|
עמוד:182
בבית - המקדש . לצדם של הכוהנים הגדולים נצבו הצדוקים , נציגי המשפחות העשירות ביהודה , שלא קבלו את ההלכות שקבעו הפרושים וגם לא את התערבותם בהלכות בית - המקדש . בתקופה הסמוכה לחרבן הבית החריפה המחלקת , שהיתה קימת זמן רב בין הפרושים לבין הצדוקים ( מקור שמם בכוהן הגדול צדוק בן אחיטוב שכהן בימי המלך דוד ) . בנוסף למחלקת בדבר מקומה של התורה שבעל - פה בהלכה היהודית , הפרושים נבדלו מן הצדוקים גם בהשקפתם על אחריותו של האדם למעשיו . הפרושים לא גרסי , כצדוקים , כי האדם הוא בן חרין לבחר בין טוב לרע . הם אמנם הטעימו את אחריותו של הפרט למעשיו , אבל שלבו בזה את האמונה בגזרה אלוהית . מזיגה זו מצויה בדבריו של רבי עקיבא בפרקי אבות ( ג טו ) : " הכל צפוי והרשות נתונה " . כלומר , על האדם לבחר בצעד הראשון ולאחר מכן מסיעים לו משמים . כמו כן נבדלו הפרושים מן הצדוקים באמונתם , שהיתה לנחמה רבה לעם בימי החרבן , כי נפש האדם היא בת אלמות , וכי היא באה על גמילה בעולם הבא . הפרושים האמינו בתחית המתים , שתתרחש באחרית הימים בארץ - ישראל . ככתוב בתפלתם : " מכלכל חיים בחסד , מחיה מתים ברחמים רבים " . עם גדולי החכמים הפרושים בדורות שלפני חרבן בית - המקדש השני נמנו רבן שמעון בן גמליאל , שהיה מצאצאיו של הלל הזקן , ורבן יוחנן בן זכאי , שהיה משנה לנשיא הסנהדרין והתנגד למרד ברומאים . משחרב בית - המקדש חדלו הצדוקים להתקים , ורבן יוחנן בן זכאי היה המנהיג הריחני שסביבו התלכדה האמה מחדש . בית - המקדש הלכה הלניזם זוגות חשמונאים למאה ויהרה יוחנן בן זכאי מרד הגדול משנה סנהדרין עליה לרגל תורה שבעל - פה תלמוד תקופת בית שני ראו גם ערכים נפרדים לאישים הנזכרים בערך זה . פרטוש , עדן מלחין ישראלי . היה גם נגן ויולה והלחין יצירות רפות לכלי זה . חי בשנים 1907 - 1977 . עדן פרטוש נולד בהונגריה ולמד בה אצל המלחין זולטן קודאי . הוא היה חבר בתזמרת לוצרן שבשויץ , אליה הגר בשנת 1924 , וכהן ככנר ראשון . בשנות ה - 20 המאחרית נגן פרטוש גם בגרמניה ובשלהי שנות ה - 30 למד בקונסרבטוריון בבקו , אז בתחום ברית - המועצות . פרטוש נחשב לאחד מנגני הויולה המעלים בעולם ואף כתב יצירות רבות לכלי זה . כשעלה לארץ ב - 1938 הוא החל להתענין במוסיקה המזרחית ושלב אותה ביצירותיו . שנים רבות היה עדן פרטוש חבר בתזמרת הפילהרמונית ומורה באקדמיה למוסיקה בתל - אביב . מיצירותיו : " יזכר " - לויולה ולתזמרת , שני קונצרטים לויולה ולתזמרת , מוסיקה לאבוב ולתזמרת " מרית , בלדה מזרחית לצ'לו ולתזמרת , רביעיות מיתרים , " ערפליות " לחמישית כלי נשיפה , פנטסיה סימפונית בשם " עין גב " שזכתה אותו בפרס ישראל לשנת תשי"ד . מוסיקה קודאי , זולטן פרידמן , מילטון כלכלן יהודי - אמריקני הדוגל ככלכלה חפשית . השפיע ביותר על הנתוח הכלכלי ועל המדיניות הכלכלית בעולם ובארצות - הברית בפרט . מילטון פרידמן נולד בניו - יורק ב - 1912 . הוא למד באוניברסיטאות של שיקגו וקולומביה , ומ - 1935 נהל עבודות מחקר שונות על פי בקשת השלטונות בארצות - הברית ודרישות האוניברסיטה . ב - 1948 הוא החל לכהן כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקגו , וב - 1976 היה עמית מחקר במכון הובר ובאוניברסיטת סטנפורד . בעד שוק פרטי יוזם וחפשי פרידמן טען , כי על הממשלה להתרכז בפקוח ישיר על פעיליות הכלכלה במדינה , ולא לעסק בתחבולות מס , ביזום פרויקטים או בעסוקים אחרים . לדעתו , את כל העסוקים האלה על המדינה להשאיר לשוק הפרטי . הוא שלל את שיטתו של הכלכלן הבריטי ג'ון מינרד קינס , שראה במדיניות פיסקלית ( מדיניות ממשלתית כלכלית המופיעה באמצעות מסים ) את הגורם העקרי ביצוב הכלכלה . פרידמן חשב שמאמצי הממשלה להשפיע על המשק הכלכלי באמצעות תכניות קצרות טוח נדונים מראש לכשלון . עוד טען , כי המדינות צריכות להמנע ולקבע לעצמן מטרות מדיניות בנושא התעסוקה והתפוקה של המשק . השוק נהנה ממדת יציבות גדולה יותר מזו שמיחסים לה הכלכלנים התומכים בדעותיו של קינס . בהתנגדותו זו להתערבות ממשלתית בתהליך הכלכלי החזיר מילטון פרידמן את הליברליזם נסח המאה ה - 19 , שהתנגד למדינת הרוחה . פרידמן יצר את מנח ההצמדה בהסכמי השכר , שלפיו הסכמי השכר יצמדו למדד מחירים כלשהו . בדרך זו הוא רצה להפחית את השפעתה השלילית של האינפלציה ולצמצם את העוותים שהיא יוצרת . מילטון פרידמן זכה לפרס נובל לכלכלה בשנת 1976 על השגיו בתחום נתוח הצריכה , והוכחת המרכבות של מדיניות היצוב הכלכלי . הוא בקר פעמים אחדות במדינת ישראל והעביר בקרת נוקבת על המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל , על ההתערבות הגדולה במשק והשעור הגבוה של המסים . הוא הציע לישראל תכנית נרחבת של הפרטה ( מכירת חברות ממשלתיות לשוק הפרטי ) , צמצום ההתערבות במשק כדי להביא לצמצום הבירוקרטיה , גדול בהשקעות וצמיחה כלכלית . אינפלציה כלכלה ליברליזם קיום , ג'ון מינרד פרידריך " הגדול " מלך פרוסיה . ראה בצבא את עמוד התוך של הממלכה ובעזרתו הרחיב את ממלכתו . פתח את המנהל , התרבות והתעשיה בממלכתו . חי בשנים 1712 - 1786 . פרידריך ה - 2 , שכנה " הגדול " , היה בנם של המלך הפרוסי פרידריך וילהלם ה - 1 מבית הוהנצולרן ובתו של ג'ורג'ה - 1 מלך אנגליה . הוא החל למלך בפרוסיה ב - 1740 . חניכו בריח תרבות צרפת יצר לכאורה נגוד חריף בין החנוך הצבאי הקשוח שקבל מאביו לבין נטיתו להגות ואהבתו את
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|