עמוד:183

מסבך . כיום משתמשים בקרני ליזר להסרת כתובות קעקע . ילדים ובני נער מתקשטים לפעמים במדבקות מיחדות , הנשארות על הגוף ימים אחדים ונראות ככתובות קעקע . חניטה ליזר הכתל המערבי קטע מהחומה המערבית של הר הבית , שהקיפה את בית - המקדש השני . הכתל נחשב לאתר המקדש ביותר ליהודים , ובו נערכות תפלות מדי יום ובימי חג מועד ותענית . הכתל נבנה על ידי המלך הורדוס בסוף המאה ה - ו לפני הספירה , כחלק מהחומות שהקיפו את הר הבית ובית - המקדש בכללו . הבניה נמשכה כארבעים שנים והעסיקה עשרות אלפי פועלים . בשנת 70 לספירה חרב בית - המקדש ורק הכתל המערבי של החומות נותר ממנו שריד לדורי דורות . במרוצת הזמן שחלף מאז בניתו כסו את תחתיתו חרבות ועפר , ובדורות האחרונים היה חלקו הגלוי קצר ונמוך בהרבה מהכתל השלם . בנינים רבים נבנו בסמוך לו והסתירו את מרבית ארכו . אחרי מלחמת ששת הימים ושחרור העיר העתיקה , נחשפו קטעים נוספים של הכתל לארכו ולעמקו . עד אז היו מדות הכתל החשוף : ארך 28 מטרים , גבה כ - 18 מטרים , רחב הרחבה שלפניו - 60.3 מטרים . כיום חשופים 45 1 מטרים מארכו . הכתל נבנה מ - 43 נדבכי אבנים ( שכבות ) , שרק 24 מהם גלויים לעין . תשעת הנדבכים התחתונים של הכתל היו אבני גזית ענקיות מימי הורדוס , שהונחו זו על גבי זו ללא טיט ביניהן . החבור בין האבנים התאפשר בשל כבדן הרב והודות לשיטת הסתות , שבה השולים שקועים מעט והחלק המרכזי בולט החוצה . ארבעת הנדבכים מעליהם היו אבנים מסתתות , רומאיות או ביזנטיות , ומעליהן נדבכים נוספים של אבנים רגילות מהתקופה הממלוכית או הטורקית . הנדבכים העליונים ביותר הוספו במאה ה - 19 בהשתדלותו של השר משה מונטפיורי . שריד מקדש בתודעת העם היהודי בכל ארצות פזוריו התקדש הכתל כמקום התיחדות דתית . בין היהודים רוחה האמונה , שכל התפלות בעולם עולות השמימה דרך הכתל המערבי , ובמרוצת הדורות היה הכתל לאבן שואבת להמוני היהודים שבאו אליו , בגלוי ובסתר ותוך סכנת נפשות , להתפלל על אבניו . מנהגים מיחדים נפוצו במשך הזמן ליד הכתל . אחד המפרסמים שבהם הוא המנהג לרשם בקשות על פסות ניר ולתחב אותן בסדקים שבין אבני הכתל . לפי מנהג אחר , יהודי מירושלים שהיה יוצא לחוץ - לארץ , היה תוקע מסמר בין אבני הכתל כסגלה שישוב במהרה בשלום . מנהגים מיחדים נוספים התפתחו לגבי טקס קבלת השבת ליד הכתל , ערב ראש חדש , ערב פסח , תשעה באב והימים הנוראים . הכתל הופיע כנושא מרכזי באמנות היהודית העממית בתשמישי קדשה , בספרים וכן בציור ובספרות היהודיים . המאבק עם המסלמים על הכתל במהלך השנים שעם ישראל היה בגלות נעשו נסיונות לקנות את הכתל מידי המסלמים , אך כלם נכשלו . לאחר שהצהרת בלפור והמנדט הבריטי הקנו ליהודים מעמד מכר בארץ - ישראל , החלו היהודים להבליט את חשיבות הכתל כסמל לאמי , בנוסף למשמעותו הדתית המסרתית . המפתי של אז - מנהיג המסלמים הדתי - לאמני הקנאי - הסית את מאמיניו נגד היהודים בהכריזו על הכתל כאתר מסלמי מקדש . המסלמים יצרו כמה עבדות ברחבת הכתל , שנועדו להדגיש את בעלותם על הכתל ולהפריע ליהודים המתפללים לידו . בלחץ המסלמים סלקה המשטרה הבריטית ביום הכפורים תרפ"ט ( 1929 ) את המחצה שהפרידה בין הגברים לנשים ברחבת הכתל . זמן קצר לאחר מכן פרץ אספסוף מסלמי לרחבה ופגע במתפללים , וכך החלו " מארעות " תרפ"ט . ועדה בין - לאמית קבעה כי הכתל שיך למסלמים , אך ליהודים יש זכות להתפלל לידו , אולם אסור להם לתקע בשופר . היהודים לא השלימו עם אסור זה , ומדי שנה נהגו צעירים יהודים לתקע בשופר במוצאי יום כפור ברחבת הכתל . כשהחלו ה " מארעות " שקדמו למלחמת העצמאות , נמנעה כליל גישת היהודים אל הכתל . לאחר נפילת הרבע היהודי והכתל בתוכו לידי הירדנים במלחמת העצמאות ( מאי 1948 ) , לא יכלו היהודים אפלו לראותו מרחוק . אמנם היה סעיף בהסכמי שביתת הנשק עם ירדן שקבע גישה חפשית למקומות הקדושים , אך הירדנים לא קימו סעיף זה . מפעם לפעם הגיעו לישראל דווחים , בעקר מפי תירים יהודים , על ההזנחה הרבה ששררה בסביבת הכתל . הכתל שוב בידי ישראל ביום כ"ח באיר תשכ"ח ( 7 ביוני 1967 ) , היום השלישי למלחמת ששת הימים , שחרר הכתל המערבי . שחרור הכתל המערבי היה גלת הכותרת של כבוש ירושלים העתיקה על ידי כחות צה"ל . מראה צנחני צה"ל נצבים עם ציודם הצבאי , נרגשים אל מול אבני הכתל , היתה לאחת התמונות הבלתי נשכחות של המלחמה . מיד החלו נוהרים אליו המוני בית ישראל מרחבי הארץ , ואחר כך גם מהגולה . במשך הזמן נהרסה שכונת המגרבים הסמוכה , שתושביה פנו למקומות אחרים , ונהרסו גם המבנים שמדרום לרחבת הכתל - כדי להרחיבו . ( חלקו הצפוני של הכתל עדין מסתר בציור מאת ו"ה ברטלט משנת 1842 נראה הכותל המערבי , על אבניו הגדולות והצמחים הפורצים מבין סדקיו , דומה למראהו היום . שינוי רב חל בסביבתו , עקב השיפוצים שנעשו בו לאחר מלחמת ששת הימים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר