עמוד:83

הבחנה זו איננה תקפה בתרביות הודו וסין , שבדתות שלהן אין הסתמכות על כתבי קדש המבססים על התגלות אלוהית . מה שברור הוא שבתרביות שונות בני אדם שואלים את עצמם שאלות פילוסופיות , וזה כנראה חלק מטבע האדם . ענפי הפילוסופיה עם התפתחות המדעים העברו רבים מן התחומים שהפילוסופיה עסקה בהם לענפי מדע אחרים , ובידיה נשארו רק הענפים המיחדים לה : לוגיקה ( בעברית - תורת ההגיון ) . ענף הפילוסופיה הקיבע את כללי החשיבה הנכונה . כאשר אדם אומר לחברו : " אבוא לראותך בכל מזג אויר שהיא . אבל לא אבוא אם ירד גשם " , מעורר הדבר צחוק , משום שהדובר סתר את עצמו . הלוגיקה קובעת , כי אסור שתהיה סתירה בדברים הנאמרים או הנכתבים . במקרה של גלוי סתירה כזאת אין לדברים תקף והם בטלים . הלוגיקה גם קובעת כי ישנן דרכים מסימות להסקת מסקנות . אם מישהו אומר : " כל הכלבים הם חומים . מוקי הוא כלב " , המסקנה מדבריו תהיה : " מוקי הוא חום " . זו אחת הדרכים שקובעת הלוגיקה להסקת מסקנות תקפות . כיום הלוגיקה היא אחד הענפים המפתחים בפילוסופיה , ובין השאר היא באה לידי בטוי בהכנת תכניות למחשבים . תורת ההכרה . ענף זה של הפילוסופיה נחשב בעיני רבים לחלק החשוב ביותר שלה . העוסקים בה מבקשים להסביר כיצד מכיר האדם את העולם ומהן המגבלות והאפשריות העומדות לפניו כדי להכירו . העוסקים בתורת ההכרה בוחנים את מדת הבטחון שיש לאדם בידיעותיו השונות ומבחינים בין ידיעה של ממש לבין אמונה , שאינה בבחינת ודאות . שתי תורות ההכרה הקיצוניות הן הרציונליזם ( שכלתנות ) והאמפיריציזם ( נסינות ) . חסידי האמפיריציזם טוענים , כי הנסיון , ובעקר הנסיון שמקורו בחושים , הוא המקור היחיד שיש לו לאדם לידיעות בטוחות . לעמתם , חסידי הרציונליזם טוענים , כי נסיון החושים הוא מגבל וכל נסיון חדש מפריך את קודמו . לפיכך התבונה היא היוצרת ידיעה ודאית . כדגמה להבדל בין שתי התפיסות אפשר להביא את נסיונו של אפלטון לנסח את חקי המדינה המשלמת על פי התבונה , ומולו את נסיונו של אריסטו לנסח את חקי המדינה הטובה על פי 162 חקות של ערים ביון , שהפילוסוף אסף בעזרת תלמידיו . אתיקה ( תורת המוסר או תורת המדות ) . בתורת המוסר , כבכל ענף מענפי הפילוסופיה , התפתחו השקפות ותשובות שונות לשאלה " מהו מעשה טוב ומהו ארח החיים הנכון ? " . התורות השונות מנסות להגדיר מהו הטוב העליון , שעל פיו ינהג כל אדם לחוד וכל בני האדם יחד . כל השקפה מגדירה באפן שונה מהו הטוב העליון , ולפיכך גם התשובות שהיא נותנת לשאלות מוסר אחרות שונות הן . שאלית מוסר כאלה הן : האם צריך אדם לדאג לצרכיו שלו בלבד ? האם מוסרי הדבר לדרש מאדם שיסכן את חייו כדי להציל את חיי זולתו ? האם מוסרי הוא להמית אדם חשוך מרפא כדי למנע ממנו סבל ? האם מוסרי הוא שאדם יציל את חייו אם הדבר כרוך בעברה על החק או בגרימת נזק לאחר ? בשאלות כגון אלה דנה האתיקה . פוליטיקה ( תורת המדינה ) . ענף זה של הפילוסופיה הוא המשכה הישיר של האתיקה . המדינה , בהיותה הארגון החברתי העליון , נדרשה על ידי בני האדם להגשים את מצוות המוסר והצדק , ולכן הקימה מוסדות כמו משטרה ובתי - משפט . כך גם בתפקודים אחרים של המדינה ובכלים להוצאתם אל הפעל . תורת המדינה מבקשת למצא הסברים משכנעים לעצם נחיצותה של מדינה , שכן ישנן השקפות הגורסות כי אין כלל צרך בה , בהיותה ארגון המגביל את בני האדם ועושה שמוש לא מוסרי במוסדותיו . נושא נוסף שבו עוסקת תורת המדינה הוא " המשטר הטוב " . כידוע , קימים משטרים שונים : מלוכה , רודנות ( דיקטטורה ) , דמוקרטיה , קומוניזם ועוד . תורת המדינה עוסקת בהגדרת טיבם של משטרים אלה ובשאלה איזה הוא המשטר הטוב שבהם . גם בנושא זה קימות השקפות שונות ואף מנגדות . אסתטיקה . ענף זה עוסק באמנות ומנסה לקבע אמות - מדה , המבססות על הגיון ותבונה , להערכת יצירה אמנותית . האסתטיקה אף מנסה לקבע מהי מטרת האמנות ומה ערכה בחיי האדם . היי פילוסופים שטענו , כי לאמנות אין כל ערך והיא מדיחה את האדם לעסק בדברים שאין בצדם תועלת . השקפות אחרות רואות באמנות גורם ראשון במעלה לחנוכו של האדם , המסיע לו להתמודד עם בעיותיו . יש גם השקפות הגורסות , כי אין טעם לדון במטרת האמנות , מכיון שהיא ממילא עבדה קימת . צריך פשוט ללמד להבינה , כשם שהמדע מנסה להבין כל עבדה אחרת . הפילוסופים היוונים הקדמונים , פיתגורס ותלס , במינאטורה צרפתית מהמאה ה - 15 . תלס מנסה למדוד את קוטרה של השמש , בעוד פיתגורס מרצה לפני תלמידיו . פילוסופים אלה ואחרים , שחיו לפני סוקרטס , התרכזו בעיקר בחיפוש אחר העקרונות הכלליים המסבירים כיצד הטבע פועל . כלומר , המדע ולא האדם עמד במרכז התעניינותם .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר