פצצה גרעינית

עמוד:155

מהפצע והלאה . זהום מתקדם כזה עלול לגרם גם נמק ( רקבון ) של רקמות ואיברים . המצב הקשה ביותר הוא , כאשר הזהום שחדר לפצע פורץ אל הדם והלימפה ומגיע אל איברים הנמצאים הרחק ממקום הפציעה . זהום בפצע עלול להיות מלוה בחם , באדם , בכאב ובנפיחות בלוטות הלימפה האזוריות . פצע שאינו מזהם מתרפא רפיי ראשוני על ידי אחיי ישיר של השכבות שנפגעו , שכבה מול שכבה . לעתים האחזי אינו אפשרי מעצמו , ואז יש לתפר את שילי הפצע בתפרים כירורגיים . כאשר האחוי אינו חלק , נוצרת צלקת באזור הרפוי , שהיא עדות לרפוי באזור החתך . דלקת זהום חידקים לימפה נגיפים עור פצצה גרעינית הנשק ההרסני ביותר שפתח במאה ה - 20 . הפצצה הגרעינית מבססת על תהליכים המתרחשים בתוך גרעין האטום , הגורמים לשחרור אנרגיה רבה . הפצצה הגרעינית הראשונה פתחה בארצות - הברית בימי מלחמת העולם השניה . בשנת 1938 התגלה , כי כאשר ניטרונים פוגעים בגרעיני האטומים של היסוד הכבד אורניום , חלק מהם מתבקעים לשנים , תוך כדי שחרור אנרגיה וניטרונים אחדים . כאשר התהליך מתרחש באיזוטופ של האורניום שמשקלו האטומי 235 , נפלטים ניטרונים בעלי אנרגיה המספיקה לבקוע גרעינים נוספים . אם גוש האורניום גדול די הצרך , ~ שיי להתפתח בו לאחר פגיעת הניטרונים הראשונים תהליך המכנה " תגובת שרשרת " : מספר מסים של גרעינים יתבקעו ויפלטו ניטרונים , שיבקעו גרעינים נוספים , וכן הלאה . התהליך כלו מהיר מאוד : בתוך זמן קצר יתבקעו גרעינים רבים ותשתחרר אנרגיה עצומה בצורת התפוצצות אדירה . בנוסף לכך תפלט קרינה רדיואקטיבית קטלנית וחמרים רדיואקטיביים יתפזרו בסביבה וימשיכו לפלט קרינה במשך זמן רב . המסה הקטנה ביותר , שבה יכולה להתפתח תגובת שרשרת מכנה " מסה קריטית " . פטריית עשן מיתמרת אל על לאחר פיצוץ גרעיני . מבנה הפצצה הגרעינית הוא פשוט למדי , ומורכב מגושים אחדים של אורניום , או חומר אחר המאפשר תגובת שרשרת , המופעל על ידי הידוק הגושים זה כוה . מקור הניטרונים שבה מצית את תגובת השרשרת הגורמת לפיצוץ . פצע שאינו זוכה לחיטוי ולטיפול עלול להזדהם ולגרום למחלות , עוד בימי קדם הבינו זאת הרופאים שטיפלו בפצעים באמצעים שעמדו לרשותם . בתמונה - ציור קיר המתאר טיפול בפצע שנוצר מפגיעת חץ .

קודם  |  הבא