ירושלים

עמוד:185

בפיוט העברי בימי הבינים רבו בטויי האהבה והגעגועים לירושלים . רבי אלעזר הקליר כתב : " שמחו את ירושלים בשמחה וגילו בה בהצלה וברוחה , כי לעד לא יזניחה ולא לנצח יניחה". הגדיל מכלם באהבתו לירושלים רבי יהודה הלוי , ששר : " יפת נוף משוש תבל , קריה למלך רב". געגועיו לציון אף באים לידי בטוי בקינתו המפרסמת " ציון הלוא תשאלי לשלום אסיריך". ירושלים תופסת מקום מרכזי גם בספרות העברית החדשה . סופרי תקופת ה " השכלה " ראו בה סמל לחיי נעם ( " אהבת ציון " של אברהם מאפו ) ולסופרי חבת ציון ( כגון מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ) היא סמלה את רוח החרות . ירושלים משמשת מקום ההתרחשות לאחדות מיצירותיו החשובות של עגנון , והמשורר אורי צבי גרינברג קושר לה כתרים ביצירתו . המשוררים והמספרים בספרות העברית החדשה והצעירה - כגון אביגדור המאירי , יעקב אורלנד , יהודה עמיחי , עמוס עז , ורבים אחרים - תארו את ירושלים ושרו לה שירים , ואלו שירה של נעמי שמר " ירושלים של זהב " הפך כמעט להמנון בתקופת מלחמת ששת הימים . ירושלים אף היתה מקור הגות והשראה ליצירות רבות של העולם הנוצרי בכל הדורות - יצירות בתחומי המוסיקה , הספרות , השירה , הציור והפסול . רבבות צלינים נוהרים מדי שנה לירושלים המקדשת עליהם ואלפי מסלמים עולים אל המסגדים שעל הר הבית להתפלל . כך מוסיפה ירושלים לשמר על מעמדה היחיד במינו כמרכז דתי ורוחני למאות מיליונים בעולם כלו , וכבירתו של העם העתיק מכלם , אשר שמר לה אמונים יותר משלשת אלפים שנה . ראו ערכים נפרדים לרב האישים , המקומות , המוסדות , התקופות והארועים הנזכרים בערך זה . " אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני : ציור על קלף משנת 1898 ובו המקומות הקדושים בירושלים , במשך שנות הגלות הארוכות סימלה ירושלים את משאת הנפש , הכיסופים והתקוות של עם ישראל . אליה פנו בתפילותיהם , ואותה הזכירו בשעת שמחה וצער ,

קודם  |  הבא