלפי השלטונות לגבית המסים שהוטלו על היהודים . כן הקימו הקהלות בתי - דין , שהיה בסמכותם לפסק דין לכל יהודי הבא בין חומות העיר , ואף מוסדות צדקה וחנוך . בראש הקהלה עמד רב בעל סמכות , ויהודי שישב בעיר קבל על עצמו את מרות הקהלה . בכך היתה דומה הקהלה היהודית לקהלה העירונית שבה ישבה . השלטונות עודדו את התפתחות מוסדות הקהלה וגבושה , כי כך קל היה להם יותר לטפל בעניני היהודים . באותה תקופה אף החלה ההפרדה בין קהלות ה " ספרדים " , היהודים יוצאי ספרד , לבין ה " אשכנזים " יוצאי גרמניה ומערב אירופה . מקורם של ההבדלים בין ה " ספרדים"ל " אשכנזים " היה נעוץ בעקר בהבדלים שבין התגבשות ההלכה לפי מורי הוראה שבארצות השונות וכן בתרביות אשר בקרבן חיו היהודים . הוצרות רכוזי יהודים גדולים במזרח אירופה והגירת מגרשי ספרד , בעקר אל האזורים שבתחום האימפריה העות'מאנית , הביאו להקמת קהלות יהודיות מסוג חדש . פעילותן החברתית והתרבותית של הקהלות האלה היתה מנתקת מסביבתן , חוץ מאיטליה , שבה השפעו היהודים מהתרבות החדשה שצמחה בתקופה זו - תרבות הרנסנס . בארצות מערב אירופה השפע מצב היהודים מן הקרע שחל בכנסיה הנוצרית בין הקתולים לפרוטסטנטים , והם זכו בשל כך למדה רבה יותר של סובלנות . במאה ה - 16 החלה להתפשט תופעת הגטו בחיי היהודים - התרכזות היהודים ברבע מסים של עיר סביב בית - הכנסת ומוסדות קהלה אחרים . אולם החל באמצע המאה ה - 16 נאלצו היהודים להתרכז ברבע נפרד מקף בחומה על פי הוראת השלטונות . הגטו , שנוצר כדי להגביל את היהודים , הביא לגבוש נוסף של הקהלה ולפתוח מוסדות תרבות , חנוך ועזרה הדדית בה . עם התגבשות הקהלות וצמיחת מוסדות שלטון בתוכן , נוצרו גם בעיות חברתיות פנימיות . התגלע מתח בין מנהיגי הקהלות לבין ראשי הישיבות , הרבנים והדרשנים , אשר נטו לטל אלה את סמכיות אלה ותבעו את השליטה בקהלה . לכך נוספה המתיחות בין היהודים העשירים , פרנסי הקהלות , לבין היהודים העניים . מבחינה זו לא היה מגון הדעות בקרב היהודים שונה מזה שבקרב הנוצרים . השנויים החברתיים והתרבותיים שעברו על אירופה לא פסחו על היהודים והיו למוקד מתיחות נוסף בקרב הקהלות , גם אלה שבצפון אפריקה שהשתיכו לחוג תרבותי שונה . העם היהודי בראשית העת החדשה באירופה עד אמצע המאה ה - 17 חיו יהודי פולין חיים שלוים יחסית , אולם התקוממות הקוזקים באוקראינה נגד הפולנים בשנים 1648 - 1649 , גררה בעקבותיה פרעות ביהודי פולין . הקוזקים , שבראשם עמד בוגדן חמילניצקי , פגעו ברבבות יהודים והמיטו חרבן על מרכזי תורה ועל קהלות שלמות . מארעות אלה כנו בפי היהודים " גזרות ת"ח ות"ט " . אחת מתוצאות הפוגרומים האלה היתה התעמקותם של רבים מיהודי פולין בתורת הסוד , הקבלה , מתוך תקוה למצא בה נחמה . תורה זו , שנצניה הראשונים הופיעו עוד בתקופת הרובע היהודי בטולדו שבספרד במשך רוב שנות הגלות העדיפו היהודים , הן בארצות הנוצריות והן המוסלמיות , לחיות בצוותא בגטו . קרבה זו הקלה עליהם לקיים את מצוות היהדות ושיפרה את הרגשתם בארצות הזרות . בכל ארצות תפוצתם הקימו היהודים בתי - כנסת , " מקדש מעטן שריכז סביבו את חיי הקהילה . בתמונה - בית - כנסת בקורדובה שבספרד .

קודם  |  הבא