יוגוסלויה

עמוד:59

אבל בקרואטיה התנהלה לחימה אכזרית , שבמהלכה זרעו הסרבים הרס בערי החוף היפות והרסו את ענף התירות המשגשג שלה . הסרבים גם כבשו מידי קרואטיה אזורים , שחלק נכר מתושביהם או רבם סרבים . מקדוניה הלכה בעקבות סלובניה וקרואטיה והכריזה על התנתקות מיוגוסלויה ועל עצמאות בספטמבר 1991 . בוסניה - הרצגובינה עשתה כן ב - 1992 . עקב כך פרצה בה מלחמת אזרחים בין הבוסנים , הסרבים והקרואטים המקומיים , שנמשכה עד 1995 , וזמן - מה סיעה סרביה לבני עמה בבוסניה . אם כך ואם כך , ביוגוסלויה ה " חדשה " נותרו רק שתים משש הרפובליקות של יוגוסלויה ה " ישנה": סרריה ומונטנגרו . המדינה הצעירה היא רפובליקה פדרלית . לסרביה ולמונטנגרו יש פרלמנטים וממשלות משלהן , בנוסף על הפרלמנט והממשלה הפדרליים , כלומר של כלל המדינה , אבל בראש המדינה עומד נשיא אחד . בבחירות הרב - מפלגתיות לפרלמנט הפדרלי שנערכו ב - 1992 נצחה המפלגה הסוציאליסטית - ממשיכתה של המפלגה הקומוניסטית . חבל קוסובו חבל קוסובו הוא מחוז אוטונומי בדרום יוגוסלביה על גבול אלבניה . חיים בו כ - 2 מיליון תושבים , רבם אלבנים מסלמים . האלבנים בקשו לנתק את החבל מיוגוסלביה עוד בשנת 1989 אולם הצבא היוגוסלבי מנע זאת בכח . לאחר פרוק יוגוסלביה הגדולה המשיכו האלבנים שבחבל קוסובו בפעלות מחתרת כשמטרתם להשיג עצמאות . בשנת 1997 החל צבא יוגוסלביה - הצבא הסרבי - בפעלות שנועדו לטהר את החבל מתושביו האלבנים . ישובים רבים נהרסו ואלפי יוגוסלבים ממוצא אלבני נהרגו . מאות אלפים ברחו לארצות השכנות ובעקר למקדוניה ולאלבניה . רק לאחר התערבות צבאית של כח רב לאמי שמנה כ - 50,000 חילים חדל ההרג . רב הפליטים חזרו לחבל , אולם בשלהי 1999 החיים בו לא שבו עדין למסלולם . החשמל והמים אינם מספקים במלואם , ההרס רב ותושבים ממוצא אלבני מנסים לנקם בסרבים . החיים בחבל , בראשית שנת 2000 , מתנהלים בחסות כחות האו"ם . היהודים ביוגוסלויה היהודים הראשונים הגיעו לסרביה במאה ה - 2 לספירה , כאשר היתה מושבה רומאית . מאות שנים היו רק יהודים מעטים באזור זה , אך מספרם גדל לאחר גרוש ספרד , ובבלגרד קמה קהלה יהודית . בראשית המאה ה - 20 חל שוב גדול במספר היהודים . בסוף המאה ה - 19 חיו בסרביה כ - 5,000 יהודים , ואלו ב - 1936 מנתה קהלת בלגרד לבדה 10,000 יהודים . במלחמת העולם השניה השמדו רב יהודי סרביה . היו יהודים שהצטרפו אל צבא הפרטיזנים של טיטו ונצלו . אחרי המלחמה עלו רב יהודי סרביה לישראל . בוסניה - הרצגובינה ביזנטיון בלגרד בלקן , חצי האי גרוש ספרד דנובה היטלר , אדולף טיטו , יוסיפ ברוז מוסקוה מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השניה מקדוניה סטלין , יוסף סלובניה עות'מאנים קרואטיה קרפטים יוד יסוד מקבוצת ההלוגנים - יסודות אל - מתכתיים , כגון הכלור , הברום והפלואור , המצויים בטבע בצורת מלחים . יוד טהור הוא מוצק המתגבש לגבישים כהים וקטנים . סמל כימי - 1 . מספר אטומי - 53 . משקל אטומי - 91.126 . טמפרטורת התוך - 133.5 מעלות צלסיוס . בטמפרטורת החדר היוד מופיע בצורת גבישים מבריקים שצבעם שחר - כחלחל . בצורתו זו הוא חמר רעיל , על כן משתמשים בו במספר רב של חמרי חטוי . תמסת יוד בכהל משמשת לחטוי חתכים וסריטות . למרות רעילותו היוד נחוץ מאוד , אמנם בכמיות מזעריות , לתהליכי החיים של יצורים עלאיים . בעלי - חיים , וביניהם האדם , זקוקים לכמות מסימת של יוד במזונם בשל היותו מרכיב בהורמון שמיצרת בלוטת התריס . חסר ביוד עלול לגרם הפרעות בפעלתה של בלוטת התריס ולמחלת הזפקת ( הגדלה חולנית של בלוטת התריס ) . מזונות שמקורם בים - דגים ואצות - מכילים יוד ברכוז נכר . חמרים המכילים יוד תופסים מקום חשוב בתעשיה . היוד אינו מצוי בטבע בצורה טהורה . הוא התגלה בשנת 1 181 על ידי המדען הצרפתי ברנר קורטואה , שחפש דרכים ליצר אבק שרפה בשביל נפוליון . הוא סבר שיוכל להפיק את החמרים הדרושים לו מאצות , ובמהלך חקירותיו גלה את היוד . המצאות יוד באצות אינה מפתיעה , ועוד הקדמונים ידעו שיש לטפל במחלת הזפקת בצמחי ים . המקור החשוב ביותר של היוד הוא מלחת צ'ילה - מחצב המצוי בכמות עצומה במדינת צ'ילה - המכילה את המלח יודת הנתרן . מקור אחר הוא מקוי המים המלוחים במעמקי האדמה , המצויים ליד מקורות נפט . כמות קטנה של יוד מפיקים מן הים . אוספים אצות הסופגות יוד ממי הים ושורפים אותן , ומן האפר מפיקים את היוד . אטום ברום יסודות כימיה כלור מערכה מחזורית פלואור יודפת עיר קדומה מקפת בחומה בגליל התחתון , השוכנת עשרה קילומטרים מצפון לצפורי , בגבול בקעת בית נטופה . העיר נודעה בעמידת הגבורה של תושביה מול הצבא הרומאי שצר עליה . כיום יודפת היא מושב שתופי שנוסד ב - 1960 . העיר יודפת ידועה מימי הבית השני , אך במשנה היא נמנית עם הערים המקפות חומה עוד מימי יהושע בן נון . יתכן שזוהי העיר יטבית הנזכרת בין ערי הגליל , שכבש תגלת פלאסר ה - 3 , מלך אשור , בשנת 732 לפני הספירה . יש המזהים אותה עם יטבה הנזכרת בתנ"ך כעיר בנחלת שבט נפתלי וכמקום שבו נולדה אמו של אמון מלך יהודה ( מלכים ב , כא יט ) . בתקופת המשנה והתלמוד היתה ביודפת משמרת כוהנים והתגוררו בה חכמים . כשמנה יוסף בן מתתיהו להיות מפקד הגליל , בימי מרד היהודים ברומאים בשנים 66 - 70 לספירה , חזק את בצורי העיר ועשה אותה למצודה עקרית בקו הבצורים של צבאו . ליודפת היו יתרונות טבעיים - היותה במקום גבוה וגיאיות תלולים שיצר נחל יודפת בשלושה מכווניה - שאפשרו היוד משנה את צבעו כשהוא מומס בחומרים אחרים : יוד מומס בכלורופורם ( 1 ) , יוד בכוהל אתילי ( 2 ) , ויוד מומס במים עם מעט יודיד האשלגן ( 3 ) .

קודם  |  הבא