הישוב הישן

עמוד:198

ראשיתו של " הישוב החדש " בארץ . באותו זמן כלל הישוב הישן כ - 28,000 נפש , כמחציתם ישבו בירושלים . ממשיכי הישוב הישו האשכנזי כיום הם חלק מן החרדים הקיצוניים , הדוברים יידיש , שאינם מתערבים בחברה הישראלית החדשה וקצתם אף אינם מכירים במדינת ישראל . ביל"ו חלקה חרדים עליות לארץ פתח - תקוה ציונות ישועים מסדר של נזירים נוצרים קתולים , שעסקו נחנוך ובהפצת הדת הנוצרית והשפיעו רבות על העולם הנוצרי הקתולי . הכנוי ישועי משמש עד היום אצל הלא - קתולים שם נרדף לקנאי דתי . מסדר הישועים נוסד בשנת 1534 על ידי הספרדי איגנציוס . המסדר הוקם כדי למלא את המשימות שיטיל עליו האפיפיור , ובראשן המאבק נגד מתקני הדת ( הרפורמטורים ) שקמו לנצרות באותה עת . חברי המסדר נודרים נדר של נזירות לחיות בעני , לא לשאת נשים ולקבל על עצמם את על המשמעת של המסדר . הם אף מתחיבים לצית ציות מלא לאפיפיור ולמלא כל שליחות שיטיל עליהם . אסור להם לכהן באחת הכהנות הגדולות של הכנסיה הקתולית אלא על פי צו מפרש של האפיפיור . המסדר פועל כגוף צבאי מארגן וקשוח , ועל חניכיו מוטלת תקופת התחנכות ארכה המתקימת בתנאים קפדניים . בראש המסדר עומד מפקד , " גנרל", היושב ברומא וכל הישועים חיבים לצית לו . מחנכים ומיסיונרים רבי השפעה מיד לאחר שנוסד התפשט המסדר בכל רחבי אירופה , והישועים היו למעשה השליטים בכמה חצרות מלכים ביבשת זו . נזירים ישועים נדדו לארצות רחוקות באסיה ובאפריקה נפעלו בהן כמיסיונרים . הם צברו כסף ונכסים בארצות רבות בעולם והפכו למסדר עשיר ורב השפעה . הישועים יסדו בתי - ספר ומכללות והתפרסמו כמשכילים שבין המחנכים הקתולים . בתי - הספר שלהם נחשבו למעלים , והאצילים נהגו לשלח אליהם את בניהם . עסוקם בחנוך הגדיל את אפשריותיהם להשפיע על מדיניותם של שליטי אירופה . הישועים היו גם הכח החזק ביותר שעמד מול הפרוטסטנטיות , כאשר זו החלה להתפשט . אולם המעמד האיתן שרכשו הישועים עורר במלכי אירופה את החשד שהכנסיה משתמשת בהם כדי לערער את מעמדם שלהם . מלכי צרפת , פורטוגל וספרד אף גרשו את הישועים מחצרותיהם . הם הפעילו לחץ על האפיפיור קלמנס ה - 14 עד שבשנת 1773 הוא בטל את המסדר . אך המסדר לא נעלם , ובשנת 1814 , לאחר שנפוליון בונפרט אבד את שלטונו , חזר למעמדו האיתן , אם כי מפעם לפעם גרשו הישועים מאחת הארצות באירופה . מסדר הישועים הוא מסדר גדול וחזק גם בימינו , ומאות אלפי תלמידים לומדים עד היום במוסדות ההשכלה שלהם . אפיפיור כנסיה מיסיון , מיסיונרים נזירות נצרות רפורמציה ישיבה מוסד גבוה ללמודי קדש יהודיים . בארמית נקראת הישיבה מתיבתא וראש הישיבה - ריש מתיבתא . עד לעת החדשה היתה השכלתם של רב היהודים תורנית בלבד . הישיבות תרמו רבות ללמוד התורה , המשנה והתלמוד ולשמור ערכי היהדות ומסרתה במהלך השנים הרבות , שבהן חי עם ישראל כמעוט בקרב עמים זרים . בימינו רב מספרן של הישיבות , אולם רב העוסקים בלמודי הקדש הם יהודים דתיים וחרדים . שיטת הלמוד בישיבות מתבססת על למוד עצמי ועל שקלא וטריא - דיונים בין התלמידים ובינם לבין ראש הישיבה . במהלך התקופות היו ישיבות שהדגישו את הפלפול , דיון חריף ודקדקני שמטרתו לחדד ולהעמיק את החשיבה , והיו שהעדיפו את הלמוד כפשוטו . מלבד קיום מצות הלמוד " והגית בו יומם ולילה", נדרשים תלמידי הישיבה להקפיד על מדותיהם ולקים ארח חיים דתי ומוסרי . הישיבות בארץ - ישראל ובבל הישיבות הקדומות הראשונות שהוקמו בארץ - ישראל בתקופת בית שני , ביניהן הישיבות של הלל ושמאי , שמשו מקום ללמוד התורה שבעל - פה . הדיונים שהתנהלו בישיבות אלה שמשו יסוד למשנה ולעצוב ההלכה היהודית . אחרי חרבן בית - המקדש נפתחו ישיבות רבות בארץ - ישראל ובבבל . המפרסמות שבהן היו הישיבות של רבן יוחנן בן זכאי , רבן גמליאל , רבי עקיבא ורבי יהודה הנשיא . ישיבות הוקמו בכל רחבי הארץ - בירושלים , ביבנה , בבני - ברק , באושא , בפקיעין , בבית שערים ועוד . עם התגבשותו של המרכז היהודי הדתי בבבל התפרסם שמן של הישיבות הנודעות פומבדיתא , מחוזא , סורא ונהרדעא . ישיבות אלה מלאו תפקיד מרכזי בעצובו ובגבושו של התלמיד הבבלי בידי האמוראים . בראש ישיבות סורא ונהרדעא עמדו האמוראים רב ( אבא אריכא ) ושמואל ( בר אבא ) . אחרי מותם בטלו הישיבות - נהרדעא נחרבה במלחמה בין הרומאים לפרתים . הישיבה בסורא התחדשה בימי האמורא רבא ( דור רביעי לאמוראים ) , בזמן שחברו אביי נהל את הישיבה בפומבדיתא . שתי הישיבות האלה התקימו בהפסקות קצרות , עקב רדיפות , עד סוף תקופת הגאונים , והיו מרכזי היהדות והתורה עד אמצע המאה ה - וו . הישיבות בתפוצות ישראל מימי הבינים ואילך אחרי תקופת הגאונים , בימי הבינים , הוקמו ישיבות בצפון אפריקה , במצרים , בסוריה ובשאר ארצות המזרח . הרבה ישיבות נודעות קמו בספרד , הראשונות שבהן עוד במאה ה - 8 . אחד מתלמידיהן המזהירים והמפרסמים ביותר היה הרמב"ם . שיטת הלמוד בישיבות אלה היתה לרדת לעמק דעתם של כל הצדדים המערבים במשא ומתן התלמודי . במאות ה - 12 וה - 13 הוקמו הישיבות הראשונות בצרפת ובגרמניה ( אשכנז ) , וביניהן בית מדרשו של רש"י . אחרי כן נפתחו ישיבות באוסטריה , בצ'כיה ובמורביה , בהולנד , באיטליה , ביון ובטורקיה ובשאר ארצות אירופה . במאות ה - 16 וה - 17 הוקמו ישיבות בפולין , בליטא וברוסיה . רבות מסדר הישועים נבדל מכל המסדרים האחרים באופיו הצבאי ובמשמעת החמורה שלו . חבריו נדרשו לציות מוחלט לעומד בראשו , שנקרא'גנרל " ונהג כמפקד בצבא . בתמונה - איגנציוס מלויולה , מייסד מסדר הישועים .

קודם  |  הבא