|
|
עמוד:44
לאחריותה של הרשות . בשלהי 1999 קימות ביהודה , שומרון וחבל עזה שלוש צורות שליטה : שטחים המגדרים כשטחי A , והם מצויים בשליטה מלאה של הרשות הפלשתינית ומוסדותיה , שטחים המגדרים כשטחי 8 , ובהם שליטה אזרחית של המוסדות הפלשתינים ואחריות בטחונית בידיו של צה"ל , ושטחים המגדרים כשטחי C ( ובתוכם רכוזי ההתנחליות ) , המצויים בשליטה ישראלית מלאה . חיי היום - יום ביש"ע מכיון שלא ספחו למדינת ישראל , חלו על יהודה , שומרון וחבל עזה חקי המדינות ששלטו בהן עד למלחמת ששת הימים . נהול החיים בשטחים אלה נמסר לידי כחות צה"ל , שקים בהם ממשל צבאי . מ - 1981 פועל צה"ל בשטחים במסגרת המנהל האזרחי . הפלשתינים תושבי השטחים , הרשו לקים קשרי מסחר , דת ומשפחה עם תושבי ירדן ושאר מדינות ערב . הם גם הרשו לעבד בתחומי " הקו הירק", ומראה עשרות אלפי הפועלים הערבים הנוהרים מדי בקר לישראל , היה לתמונה שכיחה . חפש תנועה זה הגבל לפעמים בעקבות מעשי חבלה ופגועים של פלשתינים בישראל , ומטעמי בטחון גם בחגים ובארועים מיחדים . קשרי הכלכלה של ערביי השטחים הכבושים עם ישראל ועם ארצות ערב הביאו לעליה ברמת חייהם . הם אמצו שיטות ישראליות מתקדמות בתחומי ההשקיה ועבוד הקרקעות החקלאיות . הרוחה היחסית והמודעות לצרכי הפרט במדינה הדמוקרטית , שישראל שמשה להם דגמה קרובה לכך , הביאו גם לעליה ברמת שרותי הרוחה בתחומי הבריאות , החנוך וזכיות הפרטי בעקר של הנשים . בשנת 7976 תקנה ישראל את החק הירדני שחל ביהודה ושומרון , ואפשרה לנשים הערביות להשתתף בבחירות לרשיות המקומיות . בכל זאת , בשל הסגרים שהוטלו עליהם לעתים קרובות , מדיניות הפקעת הקרקעות , העדר התמיכה בהקמת מפעלי תעשיה , וקצוב במים , נתונים רבים מתושבי השטחים במצוקה כלכלית . נאסרה עליהם כל התארגנות פוליטית וגלויי התנגדות נגד שלטון הכבוש הישראלי . תחושות הזעם , התסכול והעלבון תססו בלב ערביי יש"ע עד שבשנת 1987 פרצה ה " אנתפאדה"- התקוממות עממית כללית שסחפה את כל שכבות הצבור ביהודה , שומרון וחבל עזה . זו הסתימה ב - 1993 עם חתימת הסכם השלום עם הפלשתינים . עד להודעתו של חסין מלך ירדן , בשנת 1988 , שהוא מנתק את קשריו עם הגדה המערבית היתה נאמנותם של תושבי האזורים האלה נתונה לירדן , והם נחשבו לחלק ממנה . מאז ארגונים אסלאמיים קיצוניים , כמו החמאס , ושאר ארגוני חבלה , חזקו את מעמדם בשטחים . אולם השליטה עברה לידי אש"ף ומנהיגו , יאסר ערפאת , וערביי יש"ע , על אף חלוקי הדעות ביניהם , התיצבו ברבם הגדול מאחורי ערפאת , ובבחירות שנערכו בפעם הראשונה ביש"ע נבחר ערפאת כיושב ראש הרשות הפלשתינית . מועצת יש"ע מועצת יש"ע היא מועצה מקומית שהוקמה ב - 1978 על ידי המתנחלים ביהודה , שומרון וחבל עזה . מבחינה רעיונית , ממשיכה מועצת יש"ע את דרכו של " גוש אמונים", תנועה שחבריה דתיים וציונים לאמיים , והם דוגלים בארץ - ישראל השלמה . מועצת יש"ע מנהלת על ידי 23 חברים ובראשם יושב ראש . למועצה מחלקת חוץ - לארץ , מחלקה מדינית , מחלקת בטחון , מחלקה מוניציפלית הדואגת לעניני הישובים ומחלקת תרבות המוציאה לאור את כתב העת " נקדה". לעתים מזמנות מתגיסים ראשיה למאבק מדיני . שאלת עתידם של שטחי יהודה ושומרון , שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים , וההתנחליות שבהם , עומדת במרכז וכוח צבורי קשה . יש הטוענים כי יש לספח את השטחים הכבושים לשטחה של מדינת ישראל ולהרבות בהתנחליות בהם , ויש הרואים עול מוסרי במצב של כבוש ושליטה על אכלוסיה עוינת . גם דעת הקהל העולמית הרובע היהודי בחברון . דעת הקהל בישראל נחלקה באשר לגורל העיר , שקיבלה מעמד מיוחד בשל ייחוס האבות . שמותיהם השונים של השטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים -'הגדה המערבית : " שטחים מוחזקים : . שטחים כבושים : . שטחים משוחררים : - יהודה , שומרון וחבל עזה . ועוד - משקפים את חילוקי הדעות הפוליטיים הקיימים בישראל לגבי עתידם . בתמונה - העיר בית - לחם ביהודה .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|