כלי הקשה

עמוד:123

ועבין על גבי כן מיחד ומתחתיהן צנורות תהודה . מערכת הקלידים שלו מתפרשת על פני כשלוש אוקטבות . את הצליל מפיקים על ידי הקשה בלוחיות במקושי עץ . צליליו של הקסילופון קצרים מטבעם , ולכן משתמשים בו רק במוסיקה תזמרתית , כדי להדגיש מקצבים מסימים ולהוסיף צבעוניות לרקמה המוסיקלית . הנגינה בכלי דורשת זריזות ידים רבה . מאפריקה הגיע כלי נגינה דמוי קסילופון ושמו מרימבה . כלי נגינה פעמון תפים כלי נגינה כלים מכניים עשויים מחמרים שונים , שבעזרתם נתן להפיק צלילים , מנגינות ומקצבים . מאז שחר ההיסטוריה ידע האדם להפיק מקצבים וצלילים בעזרת כלים שהתקין מגזעי עצים , מעורות , מקרנים של חיות ומקני - סוף . גם בימינו , כשהצלילים האלקטרוניים וכלי הנגינה החשמליים , כגון הסינתסיזר והאורגן החשמלי , קנו להם מקום של כבוד במוסיקה - ממשיך האדם לחפש דרכים חדשות כדי לגון את קשת הצלילים המכרת לו . בני השבטים הקדמונים נהגו להביע את שמחתם ואבלם באמצעות קולם ותנועות גוף . אל השירה והרקודים , שהיו קשורים לרב בפלחן דתי , התלוו הקשות קצביות במקלות ובתפים פשוטים - אלה היו כלי הנגינה הראשונים . בקרב שבטים רבים בעולם התף הוא עדין כלי הנגינה המקבל ביותר . אחריו באו החליל , הקרנות וכלי המיתר . בתנ"ך מובאים ספורים רבים המספקים מידע על כלי הנגינה שהיו בשמוש באותה תקופה . בספר בראשית ( ד כא ) מספר על יובל בן למך , שהיה " אבי - כל תופש כנור ועוגב " , ואלו בשירת הים ( שמות טו כ ) , אחרי צאת ישראל ממצרים , כתוב : " ותקח מרים הנביאה אחות משה את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתפים ובמחולות " . ובספר שמואל א ( י ה ) , בעת תהלוכת הנביאים שיצאו לקראת שאול , אומר שמואל : " ויהי כבואך שם העיר ופגעת חבל נביאים יורדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים " . שלמה המלך טפח את המוסיקה בבית - המקדש , ובדברי הימים ב ( ה יב ) מזכרים בהקשר כלי נגינה נוספים ובעצם גם תזמרת שלמה : " במצלתים ובנבלים וכנורות עומדים מזרח למזבח ועמהם כוהנים למאה ועשרים מחצרים בחצוצרות " . אחד מכלי הנגינה הקדומים ביותר הוא השופר , שהוכן מקרן של איל ושמש בחגי הצבור ובכנוסיו . לאחר חרבן הבית השני חדלו היהודים להשתמש בכלי נגינה בחגיהם , ונותר רק השופר , שתקעו בו בראש השנה וביום הכפורים . כלי נגינה היו נפוצים גם בקרב שאר העמים הקדומים . בתבליטי קיר מצריים מופיעים חלילים וחצוצרות , ובתבליט אשורי נראים נגנים הפורטים על נבל . במיתולוגיה היונית מיחסת המצאת כלי הנגינה לאלים . האגדה היונית מספרת , כי האל פן הוא שיצר מקנה - סיף את החליל הקרוי על - שמו . והרועים היונים נהגו לחלל בחליל פן כזה . כלי פריטה נפוץ ביון העתיקה היה הלירה . המוסיקה הדתית הנוצרית , שתחלתה בשירת מקהלה , נעזרה אף היא בכלי נגינה , ואחד החשובים שבהם הוא העוגב . כלי זה הלך והשתכלל במשך השנים . במאה ה - 7 ו החלה המוסיקה הכלית לתפס מקום חשוב בזכות עצמה , ולא רק כלווי לשירה . בתקופה זו קבלו רב כלי הנגינה המכרים לנו את עצובם הסופי . בד בבד נפוצו כלי נגינה עממיים רבים , שאינם נכללים בתזמורות המקבלות . כלי הנגינה למשפחותיהם את נלי הנגינה המודרניים נוהגים לחלק לחמש משפחות , בהתאם לאפן הפקת תנודות האויר , היוצרות את צליליהם : משפחת האידיופונים - כלומר , בעלי הצליל העצמי - היא משפחת כלי ההקשה . משפחה זו נחלקת לשני סוגים : כלים בעלי צליל עצמי לא מגדר , המפיקים את הצלילים באמצעות כל גופם , כמו מצלתים , תף צבאי , משלש , ערמוניות ( קסטניטות ) ; וכלים בעלי צליל עצמי מגדר , כגון קסילופון , תפי דוד ( שבהם אפשר לכון את גבה הצליל ) ופעמונים . משפחת הממברנופונים ( ממברנום הוא קרום ) הם התפים , המפיקים את הצליל על ידי תנודה של יריעת עור או פלסטיק המתוחה כעין קרום מעל למכל חלול או סגור , כמו תפי מרים - עם או בלי מצלתים , תפי חבית הסגורים משני הצדדים . משפחת האירופונים ( אארוס - אויר ) היא משפחת כלי הנשיפה . הגוף החלול של כלי הנגינה האלה בנוי לרב מצנור בצורת גליל או חרוט ובו כלוא עמוד אויר . על ידי הרעדתו של ה " עמוד " הזה מפיק הנגן את צליליו . גון הצליל נקבע על ידי שנוי הזרימה החפשית של האויר שנושפים לתוך הצנור . שנוי זה נגרם על ידי השפתים או הלשון של המנגן או על ידי התקלות זרם האויר בדפן של חר , המצוי לארך הצנור כמו בחליל , למשל . ככל שמקצרים את ארכו של עמוד האויר על ידי פתיחת שסתום או חר הקבוע בגוף הכלי , מקבלים צליל גבוה יותר . משפחת כלי הנשיפה בתזמרת נחלקת לכלי נשיפה מעץ : חליל , פיקולו , אבוב , קרן אנגלית , קלרנית ובסון ( בשני הכלים האחרונים ישנם הגונג שייך למשפחת כלי ההקשה . במזרח הרחוק הוא משמש כלי ליווי לריקוד להצגות תיאטרון ולשירה , וכן להעברת מסרים . תזמורת כלי מיתר מסורתית בטנריף שבספרד . בכלי המיתר מתוחים מיתרים על גוף תהודה . גובה הצליל נקבע על ידי אורך המיתר , המתיחות והקשיחות שלו .

קודם  |  הבא