יוחנן הורקנוס הראשון

עמוד:62

ביריחו בידי חתנו תלמי ( 135 לפני הספירה ) , הצליח יוחנן להמלט מפני האנשים ששלח תלמי כדי לרצח גם אותו . הוא חש לירושלים , והתקבל בה בשמחה על ידי העם כיורשו של אביו , שמעון , שלו ולצאצאיו הבטח השלטון חגיגית באספת עם . כל ימיו לא קבל יוחנן הורקנוס תאר מלך , והסתפק בתאר ראש חבר היהודים וכוהן גדול . ביונית היה תארו אתנרך - נשיא העם . תחלה לא האירה לו ההצלחה פניה . לא עלה בידו לנקם את דם אביו משום שתלמי , שיוחנן צר עליו במבצר דגון , ליד יריחו , נהג להוציא את אמו של הורקנוס על החומה ולענותה בענויים אכזריים כל פעם שבנה נסה להתקיף את המבצר . כעבר חדשים אחדים נאלץ הורקנוס להסיר את המצור , אף שאמו עמדה בגבורה בענויים ועודדה את בנה להעניש את הרוצח . לבסוף הוצאה האם להורג ותלמי ברח לרבת עמון שבעבר הירדן . סכנה יותר גדולה אימה על יוחנן הורקנוס כאשר עלה מלכה של סוריה , אנטיוכוס ה - 7 סידטס , בראש צבא גדול על ירושלים , וצר עליה . הנצורים סבלו מחסר מזון והצרים מחסר מים . הורקנוס נאלץ להתאכזר לבני עמו ולגרש מן העיר את כל אלה שלא נלחמו כדי להציל את המגנים ממיתת רעב . לאחר שאנטיוכוס צר קיץ שלם על ירושלים , הסכים , מחמת הסכנה שהיתה צפויה לו מצד מצרים , לנהל משא ומתן על שלום . הורקנוס בקש הפוגה לשבעה ימים , ימי הסכות . כתם ההפוגה קבל הורקנוס את תנאי השלום . היהודים אלצו למסר את נשקם ולשלם מס תמורת יפו וכמה ערים אחרות , שהיו לפני כן בתחומה של הממלכה הסלוקית . כמו כן התחיב לשלח כח צבאי שיסיע לסלוקים במלחמתם בפרתים , שאימו על ממלכתם ממזרח . כדי למנע את תפיסתה של ירושלים בידי צבא סורי , הפקיד הורקנוס בידי הסלוקים בני ערבה ( ביניהם אחד מאחיו ) וקבל עליו לשלם 500 ככרות כסף . מספר כי הוא לקח את הכסף מן האוצר שבקבר דוד . על פי תנאי אחר של ההסכם נאלצו היהודים להרס את חומות ירושלים . הרחבת גבולות יהודה בשנת 30 1 לפני הספירה יצא הורקנוס , כשליט הכפוף למלך הסורי , לעזר לו במלחמתו בפרתים . אנטיוכוס נספה במסע זה . הורקנוס נצל את שעת הכשר שנתנה לו חלשתה של ממלכת סוריה והרחיב מאוד את גבולות יהודה . הוא שאף במיחד לספח לממלכתו את הערים ההלניסטיות ( הפוליס ) שבארץ - ישראל ואת הכפרים שסביבן . בשאיפתו לפרק מעליו את עלה של סוריה ולהרחיב את גבולותיה של ארצו , החליט לכרת ברית עם רומי ולשם כך שלח משלחת לרומא . לאחר שהרומאים אשרו את שליטתו של הורקנוס בעיר הנמל החשובה יפו , כבש השליט היהודי כמה ערים אחרות בסוריה . הוא עלה על העיר מידבא , שבעבר הירדן , שהתיחסה באיבה אל החשמונאים , וכבשה לאחר שצר עליה ששה חדשים . אחר כך יצא למלחמה בשומרונים , שעמדו לצד אויביהם של היהודים . הוא כבש את שכם , אחת הערים החשובות ביותר בשומרון , והרס את מקדשם של השומרונים על הר גרזים ( 129 לפני הספירה ) , מעשה שהשומרונים זכרוהו דורות רבים . לאחר שגבר על השומרונים יצא גם נגד האדומים , שאימו על החלקים הדרומיים של ארצו . הוא הרס את מעזיה של אדום ואלץ את האדומים להתגיר . בתולדות העם היהודי היה זה מקרה יוצא דפן : הכנסת נכרים בכח לחיק היהדות . בין האדומים שגירו היתה גם משפחת אנטיפטרוס , שממנה יצא המלך הורדוס . בסופו של דבר , משפחה זו היא ששמה קץ לשלטונם של החשמונאים . השומרונים , שעוד החזיקו בשומרון המבצרת ובחלק מעמק יזרעאל , הוסיפו להלחם ביהודים ויוחנן הורקנוס עלה על שומרון בגיס כבד . אך כיון שנדרש לשוב לירושלים , הפקיד את המצור על העיר שומרון בידי שני בניו , יהודה אריסטובולוס ומתתיהו אנטיגונוס . כעבר כמה חדשים כבשו היהודים גם את העיר הבצורה שומרוןי למרות שמלך סוריה , אנטיוכוס ה - 9 סידטס , בא לעזרתה . הורקנוס בצר את חומות ירושלים , חזק את עצמאותה של יהודה והעלה אותה לרמה שוה לזו של המדינות השכנות . הורקנוס והכתות הדתיות בתקופת שלטונו התגבשו שלוש הכתות הדתיות השונות - צדוקים , פרושים ואיסיים . הורקנוס עצמו היה נאמן לכת הפרושים , אף שהיו לו ידידים גם בקרב הצדוקים . אך לאחר שנטל את הסמכות הדתית מן הסנהדרין , תפסה השנאה את מקומה של האהבה שרחש לו העם , ועד מהרה נתנה את אותותיה בפמבי . בחגיגה גדולה , שאליה הזמנו מנהיגיהם של הפרושים ושל הצדוקים , שאל יוחנן הורקנוס את הפרושים אם יש להם דרישות מיחדות . אז דרש ממנו אחד החכמים , כי יסתפק בשלטון החלוני ויפשט מעליו את גלימת הכוהן הגדול . לפי מקור אחר , אמר לו זקן אחד , כי כיון שאמו של יוחנן הורקנוס החזקה כשבויה על ידי האויב , אין הוא , כבנה של שבויה , יכול לשמש כוהן גדול . הורקנוס צוה לערך חקירה ודרישה , והברר שהדברים שנאמרו על אמו אינם נכונים . אז תבע מן הסנהדרין שתעניש את משמיצו . האיש נדון רק למלקות . בכעסו על כך הצטרף יוחנן הורקנוס בגלוי לצדוקים , אולם לא רדף את הפרושים . הוא בטל את התקנות של הפרושים וקבע את פרושיהם של הצדוקים לתורה כחקיים . בניו יורשיו של יוחנן הורקנוס היו יהודה אריסטובולוס ה - 1 ואלכסנדר ינאי . איסיים אלכסנדר ינאי אנטיוכוס השביעי , סידטס אתנרך חשמונאים יהודה אריסטובולוס יהודה , ממלכת כוהן , כהנה סנהדרין פרושים וצדוקים שמעון החשמונאי שני צידיו של מטבע ברונזה שהוטבע בין השנים 115 - 104 לפני הספירה , בימי שלטונו של יוחנן הורקנוס הראשון . על המטבע חקוקה כתובת בעברית :'יהוחנן הכהן הגדול וחבר היהודים - , משמאל ) וקרני שפע ורימון , מימין ) .

קודם  |  הבא