מתוך:  > אביב חדש 9 > כתבי - יד

עמוד:182

סדורי תפלה ומחזורים , ספרי הלכה ומוסר . המפרסמים שבהם הם " כתב - יד רוטשילד " שנכתב במאה ה - 15 ו " כתב - יד נירנברג " . בארצות אירופה , ובעקר באיטליה , ספרד וארצות אשכנז התפתחו סגנונות כתיבה וציור יהודיים , שהשפעו בדרך כלל מסגנון העטור של התרבות שבתוכה ישבו , אך הוסיפו סמלים יהודיים כגון מנורה , מגן דוד , לוחות הברית , בעלי - חיים כגין אריה , צבי , נשר ועוד . בימי הבינים החלו היהודים להוציא לאור הגדות של פסח ומגלות אסתר מעטרות בדרך כלל בזהב ובצבעים עזים . האסור לציר דמיות אדם , שאותו נסו תחלה לעקף בדרכים שונות כמו ב " הגדת ראשי הצפורים " מן המאה ה - 15 שנוצרה באשכנז , כבר לא נשמר בקפידה . כתבי - יד של התורה ושל ספרי קדש מארצות המזרח - ארץ ישראל , מצרים , סוריה , טורקיה , תימן , פרס , בוכרה וארצות אחרות - שהשתמרו עד היום , מעטרים אף הם בסגנונות המשפעים מן המקום . לדגמה , כתב - יד של התורה מתימן מן המאה ה - 5 ר , מעטר בצורות הנדסיות . אמנות מיחדת שהתפתחה ביהדות היתה המיקרוגרפיה - כתיבה באותיות זעירות , באפן שיצר צורה הנדסית או ציור כלשהו . אמנות הכתיבה ביד נמשכה אצל היהודים גם לאחר המצאת הדפוס . עד היום כותבים סופרי סת"ם את ספרי התורה על מגלות קלף , כמצוה בהלכה . תפלין ומזוזות , ספרי כריתות ( גטין ) , חמש המגלות ולעתים גם כתבות , נכתבים אף הם ביד . אבלה אמנות יהודית גניזה דפוס הגדה של פסח כתב כתב החרטומים כתב היתדות כתב עברי מגלות הגנוזות מזוזה ניר סופר סת"ם ספרים פפירוס תפילין ראו ערכים נפרדים לעמים הנזכרים בערך זה . כתבת קעקע ציורים או אותיות שמטביעים בעורו של אדם , לרב על הזרועות ועל החזה . כדי להטביע כתבת קעקע מנקבים חרים קטנים ועמקים בתוך העור ומכניסים צבעים בתוכם , בדרך כלל פיח או אפר מערב במים . כיום נעשה הקעקוע לרב בעזרת מחט חשמלית . לא ידוע מתי והיכן התחילו בני אדם להתקשט בכתובות קעקע . אולם אצל חנוטים מצריים , שהלכו לעולמם 1,300 שנה לפני הספירה , נראים סימנים כחלים של כתובות קעקע מתחת לעור . התורה היהודית אוסרת את כתובות הקעקע , שהן מסימני הפלחן האלילי . היפנים והבורמזים צירו את כתובות הקעקע המסבכות ביותר . בורמזים רבים מעטרים את כל גופם בתמונות ססגוניות של צמחים , בעלי - חיים ובני אדם . בדרום - מזרח גינאה החדשה נחשבות כתובות הקעקע על גופיהן של נערות לקשוטים נאים . המאורים בניו - זילנד שכללו את השיטות והדגמים של כתובות הקעקע והגיעו לדרגת אמנות ממש . המנהג היה נפוץ גם בקרב שבטים אפריקניים . בנוסף לתפקידן הקשוטי , שמשו כתובות הקעקע גם כסימן להשתיכות לשבט מסים או כסימן למעמד חברתי . כתובות קעקע אצל הנשים האסקימואיות הצביעו על המוכנות שלהן לנשואים . בתרבות המערבית , כתובות קעקע היו מקבלות מאוד על חילים ומלחים . גם כיום אפשר לראות גברים ונשים שבחרו לעטר את גופם בכתבת קעקע לשם קשוט . בדרך כלל הקעקוע הוא ציור קטן ואינו מכסה את הגוף כלו . בעבר היה נתן למחק את כתובות הקעקע רק באמצעות נתוח לציורי הקעקע יש דגמים מסורתיים , לעתים מסובכים מאוד ידועים במיוחד במורכבותם כתובות הקעקע של היפנים והבורמים . בתמונה - כתובת קעקע על גוו של יפני . עמוד מכתב - יד יווני מהמאות ה - 13 - 14 המספר על קורות השליטים הביזנטיים , כתב - היד שמור בספרייה הלאומית במדריד

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר