כורדים

עמוד:105

הרכוז הגדול ביותר של כורדים מצוי בצפון - מערב איראן . קהלות קטנות יותר פזורות בחלקים אחרים של הארץ . בעיראק מרכזים הכורדים בעקר במחוז מוסול . מרכזי הכורדים בטורקיה ( מנינם שם כארבעה מיליון נפש ) הם לארך גבולה עם איראן ובין הנהרות פרת וחדקל , מצפון לגבול הטורקי - סורי . כורדים רבים יושבים גם באזור הקוקז . מעוט כורדי קטן חי בסוריה . הכורדים הם מסלמים סנים ודוברים בעקר ניבים איראניים . רבם חקלאים ורועי צאן ( מקצתם נודים ) , אך יש ביניהם גם עירונים - סוחרים , בעלי - מלאכה , עובדי תעשיה ואף בעלי מקצועות חפשיים . האשה הכורדית נהנית ממעמד מכבד , היא חפשית לבחר לה את בעלה ואינה מצעפת בצעיף כדרך הנשים המסלמיות . מאבק בלתי פוסק במאות ה - 16 וה - 17 היתה ארץ הכורדים זירת מאבק בין פרס לבין הממלכה העות'מאנית , ושתי המעצמות , ברצותן לזכות בתמיכת הכורדים , העניקו להם שלטון עצמי . בתמורה נדרשו הכורדים להעלות להם מס ולהשתתף בהגנת גבולות המדינה . כיון שמבחינה לשונית קרובים הכורדים לפרסים , ואלו מבחינה דתית - לטורקים הסנים ( הפרסים הם שיעים ) , צדדי מקצתם במעצמה זו ומקצתם באחרת , אם כי רבם תמכו בטורקיה . במאה ה - 8 ר , בשל היחס הנקשה שגלו כלפיהם הטורקים , נטו רב שבטי הכורדים לצד פרס . בשנת 1750 אף תפס הכורדי מרדאן ח'אן במשך זמן קצר את השלטון בפרס . המאבק של הכורדים נגד שליטי פרס וטורקיה נמשך במאה ה - 19 ולבש צורה של תנועת שחרור לאמית , השואפת להענקת עצמאות מדינית לעם הכורדי . במהפכת " הטורקים הצעירים " בשנת 1908 השתתפו גם משכילים וקצינים כורדים , אולם עד מהרה החלו הטורקים לרדף את הכורדים ואסרו על פעילות תנועתם . במלחמת העולם הראשונה סרבו אחדים ממנהיגי הכורדים לתמך בטורקיה , אם כי רבים מהם גיסו לצבאה והשתתפו בטבח שערכו הטורקים בארמנים . אחרי המלחמה תבעו נציגי הכורדים עצמאות והדבר אף הבטח להם בחוזה שנחתם בין " מדינות ההסכמה " ( שבראשן צרפת , בריטניה וארצות - הברית ) ובין טורקיה , אך הוא לא הגשם מעולם . ארצם של הכורדים שוכנת בין טורקיה , איראן ועיראק ובכל שלוש המדינות הפכו הכורדים למעוט נרדף . אולם הכורדים לא ותרו . הם המשיכו להאבק למען עצמאותם . רבים ממנהיגי המרד הכורדי נגד הטורקים , שפרץ בשנת 1925 , הוצאו להורג וגורלם של המורדים בעיראק לא שפר יותר . מול העיראקים והטורקים עם תום מלחמת העולם השניה הקימו קבוצות כורדים , שתמכו בסוביטים , רפובליקה כורדית באזור מחאבאד שבפרס , שהיה כבוש באותו זמן על ידי הצבא הסוביטי . למנהיגם הצבאי של הכורדים התמנה מולא מצטפא ברזאני , שהגיע מעיראק עם לוחמים משבט ברזאן , אשר סלקו מהצבא העיראקי . אולם כשעזב הצבא הרוסי את האזור ב - 1946 , התערערה מדינת הכורדים וברזאני עם כמה מאות מאנשיו נמלטו לברית - המועצות . הלוחמים הכורדים האחרים גרשו לעיראק והשלכו שם לכלא . מאז הפכה עיראק , שבה מהוים הכורדים כרבע מן האכלוסיה , לזירת מאבקם העקרית של הכורדים . בשנת 1930 חיבה עיראק על ידי חבר הלאמים להעניק שלטון עצמי לכורדים , כאחד התנאים לבטול המנדט הבריטי על ארץ זו , אולם עיראק לא עמדה בהתחיבותה והכורדים פתחו במאבק צבאי נגדה . שנים רבות נלחמו הכורדים בעיראק מלחמת גרילה נגד צבא הממשלה בתבעם שלטון עצמי , וצבא עיראק לא יכל להם . אולם בשנת 1975 נאלצו הכורדים להניח את נשקם , לאחר שבעלת בריתם , איראן , זנחה אותם ועשתה הסכם על חשבונם עם העיראקים . רבבות כורדים ברחו בלית בררה לאיראן והמורדים נאלצו למסר את נשקם לאיראנים . בעת המלחמה בין איראן לעיראק ( 1980 - 1988 ) תמכה איראן בכורדים שבעיראק . בשל כך הפגיזה עיראק בשנת 988 1 את הכורדים שבתחומה בנשק כימי , ואלפי כורדים נהרגו . אלפים אחרים גרשו מעיראק , וכ - 5 . ו מיליון נפש נעקרו מכפריהם . בעקבות מפלת עיראק ב " מלחמת מצבם של הכורדים מושפע גם מיחסי איראן ועיראק שבתחומיהן הם חיים . במהלך המלחמה הקשה שהיתה בין שתי המדינות , תמכו האיראנים בכורדים שחיו בתחום עיראק , ועקב כך תקפו העיראקים את הכורדים שבארצם בנשק כימי .

קודם  |  הבא