ישראל, עם

עמוד:46

השם " ישראל " כשם הכולל . השם " עם ישראל " חדש עם הקמת מדינת ישראל . חלקת תולדות העם לתקופות קשה בשל פזורו הרב של עם ישראל בעולם . בעת העתיקה קים העם , בשתי תקופות , מדינות עצמאיות בארץ - ישראל , שכנו בשם " תקופת בית ראשון"ו " תקופת בית שני " ( אם כי העם לא נהנה מעצמאות בכל משך התקופות האלה ) . מקבל לכנות את התקופה שלאחר חרבן בית שני בשנת 70 לספירה בשם " תקופת המשנה והתלמוד " . חלקה האחרון של תקופה זו כבר נכלל בתקופת ימי הבינים בתולדות העמים . תקופת בית ראשון הקביעה מתי החלה תקופת הבית הראשון , הכוללת את תולדות העם מראשיתו ועד שיבת ציון בשנת 538 לפני הספירה , שנויה במחלקת . אין תמימות דעים לגבי דרך ההוצרות של העם כפי שהיא מתארת בספרי המקרא בראשית ושמות . יש חוקרים המטילים ספק בעבדה ששבטי ישראל הפכו לעם עם קבלת התורה במעמד הר סיני והכניסה לארץ . חוקרים אלה טוענים כי שבטי ישראל חדרו באטיות לארץ כנען , התנחלו תחלה בחלקה ההררי ואט - אט כבשו חלקים גדולים שלה . גם תהליך ההתגבשות של השבטים והפיכתם לעם היה , לדעת חוקרים אלה , ארך וקשה . ההתנחלות בארץ - ישראל התרחשה בסוף האלף ה - 2 לפני הספירה . עדות לכך נמצאה במצבת נצחון של מלך מצרים פרעה מרנפתח , שבה נזכר בפעם הראשונה השם ישראל בתעודות חיצוניות : " ישראל הושם , אין לו זרע " . הממצאים הארכאולוגיים והתאורים בספרים יהושע ושופטים מעלים , כי אחדים משבטי ישראל הצליחו לחדר לארץ - ישראל ללא מסעות כבוש , אך ההאחזות בה לותה זמן רב במלחמות . שבטים אלה התנחלו לא עם עמי הארץ בלבד , אלא אף עם עמים כמו הפלשתים והמדינים , שפלשו לתוכה מדי פעם . העדיות לכך מצויות בספרי המקרא שופטים ושמואל . כינון המלוכה סמן מפנה בתולדות העם : שבטיו התאחדו ויצרו מסגרת כללית של ממשל , ואף הצליחו לארגן צבא ומערכת שלטונית כדגמת העמים השכנים . מפנה זה התבטא בראש וראשונה בהשתלטות על אזורי שפלה נרחבים , שבהם קשה היה קדם לכן להלחם בשל המחסור בכלי נשק מתאימים , שהיו בידי העמים האחרים . דת ותרבות יצירתו התרבותית המיחדת של עם ישראל בתקופה זו היתה גבוש אמונה דתית שונה משל עמי המזרח האחרים . אמונה זו באה לידי בטוי במערכת החקים הכתובה בספרי התורה , ועקרה - אמונה באל אחד . מתוך השואה עם ספרות המזרח העתיק ועם מערכות החקים השונות שהיו נהוגות בו מתברר , כי תרבות האזור השפיעה על עולמם הרוחני של בני ישראל . אולם דוקא על רקע ההשואה בולט יחודה של דת ישראל : תביעותיה לא הצטמצמו בקיום הפלחן בלבד , אלא כללו דרישה להתנהגות מוסרית על פי ערכים מגדרים . מקומה הגאוגרפי של ארץ - ישראל על אם הדרך בין מצרים , אסיה הקטנה ומסופוטמיה ( ארם נהרים ) - האזורים החשובים של המזרח העתיק - הביא לכך , שחלקים בעם אמצו את התרביות וארחות החיים של העמים השכנים . דרך חיים זו לא תאמה את כללי ההתנהגות שקבעה דת ישראל . על רקע זה תבעו הנביאים מן העם לדבק בדתו ולבסס את אמונתו על קיום המוסר ולא רק על הפלחן . הנבואה היתה תופעה מיחדת שהיתה יכולה לצמח רק מתוך המאבק שהתנהל בעם בין המאמינים באל האחד לבין מאמצי התרבות מרבת האלים . כבושים וגליות ממלכת ישראל לא הצליחה לשמר על יציבותה , למרות שקמו לה מלכים בעלי יכלת שליטה וארגון . בשנת 720 לפני הספירה היא נכבשה על ידי המעצמה הגדולה באותה העת - אשור , ורבים מתושביה הגלו לאזורים מרחקים . כך באה לקצה ממלכת ישראל . בממלכת יהודה שלטה שושלת אחת - בית דוד - והיא נשענה על שבט יהודה . ממלכה זו היתה יציבה יותר והצליחה לעמד מול המעצמות המתפשטות עד שנת 586 לפני הספירה , כאשר כבש נבוכדנאצר מלך בבל את ירושלים , החריב את בית - המקדש והגלה את רב תושבי הממלכה . לאחר השתלטות ממלכת פרס על האזור , במחצית הראשונה של המאה ה - 6 לפני הספירה , הכריז המלך כורש כי הגולים מארץ - ישראל רשאים לשוב לארצם . גולי בבל עלו לארץ גלים גלים בין השנים 538 - 445 לפני הספירה , אך מקצתם נותרו לחיות בבבל . בתקופה זו , המכנה " שיבת ציון " , נקבצו ונחתמו ספרי התורה והנביאים , ומאז לא נעשו בהם שנויים יסודיים . הידיעות על חיי העם בתקופת השלטון הפרסי אינן רבות . בית - המקדש השני , שנבנה בימי זרבבל בן שאלתיאל , בשנת 516 לפני הספירה בערך , לא דמה בגדלו , בפארו וברוחו לבית - המקדש הראשון שבנה שלמה המלך . בכל זאת ההא שמש סמל למרכז היהודי ההולך וקם בגבולותיה המצמצמים של יהודה . תקופת בית שני הקשרים בין ארצות המזרח לבין יון , שנוצרו בעקבות השתלטותו של אלכסנדר הגדול ( מוקדון ) על כל השטח שממזרח ליון עד גבולותיה המזרחיים של פרס , הצמיחו קטע מספו ישעיהו ממגילות מדבר יהודה ( המאה ה - 1 לספירה ) , שנמצאו במערות קומראן שליד ים המלח .

קודם  |  הבא