פשפש

עמוד:213

פשפש שם כללי לחרק הנמנה עם סדרת הפשפשאים ( שוני הכנף ) . במשפחה זו כ - 40,000 מינים בעלי גלגול חסר שאינו כולל את שלב הגלם , החיים ביבשה , על פני המים ובתוכם . בישראל ידועים כ - 500 מינים המיצגים 36 משפחות , שמהם בולטים ומכרים בעקר מינים של פשפשים יבשתיים . יש בין הפשפשים החיים ביבשה , כמו התריסנית הירקה , ויש רבים החיים במים , על פני המים או בתוכם . בין הפשפשים החיים במים או בסביבתם בולטים מודד - המים השכיח , המהלך על פני המים ואינו שוקע ; השטגב והחותרן , הכולאים בועות אויר מתחת לכנפיהם , והעקרבן הענק - פשפש טורף בארך ארבעה סנטימטרים האוכל חרקים , ראשנים ודגים צעירים . פשפש זה נישם בעזרת צנור שארכו כחמשה סנטימטרים , הנמצא בחלקו האחורי ומאפשר לו לנשם בלי לצאת מהמים . התריסנית הירקה כדגמה לפשפשים היבשתיים נביא את התריסנית הירקה , המכנה גם " פשפש ירק " . פשפש זה חי על צמחים ירקים ומוצץ אותם . ארכו כ - 1.5 סנטימטרים , גופו שטוח ובשל צורתו הדומה לעלעל ירק , קשה להבחין בו על רקע הצמח שעליו הוא יושב . בראשו מצויים זוג מחושים ארכים ופרוקים . חזהו נושא שלושה זוגות רגלים ירקות ושני זוגות כנפים . הכנפים התחתונות שקופות , קרומיות ומשמשות לתעופה . הכנפים העליונות , כנפי החפיה , קשות בחלקן הקדמי וקרומיות במחציתן האחורית , ומכאן שמה השני של תת - סדרת הפשפשים - שיני הכנף . לפשפש יש גפי פה עוקצים - מוצצים היוצרים חדק . את חדקה מחדירה התריסנית הירקה לרקמות של צמחים שונים ומוצצת את לשדם . במהלך החדרת החדק לצמח עלולה התריסנית הירקה להדביק את הצמחים בטפילים ובמחלית , החודרים לצמח עם הרק שהיא מפרישה . נקבת התריסנית הירקה מטילה את ביציה בקבוצות בנות 30 - 100 ביצים על עלי צמחים . מן הביצים בוקעים הזחלים המכנים נימפות . הנימפה דומה לפשפש הבוגר בצורתה , בתזונתה ובארח חייה . לאחר שהנימפה גדלה המשילה חמש פעמים את שריונה , היא מצמיחה כנפים והופכת לתריסנית ירקה בוגרת . ואכן לפשפשים גלגול חסר , שאינו כולל את שלב הגלם . פשפשים מוצצי דם וטורפים הפשפשים היבשתיים האחרים דומים בארח חייהם לתריסנית הירקה . בולט ביניהם הפנדור האדמוני , שצבעו אדם עם כתמים שחרים . הוא וזחליו חיים על הקרקע ומוצצים את לשדם של זרעים שינים , ובעקר של זרעי החלמית . בסיני התגלה מין של פשפש טורף , שהוא אחד מבעלי - החיים הארסיים ביותר על פני כדור הארץ : ארסו יכול להמית בקלות אדם בוגר . בין הפשפשים המזיקים מצוי גם פשפש המטה הטפילי . פשפש זה חסר כנפים וגופו צר ופחוס . ביום הוא חבוי בסדקים שבקירות ובמטות ובלילה הוא יוצא ממחבואו ומוצץ את דמו של האדם הישו במטה . בארצנו , כנראה , פשפש זה אינו מעביר מחלות ורק גורם אי נעימות לקרבנו . יש פשפשים טפיליים המעבירים גם מחלות קשות לאדם ולכן הם מסכנים . חרקים טפיל פשתה הסוג הגדול והבולט במשפחת הפשתיים . במשפחה זו כ - 25 סוגים וכ - 500 מיני צמחים , הנפוצים על פני כדור הארץ כלו . ביניהם עשבים , שיחים , מטפסים ועצים . מגבעולי הפשתה מפיקים סיבים המשמשים להכנת אריגים וחבלים . העלים של מיני הפשתה השונים הם פשוטים ולרב מסרגים . הפרחים נכונים ודו - מיניים וערוכים לרב בתפרחות . לפרח ארבעה עד חמשה עלי כותרת צבעוניים וארבעה עד חמשה אבקנים ולעתים יותר . השחלה עלית ולפרחים יש צוף המושך חרקים . לאחר ההאבקה וההפריה מתפתח הפרי , שהוא לרב הלקט ובכמה מינים בית - גלעין . הזרעים לרב קטנים , ולאחר שספגו מים מתכסים בשכבה רירית האוגרת מים ומסיעת להם בנביטתם . צמח סיבים שירד מגדלתו הפשתה התרבותית כחלת הפרחים היתה צמח הסיבים החשוב של התרביות הקדומות באירופה ובאסיה . מוצאה , כנראה , בהרי הודף וסין ומשם הגיעה לאזורנו . לפני 5,000 שנה כבר גדלו צמח זה בבבל , באשור ובמצרים . בארץ - ישראל היה גדול הפשתים מקבל בימי המקרא ובתקופת המשנה והתלמוד . הוא פסק עם הכבוש הערבי . לאירופה חדר גדול הפשתים בימי הבינים , אך הפשתה ירדה מגדלתה עם גלוי הכתנה . כיום יצרנית הפשתה הגדולה בעולם היא רוסיה , ואלף בלגיה ידועה ביצורה ובעבודה של הפשתה המשבחת ביותר . את סיבי הפשתה מפיקים מן הגבעולים צמח הפשתה משמש את האדם ליצירת אריגים זה אלפי שנים . ממנו מכינים את אריג הפשתן המשובח . בתמונה - פשתה שעירה הנפוצה הארצנו . זכר של הפשפש גלדן אלמוות הכסף נושא על גבו זוג ביצים שהטילה הנקבה .

קודם  |  הבא