פרויד, זיגמונד

עמוד:175

תת - מודע , אגו ועוד , הפכו לנחלת הכלל . הנחותיו על הלא - מודע , על מקומם של סמלים וחלומות ועל התפתחות היצר המיני מילדות , תרמו רבות להבנת הפרעות שונות באישיות ושמשו אבן יסוד לגישה הטפולית שלו . בשנת 1908 ארגן פרויד את הקונגרס הבין - לאמי הראשון לפסיכואנליזה , וב - 1910 נוסדה החברה הפסיכואנליטית הפועלת עד היום ולה סניפים בארצות שונות , כולל ישראל . פרויד היה חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים . הוא כתב ופרסם ספרים רבים המסבירים את תורתו ומרחיבים את הקף הפסיכואנליזה . פרויד גלה ענין רב באמנות לסוגיה , ביחוד בספרות , בציור ובפסול , והיה לו אסף יפה של עתיקות . עם ספוח אוסטריה לגרמניה , בשנת 1938 , הרשה פרויד לצאת לאנגליה עם משפחתו ושם מת . בתו אנה , פסיכואנליטית ידועה בזכות עצמה , היתה קרובה אליו והמשיכה את דרכו . לפני מותו חבר פרויד מסה בשם " משה והמונותאיזם " שבה נתן הסבר פסיכואנליטי להלדת דת ישראל . בין ספריו שתרגמו לעברית ידועים : " פשר החלומות " , " פסיכולוגיה של חיי יום - יום " , " טוטם וטבו " , " שלוש מסות התאוריה המינית " , " הבדיחה וזקתה ללא מודע " , " הפסיכולוגיה של ההמון והאנליזה של האני " . היפנוזה חלום פסיכולוגיה פסיכיאטריה נוחלת נפש פרומוזאוס אחד הטיטנים - בני משפחת אלים - במיתולוגיה היונית . פרומתאוס גנב את האש מזאוס , ראש האלים , ומסר אותה לאדם , כדי להקל עליו את קיומו עלי אדמות . על כך הוא נענש ענש כבד . זאוס כעס מאוד על פרומתאוס שמרד בו , ובזעמו שלח לארץ את פנדורה שהביאה לעולם את כל הרע . על פרומתאוס עצמו הוא הטיל ענש אכזרי : הוא צוה לכבל אותו אל צוק בהרי הקוקז . בקר - בקר בא עיט אל פרומתאוס ונקר את כבדו , ולילה - לילה צמח הכבד מחדש בגופו של האל המענה . אך פרומתאוס עמד במריו ולא התחרט על מעשהו הטוב . לבסוף הרשה זאוס לגבור הרקולס להרג את העיט ופרומתאוס שחרר מכבליו . דמותו של פרומתאוס היתה לסמל של מרדות וגבורה . צירים , משוררים ומוסיקאים נודעים תארו את מעשיו והעלו על נס את הקרבתו העצמית , ביניהם הצירים טיציאן ורובנס ; המשוררים גתה , בירון ושלי ; הסופר קזנצקיס והמלחינים בטהובן , פורה וליסט . אלי יון ורומא הרקולס זאוס טיטנים מיתולוגיה פנדורה פרון , חואן דומינגו שליט ארגנטיני . איש צבא שהיה לנשיא ולרודן בעל סמכיות בלתי מגבלות . פתח תורה חברתית - מדינית שנקראה על - שמו " פרוניזם " . הדח ב - 1955 , אך ב - 1973 חזר לשלטון לתקופה קצרה . חי בשנים 1895 - 1973 . חואן דומינגו פרון נולד בעירה בדרום ארגנטינה ובגיל חמש - עשרה החל לשרת בצבא . הוא התקדם במהירות בשורותיו וכקולונל צעיר נטל חלק בהפיכה הצבאית שהתרחשה בארגנטינה ב - 1943 . בתוך שלוש שנים גבר על כל יריביו בכת הצבאית והיה לנשיא המדינה , כשהוא נשען על הצבא ועל מעמד הפועלים המארגן . פרון הפיץ בקרב עמו תורה חברתית - מדינית חדשה , תערבת של לאמנות וקדמה חברתית , שהתפרסמה בשם " פרוניזם " . חסידיה הגדירוה כ " דרך אמצעית " בין סוציאליזם לקפיטליזם . אויטה פרון והדחתו של חואן פרון אשתו השניה של חואן פרון , השחקנית והשדרנית היפה אוה מריה פרון , שכנתה " אויטה " , נטלה לידיה את נהול עניני הסעד והרוחה במדינה והיתה נערצת על המוני העם . בשנת 1952 , לאחר שאויטה מתה מסרטן בגיל שלושים ושלוש , עברה מעין " רוח רעה " על פרון . הוא הנהיג משטר של עריצות במדינה , רדף את מתנגדיו , סתם את פי העתונות ו " טהר " את בתי - המשפט ואת האוניברסיטאות . בנקטו צעדים כלכליים חסרי תבונה גם הרס את המשק והכלכלה של ארגנטינה . ב - 1955 התקוממו נגדו הכחות המזינים , בתמיכת הכנסיה ומעמד באלי הרכוש . פרון יצא לגלות וב - 1960 השתקע במדריד . חזרה לנשיאות מאחר שהמצב בארגנטינה הדרדר מדחי אל דחי , התגעגעו ההמונים לתקופת שלטונו הרגועה כביכול של פרון . בשנת 18,1973 שנים אחרי סלוקו מן השלטון , הוא חזר אל " הבית הורד " - משכן הנשיאים בבואנוס אירס - לאחר שזכה ב - 62 אחוז מהקולות בבחירות שנערכו אותה שנה . בעת בחירתו התעקש פרון , שהיה אלילם הנערץ של מיליוני ארגנטינאים בדור שלאחר מלחמת העולם השניה , למנות את אשתו השלישית לסגניתו . אולם פרון כבר היה זקן ועיף מכדי להביא לעמו ישועה . התקוות שתלו בחזרתו נתבדו עד מהרה , והוא מת כעבר חדשים אחדים , בהותירו אחריו את ארצו במצב של תהו ובהו . איסבליטה פרון מריה אסטלה דה מרטינס פרון , שכנתה איסבליטה , ירשה חואן דומינגו פרון שלט בארגנטינה ביד רמה . בסדרת צעדים חברתיים לא נבונים הוא המיט אסון כלכלי על מדינתו , הודח בשל כך מהשלטון , אך חזר אליו לאחר עשרים שנה .

קודם  |  הבא