עמוד:87

חשאית של הורדוס . ואז שוב פנתה אלכסנדרה בתלונה למרקוס אנטוניוס , אך הורדוס הצליח לטהר את עצמו בעיני השליט הרומאי . לאחר שהורדוס הוציא להורג את מרים אשתו , בתה של אלכסנדרה , הצליחה זו להתחמק מגורל דומה בהתכחשה בפמבי לבתה ובהוקיעה אותה כאויבת של הורדוס . אך לבסוף היה גורלה כגורלם של צאצאיה . כשחלה הורדוס לאחר מותה של מרים , ונדמה היה שהוא נוטה למות , נסתה אלכסנדרה לתפס את השלטון . הדבר נודע להורדוס , והוא צוה להוציאה להורג בשנת 28 לפני הספירה . אנטוניוס , מרקוס אנטיפטרוס ארץ ישראל - היסטוריה הורדוס ובניו חשמונאים יהודה אריסטובולוס יוחנן הורקנוס השני יונתן אריסטובולוס השלישי מתתיהו אנטיגונוס תקופת בית שני יונתן אריסטובולוס השלישי יונתן אריסטובולוס ה - 3 היה נכדו של יהודה אריסטובולוס ה - 2 והנצר האחרון לשושלת החשמונאים . הוא כהן ככוהן גדול זמן קצר - בשנת 35 לפני הספירה - עד שנרצח בפקדת הורדוס . אריסטובולוס ה - 3 היה בנם של יונתן אלכסנדר ושלומית אלכסנדרה , ואחיה הצעיר של מרים החשמונאית שנשאה להורדוס . בהיותו בן שבע - עשרה , בשנת 35 לפני הספירה , מנה אותו הורדוס בעל כרחו לכוהן גדול . זה היה לאחר שאמו פעלה בפמבי למנויו ועקב מלחצם של קלאופטרה מלכת מצרים והמצביא הרומאי מרקוס אנטוניוס , שאליהם פנתה בענין זה . לפני כן מנה הורדוס לכוהן גדול את חננאל , שלא היה ממשפחת כוהנים מיחסת , בנגוד למסרת של מנוי כוהנים גדולים מבית חשמונאי . טענתו של הורדוס היתה , כי נמנע מן המנוי בשל גילו הצעיר של אריסטובולוס , בעוד שלמעשה הוא נסה להרחיק את בני משפחת חשמונאי מעמדות חשובות . כשהופיע אריסטובולוס בבית - המקדש בחג הסכות ככוהן גדול , קבל אותו העם , ששמר אמונים לבית חשמונאי , בהתלהבות רבה . הדבר עורר קנאה וזעם בלבו של הורדוס , והוא חשש פן ימרד בו העם וימליך את אריסטובולוס . כעבר זמן - מה , כאשר שהה אריסטובולוס במרחץ ביריחו , הרגו אותו המשרתים על פי הוראה של הורדוס וכך בא הקץ לשושלת החשמונאים . ארץ ישראל - היסטוריה הורדוס ובניו חשמונאים יהודה אריסטובולוס יונתן אלכסנדר כוהן , כהנה תקופת בית שני יונתן החשמונאי בנו של מתתיהו . מפקד מרד המקבים אחרי מות יהודה המקבי . כוהן גדול משנת 152 לפני הספירה ומושל יהודה עד מותו בשנת 142 לפני הספירה . בתקופתו הרחב תחומה של יהודה , שהיתה בדרכה לעצמאות מלאה , לה זכתה בשנת מותו כשאחיו שמעון ירש את מקומו . על קורותיו של יונתן ( יהונתן ) בן מתתיהו החשמונאי אנו למדים בעקר מספר מקבים א ומספרו של יוסף בן מתתיהו " קדמוניות היהודים", חלק יג . לאחר נפילת יהודה בקרב בשנת 160 לפני הספירה , נשבר כחם של המקבים . הם נמלטו למדבר תקוע , מדרום לירושלים , אזור שכחותיו של המצביא הרומאי בקכידס לא שלטו בו , ומנו את יונתן למנהיגם . בקכידס הקים מבצרים סביב ירושלים , כדי להגן על הארץ מפני המורדים , והושיב בהם חיל מצב . כן לקח נכבדים יהודים כבני ערבה , וחכה להזדמנות להכות במורדים . שנתים ישבו יונתן ואנשיו במדבר ואחר כך עברו לאזור מודיעין . המתיונים ששלטו בארץ חששו כי השפעת המורדים תשוב ותגדל . הם פנו למלך דמטריוס ובקשוהו כי יחזיר את בקכידס - ששב בינתים לסוריה - ליהודה , כדי שיסגירו בידיו את יונתן . בשמעם על כך נמלטו יונתן ואנשיו והתבצרו בבית בצי שמדרום לבית לחם . בקכידס צר עליהם ימים אחדים , אך בשל טכסיסיו של יונתן נאלץ לסגת . בעקבות כשלונו חתמו הסלוקים הסכם שלום עם יונתן . על פי ההסכם החלפו שבויים ויונתן הרשה להתישב במכמש שמצפון - מזרח לירושלים . מאותה שעה החל יונתן לפרש את השפעתו על ארץ יהודה כלה . כוהן גדול ומושל יהודה חלפו שנים אחדות , שבמרוצתן פרצו בסוריה מלחמות על השלטון , אשר סיעו להגשמת תקוותיהם של המקבים . אלכסנדר בלס הופיע כטוען לכתרו של דמטריוס ה - ו וכל אחד מהם רצה בתמיכתו של יונתן והבטיח לו הבטחות . דמטריוס הרשה ליונתן להקים צבא יהודי ואף נשבע לשחרר את בני הערבה ולבטל את המסים . אלכסנדר בלס מצדו מנה את יונתן לכוהן גדול והעניק לו תאר " ידיד המלך". אחרי מות דמטריוס הזמן יונתן לעכו , לטקס נשואיו של בלס עם קלאופטרה בת תלמי מלך מצרים , והענק לו תאר מושל יהודה . כעשר שנים אחרי מות יהודה המקבי היה יונתן למנהיג המכר של עמו ויהודה זכתה במעמד של מדינה עצמאית . בחג הסכות , בשנת 152 לפני הספירה , לבש יונתן את בגדי הכוהן הגדול ושרת בפעם הראשונה בבית - המקדש . שנות שלטונו של יונתן כמושל יהודה וכוהן גדול היו גם שנות מאבקים על השלטון בסוריה . יונתן נצל את חלשתה של הממלכה הסלוקית , ואת המלחמות הרבות בין אלכסנדר בלס לדמטריוס ה - 2 , בנו של דמטריוס ה - 1 , שטען לכסא המלכות , יצאה יהודה נשכרת . כשדמטריוס ה - 2 עלה על כסא המלכות של הסלוקים ( בשנת 145 לפני הספירה ) , נצל יונתן את שעת הכשר ונסה לכבש את מצודת חקרא בירושלים , שחיל מצב סורי - סלוקי , ויהודים מתיונים , עוד ישבו בה . דמטריוס ראה בכך פגיעה בו . הוא הופיע בראש צבא בפטולמאיס ( עכו ) וצוה על יונתן להתיצב לפניו . יונתן לא הסיר את המצור מהחקרא , אך הלך אל המלך , כשהזקנים והכוהנים מלוים אותו . הוא שכך את כעסו של השליט , שלא זו בלבד שהשאיר בידיו את משרת הכוהן הגדול , אלא אף נתן לו את שלשת המחוזות של שומרון - עפרה , לוד ורמתים וכן אזורים בעבר הירדן שהיו מישבים ביהודים . מתנה בסך שלוש מאות ככרות כסף הביאה

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר