כהן - גן, פנחס

עמוד:89

שכתבה למען הילדים , ביחיד לבני הגיל הרך . יצירתה מצטינת בדמיון עשיר המשלב ביכלת הזדהות עם אפן ראית העולם של הילד . שלוב זה מעשיר את היצירה בחכמת המבגר מצד אחד , ומשמר את תמימות הילד מצד אחר . לשונה עשירה ומגונת ומתבלת בהומור דק . את שיריה היא חורזת בחרוז טבעי , המעניק להם מקצב נעים ולכן רבים מהם מלחנים ומבצעים על ידי מיטב הזמרים . בשיריה , ביניהם שירי הקבצים " ענן על חוט " , " מחשבות שאינן רוצות לישן"ו " צמוקים הם ענבים עצובים " , היא מציגה את הילד לעמת המבגר , הנוזף בו ואינו מבינו כהלכה . דמיון רב הפגינה כהן - אסיף בספורי הקבץ " המלך ממדו " , שבהם תארה את קורותיה של ממלכה דמיונית . בספורי האגדות שלה היא מיטיבה להשתמש במוטיבים עממיים ידועים המובאים לצד רעיונות מקוריים משלה . עוד מספריה : " המחבוא של הרוח " , " סבא מרחוב העפיפונים הכחלים " , " גשם של נשיקות " , " נסיכת עגילי העשב " , " ארמון הפרפרים " , " מחבואים של ג'ומליק " - ספור על בעיותיו של ילד גדל - ממדים , וספר אגדות " ואם המלכה תגיד כן " . ספרות ילדים ונער כהן - גן , פנחס אמן ישראלי פורה ומגון , המנסה לבדק באמנותו את היחס שבין האמן לחברה ובין האמן לתרבות . מחאתו נגד מסכמות החברה מצאה לה בטוי בסגנון האמנות המשגית . יצירתו מיצגת נושאים שבמרכז ההויה הישראלית . פנחס כהן - גן נולד במכנס שבמרוקו ב - 1942 ועלה לארץ ב - 1949 . הוא למד אמנות ב " בצלאל " ובלונדון וסים בת , אר מסמך את למודי האמנות בניו - יורק . ב - 1990 היה לפרופסור ב " בצלאל " . את תערוכתו הראשונה הציג כהן - גן ברפת של קבוץ נירים ב - 1972 . זו היתה פעלת מחאה כנגד הממסד האמנותי וכנגד הדרכים שבהן הופכת יצירת אמנות למכרת ולמקבלת . זו היתה הראשונה בסדרת ארועים , שבהם נסה כהן - גן לקרא תגר על מסכמות חברתיות . ב - 1973 הוא הקים אהל ליד מחנה פליטים ביריחו , חי בו ונסה ליצר שיג ושיח עם תושבי המקום . בסדרות ציורים שיצר באותן שנים המשיך הקו המשגי להיות מרכזי בהן . במחצית שנות ה - 80 החלו ציוריו של כהן - גן להיות חושיים יותר . הצבע ונגיעות המכחול הפכו לכלי בטוי שלו , ובחלק מעבודותיו הם משתלבים ברכיבים פסוליים . דמוי חוזר בעבודות אלה הוא דמות אדם שטוחה , ללא מקום , החי בעולם של צבע סינתטי קר . לעתים לא מופיעה בהן דמות שלמה אלא הראש בלבד . הנתק בין הדמות והשטח בעבודותיו הוא בטוי לתחושת פליטות ואבדן של מקום . כהן - גן מציג את עבודותיו בעשרות תערוכות בארץ ובעולם . לבד מאמנותו הוא פרסם ספרים אחדים העוסקים באמנות . כרן - גן זכה בפרסים רבים , ביניהם פרס היצירה ב - 1978 , ופרס שר החנוך והתרבות ליצירה ב - 1991 . " הבונקר " - סרט על האמן ויצירתו , הופק ב - 2002 . אמנות משגית כהנא - כרמון , עמליה סופרת ישראלית , הבולטת בסגנונה המיחד , הקרוב לשירה , ברגישות ההבחנה שלה ובאוירה המיחדת השוררת ביצירותיה , הנוצרת מתוך ההתבוננות פנימה . עמליה כהנא - כרמון נולדה בעין חרוד ב - 1926 . היא למדה בתל - אביב בגימנסיה " הרצליה " ואחר כך לשון עברית , מקרא וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים . כמה מספוריה הידועים , ביניהם " אני צמא למימיך ירושלים " , מתרחשים בירושלים ומשקפים את הוי הסטודנטים בה . כהנא - כרמון היתה ב " הגנה " והצטרפה לחטיבת הנגב של הפלמ"ח . המברק המפרסם המודיע על כבוש אילת ( אמרש - רש ) , נכתב על ידה . תקופה זו בחייה משמשת רקע לספורה " באר שבע בירת הנגב " . מראות , דמיות ואוירה מימי שהותה בארצות חוץ , לצרך למודים וכבת לויה לבעלה , באים גם הם לידי בטוי בספוריה . עמליה כהנא - כרמון כותבת " שירים " קשה לשיך את עמליה כהנא - כרמון לאחד מדורות הסופרים שפעלו בארץ . אמנם יש בספוריה הדים לארועים חברתיים והיסטוריים , אבל אין הם העקר . בכתיבתה היא מתרכזת בעולמן הפנימי של הדמיות , נשים בדרך כלל . אלה הן לרב נשים רגישות ובודדות , החיות כל הזמן במצב של התבוננות , תסכול והחמצה . לעתים נראה שהאשר , ההבנה המיחלת והאהבה הם בהשג ידן , אך אישיותן המפנמת המתקשה פעמים רבות ליצר תקשרת עם הזולת משבשת זאת . הצרך באהבה נעשה לתלות הרסנית , כאשר גבוריה מחפשים אחר משמעות בחייהם . משמעות זו מתגלה רק לעתים ורק להרף עין , במערכת יחסים בין גבר לאשה או בהתפתחות רגשית ואנושית אחרת . הדמיות בספוריה שואפות לחיות חיים מלאי רגש ויצירתיות אך סכנת ההדלדלות מאימת עליהם . כזאת היא גבורת ספורה " התרוששות " , העוסקת במפתוח ( עריכת מפתחות לספרים ) - שאלפי שמות ומלים הולכים ומשתלטים על תודעתה ההולכת ומתרוקנת . מצב זה מתבטא גם בהתרכזות בפרטים הרבים בנוף הסביבה , העירונית לרב . הפרטים החזותיים הרבים , השיחות הפנימיות שהדמיות מנהלות עם עצמן , שיחות קצרות עם בני אדם אחרים , הרהורים , אסוציאציות - כל אלה מארגנים בקפידה ויוצרים פסיפס שלם ומרתק היוצר אוירה פיוטי . ספורה הראשון של עמליה כהנא - כרמון " החמה נסתלקה " ראה אור בשנות ה - 50 , וספרה הראשון " בכפיפה אחת " התפרסם באמצע שנות ה - 60 . קבץ זה של שמונה - עשר ספורים , ביניהם ספוריה " נעימה ששון כותבת שירים"ו " לב הקיץ לב האור"ו " בכפיפה אחת " - גלו לקהל הקוראים יוצרת מחוננת . כחה הרב של כהנא - כרמון מתגלה בעקר סיפוריה הראשונים של עמליה כהנא - כרמון , שיצאו לאור בשנות ה - 60 , הפתיעו את הקוראים והמבקרים ברגישותם , בשפתם העשירה ובשימוש המיוחד שעשתה המחברת במבנה המשפט . שלומית - כהן אסיף , משוררת ומספרת הכותבת לילדים .

קודם  |  הבא