יממה

עמוד:126

יממה יחידת הזמן הבסיסית והקדומה ביותר שבה השתמש האדם . אפשר להגדירה כפרק הזמן הממצע העובר בין צהרי יום אחד - הזמן שבו השמש נראית בנקדה הגבוהה ביותר ברקיע - ובין צהרי היום שאחריו . בעבר חשבו בני האדם , כי חלופי היום והלילה נגרמים בגלל תנועת השמש סביב הארץ . היום אנו יודעים שאין הדבר כן . כדור הארץ מסתובב סביב צירו , ומשום כך נדמה לנו שהשמש נעה בשמים . אם נמדד את פרק הזמן שבו משלים כדור הארץ סיבוב אחד סביב צירו ביחס לכוכבים הרחוקים , נמצא כי הוא נמשך 23 שעות , 56 דקות וארבע שניות . זהו פרק הזמן החולף בין השעה שבה כוכב שבת נראה בזוית מסימת , לבין השעה שבה נראה הכוכב באותה זוית ביום המחרת . פרק זמן זה נקרא יממה כוכבית . ואולם כדור הארץ נע גם סביב השמש , ובמשך יממה כוכבית הוא מתקדם כברת דרך במסלולו זה . על כן , בתם יממה כוכבית אין כדור הארץ שב לאותו מצב ביחס לשמש כמו בתחלת היממה הכוכבית : עליו להמשיך ולהסתובב עוד כארבע דקות כדי להגיע למצב זה . פרק הזמן שבין שני מצבים זהים של השמש בשמים ( למשל , מצהרים לצהרים ) מכנה יממה שמשית , והוא ארך מן היממה הכוכבית בארבע דקות בערך . ארך היום והלילה באזורי העולם מהירות תנועתו של כדור הארץ סביב השמש אינה קבועה אלא משתנה במשך השנה , ומשום כך ישנם שנויים מחזוריים קטנים בארך היממה השמשית במשך השנה . היממה השמשית הממצעת ארכה 24 שעות . מדידה בשעונים מדיקים מאוד העלתה שגם ארך היממה השמשית הממצעת משתנה מעט משנה לשנה , אלא ששנוי זה הוא זעיר ביותר . היממה נחלקת ליום וללילה . בזמן שאצלנו יום , בצדו האחר של כדור הארץ שורר לילה , ולהפך . אלו היה כדור הארץ סובב סביב צירו באפן שקו המשוה היה תמיד הנקדה הקרובה ביותר לשמש , כי אז ארך היום היה תמיד 12 שעות בכל מקום על פני כדור הארץ , וכן ארך הלילה . אולם ציר הסיבוב של כדור הארץ נוטה לעמת השמש , ועל כן יש בכל עונה אזורים על פני כדור הארץ , הנהנים משעות שמש רבות יותר ביממה מאשר אזורים אחרים . במחצית השנה שבין 21 במרס ו - 23 בספטמבר מקבלת המחצית הצפונית של כדור הארץ , זו שמצפון לקו המשוה , יותר שעות שמש מהמחצית הדרומית שלו . במחצית האחרת של השנה , מחצית הכדור הדרומית זוכה בשעות שמש מרבות יותר . לפיכך , בין מרס לספטמבר שורר קיץ במחצית הכדור הצפונית - שבה שוכנת גם ישראל - והיום נמשך יותר מ - 2 1 שעות , ובין ספטמבר למרס שורר בה חרף , וארך הלילה הוא יותר מ - 12 שעות . במחצית הכדור הדרומית ( למשל , באוסטרליה ) המצב הפוך . התאריכים 21 במרס ו - 23 בספטמבר מכנים " ימי השויון", משום שבמועדים אלה היום והלילה שוים בכל מקום על פני כדור הארץ : ארכם אז 12 שעות בדיוק . היום הארך ביותר במחצית הכדור הצפונית הוא - 21 ביוני , והיום הקצר ביותר - 21 בדצמבר . במחצית הכדור הדרומית , המצב הפוך כמובן . השנויים העונתיים בארך היום והלילה הולכים וגדלים ככל שמתרחקים מקו המשוה צפונה או דרומה . על קו המשוה ארך היום והלילה אינו משתנה כמעט , והוא 12 שעות כל השנה כלה . בארצנו , היום הארך ביותר נמשך כארבע - עשרה שעות , והיום הקצר ביותר - כעשר שעות . מעבר לחוג הקטב ( מעלת רחב 66.5 ) זורחת השמש ביום הארך יממה שלמה ברציפות . ביום הקצר משתררת בחוג הקטב חשכת לילה ל - 24 שעות תמימות . בקטבים עצמם זורחת השמש ברציפות במשך ששת חדשי הקיץ , בעוד שבששת חדשי החרף שוררת שם אפלה . לפי הלוח העברי , היממה מתחילה בשעות הערב ומסתימת בערב שלמחרת . לפי הלוח הכללי , לעמת זאת , היממה מתחילה ומסתימת בחצות . כשר הארץ לוח השנה העברי לוח השנה האזרחי קוי ארך ורחב ינאית - בן צבי , רחל ממנהיגות תנועת העבודה , חלוצת החנוך החקלאי לנערות בארץ , ממיסדות " השומר " ומפעילות התנועה לארץ - ישראל השלמה לאחר מלחמת ששת הימים . רעית הנשיא השני של מדינת ישראל , יצחק בן צבי . חיתה בשנים 1886 - 1979 . בימי השוויון , בין ה - 21 במרס ל - 23 בספטמבר , השמש נמצאת מעל לקו המשווה ואו אורכי היום והלילה שווים בכל חלקי הארץ . ביום ה - 22 ביוני השמש נמצאת מעל לקו הרוחב 23.5 מעלות מצפון לקו המשווה , במחצית הצפונית של כדור הארץ מתקיים אז היום הארוך ביותר בשנה , ואילו במחצית הדרומית - הלילה הארוך ביותר .

קודם  |  הבא