ילדות

עמוד:105

הילד הקטן חושב באפן מוחשי , ותופס את המציאות באפן אגוצנטרי , כלומר כשהוא במרכז , וחשיבתו מוחשית . לדגמה , אם הוא מכסה את עיניו ואינו רואה , הוא חושב שגם אותו אין רואים . רק בהמשך מתחילה חשיבה סמלית . למשל , הוא מסגל לזהות עצם על פי קולו . צופר של נידת משטרה יהיה עבורו סמל למכונית משטרה וקביות יכולות להיות קרוניות רכבת . בתקופת בית - הספר חלה התפתחות חשיבתית חשובה . הילד משתלט על קריאה , כתיבה וחשבון , מפתח יכלת להבחין בין עקר לטפל וחשיבתו הגיונית ומפשטת . בהדרגה הוא עובר מתמימות לבקרתיות הן לגבי עצמו - למשל , בבקרת על חבוריו , ציוריו , הופעתו - והן לגבי המבגרים בסביבתו , כולל הוריו . ההתפתחות הרגשית ( האמוציונלית ) המבגרים המטפלים בתינוק מספקים לו התנסיות נעימות על ידי חבוק ולטוף ומפחיתים את כאביו ואת מצוקתו . עקב כך התינוק נקשר אליהם , ובעקר לדמות האמהית שסביבו . הפחדים הרווחים ביותר במשך שנות החיים הראשונות הם חרדה מפני זרים - מבגרים או ילדים לא מכרים ופרדה מן הדמיות הקרובות - הורים ומטפלות . פחדים אלה קשורים , בחלקם , בהתפתחות היכלת של הילדים לקשר בין העבר להווה . למשל , להבין שהמטפלת לא נעלמת לצמיתות אלא תחזר מחר . בגיל 2 - 3 שנים קים גם מצב רגשי מיחד הנקרא " שלב המרי הראשון". גוברת נטיתו של הילד לעצמאות ולכן הוא נתפס תכופות לרגז , עושה ההפך ומשמיע תכופות : " לא רוצה !". לעתים הוא מגלה תוקפנות המבטאת במכות , בעיטות ונשיכות . בהמשך , בגיל הגן , סערת המרדנות שוככת והילד מראה נכונות להשמע לחקי המציאות אם כי הוא לא מבין אותה עדין כראוי . הוא מנסה להתגבר על כך באמצעות הדמיון , למשל , על ידי האנשה של חפצים ומצבים ( כלומר , התיחסות אליהם כאל בני אדם ) . בנוסף לכך הילד מרגיש לעתים חלש ותקוף פחדים והדמיון עוזר לו להרגע . לכן בשלב זה הילד להוט אחרי אגדות ומשחקי דמיון , בעקר כאלה המספרים על נצחון החלשים והילדים , כפי שקורה לדגמה באגדות על שלגיה , כפה אדמה ופיטר פן . למעלה מימין : תלמידי בית - ספר בצנעא בירת תימן . למעלה משמאל : בני גילו של הילד משמשים לו דגם חיקוי ומשפיעים רבות על התפתחותו החברתית . במשחק עמם הוא לומד לחיות בחברה שבה יש חלוקת תפקידים וכללי התנהגות . בתמונה - ילדים בסין . למטה מימין : תלמידי בית - ספר בקינגסטון שבג'מייקה . למטה משמאל : ארבע אחיות איריות .

קודם  |  הבא