ישראל, מדינת

עמוד:25

אחר ממלאים פרקליט המדינה ועוזריו , התובעים לדין עברינים ומיצגים את רשיות המדינה במשפטים שונים . ואלה בתי - המשפט במדינה : בית - המשפט העליון כשמו כן הוא : עליון על כל בתי - המשפט . מסמכותו לשפט בענינים הקשורים בכל מקום במדינה , בעוד ששאר בתי - המשפט , הנמנים עם הערכאות הנמוכות יותר , מגבלים לענינים הקשורים לאזורים שבהם הם פועלים . כל בית - משפט אחר חיב לכבד החלטה של בית - המשפט העליון . לבית המשפט העליון מגשים ערעורים על פסקי דין של בתי - משפט נמוכים יותר . לפעמים הופך בית - המשפט העליון לבית - משפט גביה לצדק ( בג"ץ ) , שסמכותו לתת הוראות לשחרר בני אדם שנעצרו שלא כדין , לצוות על השלטונות לעשות מעשה שהם חיבים לעשותו , או לאסר עליהם מעשה שאסור להם לעשותו . כמו כן יכול בג"ץ לתת הוראות לבית - משפט אחר לדין או לא לדון בענין מסים . בית - המשפט המחוזי נמוך בדרגה אחת מבית - המשפט העליון . הוא דן בענינים פליליים ובתביעות אזרחיות הקשורים למחוז שבו נמצא בית - המשפט . בבתי - משפט אלה נשפטים עברינים על פשעים חמורים ומגשות בהם תביעות אזרחיות על סכומי כסף גדולים . גם מגשים בהם ערעורים על פסקי דין של בתי - המשפט הנמוכים מהם - בתי - משפט השלום . בתי - משפט שלום פזורים ברחבי הארץ . הם דנים בעברות לא חמורות ובענינים הקשורים בסכסוכי קרקעות או בנינים , עניני רשוי וכדומה . כמו כן פועלים במדינה בתי - משפט לנער , שבהם נצרכים משפטים נגד עברינים צעירים מאוד . המשפטים נערכים בדלתים סגורות ואסור לעתונאים לכתב דבר על הנאשמים . בתי - משפט אחרים הם בתי - משפט לתעבורה , הדנים בעברות תנועה , בתי - דין עירוניים הדנים בעברות על חקי העיריה , בתי - דין לעבודה , הדנים בעקר בסכסוכי עבודה , בתי - דין צבאיים , בתי - דין לעניני משפחה , בתי - דין רבניים , בתי - הדין השרעיים ( המסלמים ) ובתי - הדין הדרוזיים . החברה הישראלית החברה הישראלית היא חברה צעירה יחסית . היא מרכבת מרב יהודי וממעוט ערבי - מציאות שהתגבשה בעקבות מלחמת העצמאות והקמת המדינה . החברה הישראלית היהודית היא חברה של מהגרים , והשנויים שחלו בה משקפים את גלי העליה השונים שהגיעו אליה . במשך השנים עברו על האכלוסיה בישראל תהליכים מהירים של מעבר לערים ( עיור ) ועליה ברמת החיים וההשכלה - עדות לכלכלה המודרנית המתפתחת במדינה . בארץ הלכה ונוצרה חברה רבגונית מבחינת ההרכב העדתי , ההשכלה , ההתיחסות לדת , הזקה הפוליטית והצרכים התרבותיים . האכלוסיה הערבית הישראלית , שהיתה בעקרה כפרית ודלה עם קום המדינה , עברה אף היא תהליכים מהירים של קדים ופתוח . תהליכים אלה הואצו עם בטול הממשל הצבאי באמצע שנות ה - 60 , שהגביל את חפש התנועה של הערבים בארץ . רבים מתושבי הכפרים הערביים עברו לערים והפכו מחקלאים לפועלי תעשיה , שרותים ובניה . שנוי זה צמצם את הפער בין הכנסות הכפריים לעמת העירוניים . משנות ה - 70 ואילך חלה במגזר הערבי התפתחות מהירה ברמת השרותים , רמת ההשכלה עלתה , המשפחה קטנה ותוחלת החיים עלתה . גם הפער ברמת החיים בין האכלוסיה הערבית ליהודית הצטמצם , אם כי נשאר עדין גדול למדי . שאלת אפיה וזהותה של החברה הישראלית מתמקדת בסגיה " מיהו ישראלי ? " . אפשר לומר , כי כל מי שנושא תעודם זהות ישראלית שיך לחברה הישראלית . אילם , האם יש לאזרח יהודי ולאזרח ערבי בישראל אותה זהות חברתית ? האם גם ה " יורד " , היושב שנים רבות מחוץ לישראל , ועדין נושא תעודת זהית ישראלית , שיך לחברה ראשי מועצות מקומיות ערביות בישראל בעת הפגנה מול משרד ראש הממשלה בירושלים . מצבם של ערביי ישראל הוא מורכב ומושפע מיחסי ישראל עם הפלשתינים ועם מדינות ערב . בניסיון לגבש במדינת ישראל תרבות ישראלית מקורית ביניהם תרבות מזון ואכילה , אומצו מאפיינים של עדות מתפוצות בעלות תרבויות שונות . בתמונה - ילדה ישראלית אוכלת פלפל , מאכל ערבי במקורו , שהפך למעין " מאכל לאומי " ישראלי .

קודם  |  הבא