|
עמוד:91
לפני מותו צוה יוסף שיעלו את עצמותיו ממצרים ויקברו אותו בארץ כנען . ואכן , מלא משה את בקשתו ולאחר כבוש כנען נטמנו עצמות יוסף בשכם . התורה מסבירה שידו של האלוהים כונה את מעשיו וגורלו של יוסף , כדי שיוכל לסיע לאחיו , בני יעקב , בשעת צרה . באמצעות יוסף הגשמה אף תכניתו של ה'- שתארה לאברהם בברית בין הבתרים ( בראשית טו ) - להפך את בני ישראל לעבדים במצרים , ואחר לשחררם ולהפכם לעם . יצירות אמנות רבות - בספרות , בציור ובמוסיקה - חברו על פרשת חייו רבת העלילה . ידועים המחזות " יוסף ואחיו " עוד בצורת " פורים שפיל"( שעשועי פורים ) והמחזמר " יוסף וכתנת הפסים המשגעת". כן בולטים ספרי תומס מן " יוסף ואחיו"ו " יוסף במצרים", שתרגמו ללשונות רבות וגם לעברית . אפרים יעקב מנשה מצרים העתיקה פרעה רחל יוסף איש רוסהים מחשובי השתדלנים בגרמניה . פעל רבות לבטול הגזרות שנגזרו על היהודים ולבסוס זכיותיהם . חי בשנים 1480 - 1554 . יוסף בן גרשון מרוסהים חנך על ברכי חסידות אשכנז לחיי קדשה וטהרה . עם זאת היה איש מעשה בעל תושיה ולוחם למען הצדק . מצוקתם של יהודי אלזס שבגרמניה הניעה אותו להתמסר להגנה על זכיותיהם . בתחלה השתדל אצל השליטים עבור יהודי אלזס בלבד , אך משנת 1510 היה לפרנס ומנהיג ושליח של כלל יהודי גרמניה לפני הקיסר , האצילים ומועצות הערים . יוסף פעל לסכול גרוש יהודים וגזרות אחרות , והגן עליהם מפני עלילות והאשמות . בהשתדלותו נאסרה באלזס הדפסת ספרי לותר , מיסד הנצרות הפרוטסטנטית , בגנות היהודים . כמו כן פעל להסדרת החיים החברתיים והחנוך בקהלות היהודיות עצמן . בשנת 1520 השיג יוסף כתב זכיות ליהודי גרמניה מידי קרל ה - 5 קיסר הקיסרות הרומית הקדושה , שהסדיר את היחסים בין השלטון הקתולי ליהודים , ואפשר להם לנהל את חייהם הכלכליים והדתיים . יוסף התוכח עם חכמים נוצרים וסתר את עלילותיהם נגד היהודים . פעילותו עוררה התנגדות עד כי תאר אף בקריקטורה גרמנית אנטי יהודית . הוא חבר ספר הגנה על היהדות , " דרך הקדש", וחבורים אחרים נגד האנטישמיות . בין כתביו : " אגרת נחמה", " ספר המקנה", העוסק בעניני מוסר וקבלה וקבץ זכרונות . אשכנז לותר , מרטין קיסרות הרומית הקדושה קרל החמישי יוסף בן מתתיהו מצביא והיסטוריון יהודי , מפקד הגליל בימי המרד הגדול ברומי בשנים 66 - 70 לספירה . ידוע גם בשמו היוני יוספוס פלויוס . ספרו " מלחמת היהודים ברומאים " הוא מקור חשוב ללמוד ארועי המרד הגדול וחרבן בית - המקדש השני . חי בשנים 37 - 100 לספירה . מצד אמו היה יוסף מבית חשמונאי ומצד אביו היה בן למשפחת כוהנים מיחסת . בצעירותו הוא הצטרף לכת הפרושים . בשנת 64 , שנתים לפני פרץ המרד , נשלח על ידי הסנהדרין לרומא להשתדל למען שחרורם של יהודים שנאסרו בעוון מרידה . הוא התחבב על אשת הקיסר נירון ובעזרתה שחררו הנאשמים . הבקור עורר ביוסף התפעלות מרומא האדירה . מפקד המרד בגליל בשנת 67 פרץ המרד הגדול של היהודים ברומאים . יוסף , שהתרשם מאוד מעצמתה של רומי , היה מן המתנגדים למרד , אך משפרץ הצטרף למורדים והסנהדרין מנתה אותו למפקד הגליל . בספרו האוטוביוגרפי , ספר שכתב על חייו הנקרא " חיי יוסף", הוא מספר , כי נשלח לגליל כדי להרגיע את הרוחות ולקים את נאמנותם של התושבים לרומא . אבל אפשר להניח , כי כתב את הדברים האלה מתוך הצטדקות כלפי הרומאים , שבעירם חי אחרי מלחמת החרבן . בתחלת המרד הוא ארגן את הממשל בגליל , הטיל משמעת על הלוחמים ודאג לבצור הישובים ולציודם . אבל דעותיו המתונות והססנותו בהכנות למלחמה עוררו את חמת מתנגדיו ובראשם יוסטוס איש טבריה , שאלצו לברח מטבריה , ושל הלוחם ממפלגת הקנאים יוחנן מגוש - חלב . יוחנן אף שכנע את הסנהדרין בירושלים להדיח את יוסף מתפקידו , וארבעה מחברי הסנהדרין ועמהם 2,500 איש נשלחו לעשות זאת . אולם השליחים לא הצליחו להפגש עמו , והוא הוסיף להחזיק בתפקידו כמושל הגליל . באביב שנת 67 פתחו חילות רומאיים , בפקודם של אספסינוס ובנו טיטוס , במלחמה נגד היהודים וכבשו את רב חלקי הגליל . יוסף ומפקדתו התבצרו ביודפת והתכוננו למצור . אך למרות מעשי הגבורה של המגנים ותחבולותיו של המפקד , פרצו הרומאים לעיר לאחר ארבעים ושבעה קריקטורה בעלון גרמני , המתארת את יוסף איש רוסהיים , בן המאה ה - 16 . רגע דרמתי בחייו הנפתלים של יוסף - מעמד ההתוודעות . יוסף , המשנה לשליט מצרים , מגלה לאחיו המופתעים והחוששים את זהותו . ציור מאת גיסטב דורה .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|