כרומוזומים

עמוד:161

כרוב סוג צמחים ממשפחת המצליבים , הכולל כ - ס5 מינים שמולדתם בארצות הים התיכון , בסין וביפן . 15 מבין מיני הכרוב הם צמחי תרבות ולהם מאות זנים . בעולם נחשב הכרוב לאחד מגדולי הירקות החשובים ביותר , במיחד בארצות בעלות אקלים קריר וממזג . את מיני הכרוב מגדלים בשל השרשים , העלים , הגבעולים , הפרחים והזרעים שלהם . למיני כרוב אחדים יש זרעים עשירים בשמן , ואכן עוצרים שמן מיחד מזרעי כרוב השדה , כרוב הסמר וכרוב הנפוס . בארצות רבות מגדלים את הכרוב השחר , שמזרעיו מכינים את החרדל השלחני . לכרובי הבר יש שמושים רבים ברפואה העממית לרפוי פצעים , לשכוך כאבים , נגד תולעים במערכת העכול ועוד . האדם החל לגדל צמח זה לפני כארבעת אלפי שנה ופתח כמה זנים המקבלים גם בגן הירק הישראלי . בארץ מגדלים בגני הירק את הזנים השונים של כרוב הגנה , הגדל בר באירופה . כן מצויים בישראל שלושה מינים של כרוב הגדלים בר והם : כרוב שחר , כרוב כרתי וכרוב החוף . שלשתם צמחים חד - שנתיים זקופים בעלי פרחים צהבים הטיפוסיים לבני משפחת המצליבים . בשנות ה - 80 יבא לארץ גם כרוב הנפוס ומאז הוא נפוץ אצלנו . עוד כרובים הכרובים גדלים בעקר בארצות שאקלימן ממזג והם עמידים גם בטמפרטורות נמוכות . נזכיר בקצרה כמה מהם : כרוב הראשים , הידוע גם כסתם כרוב , ועליו משמשים למאכל כשהם טריים , כבושים או מבשלים . בישראל מצויים הזן הלבן והזן האדם של כרוב זה ; כרוב נצנים , בעל הגבעול הארך שעליו מצויים הנצנים . נצנים אלה הם קולסים ( ראשים ) קטנים דגמת הקולס של כרוב הראשים , ונהוג לאכל אותם חיים או מבשלים ; הכרובית והברוקולי , אשר פרחיהם המנונים ועקצי הפרחים הבשרניים שלהם משמשים מאכל לאדם ; וכרוב הקלח ( קולרבי ) , שגבעולו המעבה ואוגר המזון משמש למאכל טרי . ירקות מצליבים צמחים כרום מתכת לבנה - אפרה קשה , שאינה מצויה בטבע בצורת מתכת ויש להפיקה מעפרות כרום . עפרת הכרום הנפוצה היא הכרומיט - אבן חומה - שארה המכילה גם ברזל וחמצן . סמל כימי - cr . מספר אטומי - 24 . משקל סגלי - 7.19 . טמפרטורת התוך - 1,903 מעלות צלסיוס . טמפרטורת רתיחה - 2,480 מעלות צלסיוס . הכרום התגלה בשנת 1798 על ידי הכימאי הצרפתי ווקלן . מקור השם כרום במלה יונית שפרושה צבע . שמו נתן לו בשל התרכובות הצבעוניות והמבריקות שהוא יוצר . צבען הירק של אבני הברקת והאדם של אבני האדם מקורו בכרום הנמצא בתוכן . הכרום הוא גם יסוד קרט , כלומר יסוד חיוני מאוד בגוף האדם הדרוש לו אך בכמות קטנה . חסרונו עלול לגרם למחלות הקשורות בתהליכי פרוק הסכרים בגוף . בהיותו מערב במתכות אחרות הכרום מחזק אותן , מסיע להן לעמד בפני התקפות של חמרים כימיים ומכשיר אותן לעמידה בחם גבוה . לפיכך מרבים להשתמש בכרום כדי לצפות מתכות , כגון פלדה , בצפוי מגן דק וקשה , שאינו מחליד ונתן למרוק . אולם השמוש העקרי בכרום הוא ביצור פלדת אל - חלד . כשמוסיפים כ - 20% כרום ו - 10% ניקל לפלדה , היא נעשית עמידה בפני חלדה . משתמשים בחמרים כימיים המכילים כרום בצלום , בעבוד עורות וביצור צבעים . הארצות החשובות בעולם בכרית עפרת כרום הן טורקיה ודרום אפריקה . יסודות נימיה מערכה מחזורית מתכת תרכבת ותערבת כרומוזומים הכרומוזומים הם גופיפים זעירים , המצויים בתוך גרעיני התאים הבונים את הגוף החי . הם מכילים את הגנים , שתפקידם לשמר ולהעביר את התכונות התורשתיות . אפשר להבחין בכרומוזומים בתאים הנמצאים במצב של התחלקות . בכל אחד מתאי הגוף של האדם מצויים 46 כרומוזומים , המסדרים בזוגות : 23 כרומוזומים מקורם באב ו - 23 כרומוזומים מקורם באם . רק שנים מבין 46 הכרומוזומים קובעים את מינו של האדם , ועל כן הם נקראים כרומוזומי המין . הכרומוזום צ נחשב לכרומוזום הזכרי , והכרומוזום X נחשב לנושא תכונות המין הנקבי . אצל הנקבה זהים שני כרומוזומי המין ונוהגים לסמן אותם X - X . אצל הזכר שונים שני כרומוזומי המין ונוהגים לסמן אותם Y - X . האם תמיד תורמת כרומוזום X לעבר הנוצר , ולכן מינו של העבר נקבע על ידי תרומת האב . אם האב תורם כרומוזום X - תולד בת , ואם הוא תורם כרומוזום Y - יולד בן . מבנה הכרומוזום והצפן התורשתי צורתו של כרומוזום היא כשל מקל ארך , המפצל לשנים לארכו . שני החלקים המארכים , היוצרים יחד את הכרומוזום , נקראים כרומטידות . הכרומטידות מחברות זו לזו בנקדה אחת , שבה הכרומוזום הוא צר מאוד . נקדה זו נקראת שנץ . הכרומוזומים מסדרים בתא בזוגות ואין זוג אחד דומה למשנהו . לכן נוהגים למספר את הכרומוזומים : זוג מספר אחת , זוג מספר שתים וכלי . על כל כרומוזום מצינים אזורים הנקראים גנים ( גנטיקה - פרושה תורשה ) , וכל גן או קבוצת גנים ממנים על העברת תכונה תורשתית הכרוב האדום , יחד עם הכרוב הירוק - לבן , הוא ירק מצוי ביותר במטבח הישראלי והמזרח תיכוני בכלל . זניו האחרים , ביניהם כרוב מסולסל וכרוב ניצנים , מצויים פחות אן רצויים אף הם .

קודם  |  הבא