|
עמוד:53
המהפכה הצרפתית , שהתחוללה בשלהי המאה ה - 18 , ועלית נפוליון לשלטון בצרפת , הביאו למתן שויון זכיות ליהודים ולהשואת מעמדם לזה של כל אזרחי המדינה . בארצות שכבש הנהיג נפוליון שויון זכיות ליהודים , וגם לאחר תבוסתו לא בטל עקרון השויון . בעקבות צרפת הלכו מדינות נוספות במערב אירופה , ובמהלך המאה ה - 19 הכרו היהודים כאזרחים שוים לשאר אזרחי המדינה מבחינה חקית . שונה היה מצבם של יהודי מזרח אירופה , ובעקר של אלה שחיו ברוסיה . כאן היתה הנטיה להגביל את היהודים ולהפלותם . מתוך כך צמחה ברוסיה תחבולה מיחדת במינה - מתיחת קו גבול , אשר מזרחה לו לא התר ליהודים להתישב . זה היה " תחום המושב " , שנשאר בתקפו עד המהפכה הרוסית ב - 1917 . אל פעלה זו של השלטונות התלוו במאה ה - 19 פרעות ביהודי רוסיה , שפגעו בהם קשות . האמנסיפציה ( מתן שויון זכיות ) הביאה בעקבותיה שנויים מכריעים בחברה היהודית , כלכלתה ותרבותה : השכבה היהודית האמידה הלכה והתעשרה , ושני הבנקים המרכזיים באירופה במאה ה - 19 היו שיכים למשפחות יהודיות - בית רוטשילד ובית פררה . יהודים רבים תפסו עמדות מרכזיות בעסקי הכספים באירופה . היהודים החלו לחדר למקצועות החפשיים , כגון משפטים , עתונאות ומדע . רבים אחרים בלטו בתחומי הספרות והחיים הפוליטיים . בד בבד החלה הגירה יהודית מן העירות והכפרים אל הערים וממזרח אירופה אל מערבה , שם החלה המהפכה התעשיתית לתת את אותותיה בשפור המצב הכלכלי . גדולה בהקפה היתה גם תנועת ההגירה היהודית ל " עולם החדש " , לארצות - הברית . התהליך הכללי של מעבר מן הכפר אל העיר בלט במיחד בקרב היהודים , ובתחלת המאה ה - 20 היו באירופה ובארצות - הברית ו ו ערים , שמספר תושביהן היהודים עלה על 100,000 . החל ב - 1881 עזבו המוני יהודים את אירופה והגרו ליבשות אחרות . מעריכים את מספרם ( עד מלחמת העולם הראשונה , 1914 ) ב - 4.2 מיליון . לארץ - ישראל עלו באותה תקופה כ - 20,000 יהודים - רק חלק קטן מכלל ההגירה היהודית . אנטישמיות והתעוררות הציונות לצד שויון הזכיות והשתלבות היהודים בחברה הכללית , צמחה מחדש בשלהי המאה ה - 19 התנועה האנטישמית . יהודי אירופה היו משכנעים כי " בעית היהודים " נפתרה עם השגת שויון הזכיות , אולם להפתעתם הרבה גלו שסביבתם ממשיכה להתנכר להם . התנכרות זו , שינקה מן המסרת האנטישמית , לא דעכה על אף הוצרותן של חברות חדשות . התורות האנטישמיות נסו לבסס את טעוניהן כביכול על השגי המדע . היהודים - טענו האנטישמים - הם גורם זר , גזע בעל תכונות שליליות , שאינן נתנות לבטול . הם מעכבים את התפתחותה של התרבות ואינם אלא טפילים הנהנים מהשגי הקדמה החברתית , שהשגו על ידי העמים שבקרבם הם שוכנים . רעיונות אלה לוו בהתפרציות אלימות . אולם הפרשה האנטישמית שהדיה היו חזקים מכל , היתה פרשת דריפוס בצרפת , שנמשכה בין השנים 1894 - 1906 . פרשה זו הוכיחה כי אזרחי צרפת , וכמוהם אזרחי מדינות אחרות , מוכנים להאשים ללא בדיקה וחקירה קצין יהודי שלא נמצא בו דפי . פרשת דריפוס היתה גורם מסיע להתפתחותה של התנועה הלאמית היהודית הציונית . ההתעוררות הלאמית שאחזה בתושבי אירופה והעולם כלו בשלהי המאה ה - 19 , לא פסחה אף על היהודים . הציונות , שהתארגנה לראשונה כתנועה בקונגרס הציוני הראשון , שהתכנס בבזל על פי קריאתו של הרצל ב - 1897 , שמה לה למטרה להקים " מקלט לעם היהודי בארץ - ישראל " . לא כל היהודים הצטרפו לתנועה הציונית . היו שחשבו כי פתרון בעית היהודים יבוא באמצעים אחרים , שיגרמו להשתלבות היהודים בארצות מושבם . גם בקרב התנועה הציונית התעוררה מחלקת על המדיניות שיש לנקט ועל אפיו החברתי של הרכוז היהודי שיקום בארץ - ישראל . עם התגברות העליה לארץ - ישראל בשלהי המאה ה - 19 ובתחלת המאה ה - 20 חל שנוי בחיי עם ישראל . המציאות החדשה שהחלה מתהוה בארץ השפיעה על חיי העם כלו : התחדשותה של השפה העברית , יצירת צורות חיים חדשות כמו הקבוץ והמושב , שיבת יהודים לעבודה חקלאית ולתעשיה , הקמת מפלגות במסגרת הישוב בארץ - ישראל והתנועה הציונית , הצהרת בלפור ב - 1917 ולאחריה ההכרה של " חבר הלאמים " בזכות העם היהודי להקים בית לאמי בארץ - ישראל , הקמת מסגרות צבאיות של יהודים ( " השומר " , " ההגנה " והגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה ) - כל אלה חוללו מפנה והוכיחו , כי היהודים אינם רק סוחרים ופקידים , אלא מסגלים להקים חברה מפה המתארת את ריכוזי היהודים באירופה בעת החדשה .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|