|
עמוד:58
חבר העמים ( ברית המועצות לשעבר ) . רבוי נשואי התערבת מגביר את החשש מפני התבוללות מחלטת ומירידה דמוגרפית במספר היהודים בעולם . אחד הנסיונות לעצר תופעה זו ולהגביר את הקשר של בני הדורות החדשים ליהדות הוא תגבור החנוך היהודי באמצעות שעורי יהדות הנתנים בבתי - הכנסת בימי ראשון ובתי - ספר יהודיים , שבהם לומדים הילדים נושאים כלליים לצד מקצועות היהדות . מבחינות רבות נמצא כיום עם ישראל במצב דומה למצבו בתקופת בית שני : יש לו מרכז עצמאי בעל כח יצירה בכל תחומי החיים , ויש לו מרכזים גדולים ויוצרים בתפוצות , בעקר בארצות - הברית . מצב זה יוצר מחדש בעיות של התיחסות העם אל מרכזו העצמאי ובחינת מקומו של העם בתפוצותיו . למרות הקיום העצמאי בישראל , עדין רב מספרם של יהודי התפוצות ממספרם של היהודים היושבים בישראל . איסיים אמוראים אמנסיפציה אנטישמיות גאלה גאונים גטו גרוש ספרד הלכה הלניזם השכלה חסידות חשמונאים יהדות יהודה המקבי יהודה , ממלכת יציאת מצרים ישראל , ממלכת נבאם הארץ והתנחלות השבטים מסעי הצלב מרד הגדול משיח , משיחיות משנה סנה סורא עדות בישראל עלילת דם פומבדיתא פרושים וצדוקים ציונות קדוש השם קהלה יהודית קראים שואה שיעה תלמוד תקופת בית שני תקופת המשנה והתלמוד ראו ערכים נפרדים לכל האישים והמקומות הנזכרים בערך זה . ישרון , אבות משורר ישראלי , בעל לשון וסגנון מיחדים ביותר , שרבים בהם החדושים במבנה התחבירי ואף בנקוד . האסון שפקד את העם היהודי בשואה וכן אסונם של ערביי ישראל מבטאים בכאב רב בשירתו . חי בשנים 1904 - 1992 . יחיאל פרלמנטר , ששנה לאחר השואה את שמו לשם הסמלי אבות ישרון , נולד באוקראינה במשפחה חסידית . הוא עלה לארץ - ישראל ב - 1925 , ומשפחתו שנותרה בפולין נספתה ברבה בשואה . בארץ התודע אבות ישרון לערבים , לארח החיים שלהם ולבעיתיות של היחסים בינם לבין היהודים . גורלם של הפליטים הפלשתינים נקשר בתודעתו עם גורל יהודי אירופה . הוא בטא כאב וכעס על המצב וצפה קשיים בעתיד בין יני העמים . בספרו ייעל חכמות דרכים " הוא תאר את הרשמים שקלט בדרכי הכפר הערבי , שהיו שונים מכל מה שהכיר ומקסימים בעיניו . שפה שירית חדשה היחוד הבולט של שירי אבות ישרון הוא בצורה , בלשון הפרטית שיצר . שפת השיר שלו היא תערבת של סגנונות - גבוה ומליצי לצד יפת דבור יום - יומית וסלנג , ושל מלים בשפות שונית - עברית , יידיש , ערבית ופולנית . הכתיב והנקוד גם הם ינו על פי צרכיו של המשורר . יש בהם שבושי לשון מכונים , מלות יחס חסרות לעתים , מלים מחברות , כתיב חסר ונקוד שונה היוצרים יחד מעין לשון פרטית , המחיבת את הקורא להתבונן בה , לשים לב לדקיות שבה , כפי שנוהגים לעשות כשנתקלים בדבר חדש ולא מכר . מצד התכן בולטת בשירי אבות ישרון עצמת הרגש . הוא מבטא בשיריו את כאבו הרב על משפחתו והעם היהודי בכלל , שרבים ממנו נטבחו על ידי הנאצים . גם רגשות אשמה וזעם על שהוא עצמו שהה באותה העת בארץ - ישראל ולא היה יכול לסיע להם , תופסים חלק נכבד בשיריו . בשנת 1992 , חדשים אחדים לאחר פטירתו , קבלה בתו , המשוררת הלית ישרון , בשמו את פרס ישראל . מספריו : " השבר הסורי - אפריקני " , " קפלה קולות " , " אין לי עכשו " - קבץ שיריו האחרון שבהם תאר את חיי היום - יום ברחובות העיר , הגדולה של אדם מזדקן . עברית , ספרות יששכר בנם החמישי של לאה ויעקב . אבי אחד משנים - עשר שבטי ישראל . פרוש השם יששכר ( יש לקרא " ישכר " ) הוא , כנראה , " איש - שכר " . אמו אמרה בלדתו : " נתן אלוהים שכרי " ( בראשית ל יח ) . בברכת יעקב לבניו נאמר על יששכר : " יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים , וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס - עובד " ( בראשית מט יד - טו ) . שבט יששכר נחלתו של שבט יששכר השתרעה בין נחלות זבולון ונפתלי בצפון ונחלת חצי שבט המנשה בדרום . נכללו בה שש - עשרה ערים ועמק יזרעאל הפורה . המארע ההיסטורי החשוב הראשון שבו נזכר השבט הוא מלחמת דבורה וברק בסיסרא בעמק יזרעאל . בספר שופטים ( ה טו ) נאמר : " ושרי ביששכר עם - דבורה , ויששכר כן ברק " . נראה שגם ברק ודבורה היו משבט יששכר , ובתחומי נערכה המלחמה שהסתימה בנצחונם של בני ישראל . גם השופט תולע בן פואה היה משבט יששכר . יהושפט בן פרוח איש יששכר היה אחד הנצבים של שלמה . השושלת השניה שמלכה בישראל היתה משבט זה , לאחר שבעשא בן אחיה משבט יששכר הרג את נדב , בנו של ירבעם , ומלך במקומו . בעשא בן אחיה דבורה יתוש היתושים הם תת - סדרה של סדרת הזבובים . הם נפוצים בעקר באזורים הטרופיים של כדור הארץ , אך שכיחים גם בארצות הצפון . בכל מקום הם מהוים מטרד לבני האדם . היתוש העוקץ ומוצץ את דמנו אינו בעצם יתוש כי אם יתושה ! הזכרים נזונים מצוף צמחים . אמנם גם הנקבה יכולה להתקים ממזון זה אך היא זקוקה לדם להבשלת הביצים , ובלעדיו הן לא יבשילו . הנקבה מטילה את ביציה בתוך מים , ולכל מין של יתושים יש מקום המעדף עליו : כולכית הבית - שהוא היתוש המצוי והנפוץ בכל הארץ - מטיל את ביציו בכל מקוה מים עומדים , ולו גם מעפשים יגונו וסערת רוחו של המשורר אבות ישורון באו לידי ביטוי חיצוני באופן השימוש שלו בשפה . העוצמה הרגשית שבשיריו בולטת לעין הקורא על אף הקושי הכרוך בקריאתם .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|