פסיפס

עמוד:150

הטפול הפסיכולוגי נעשה בעזרת שיחות , נתוח החלומות של האדם , או על ידי הרדמת החולה ושיחות עמו כאשר הוא שקוע בשנה שנגרמה על ידי היפנוזה או על ידי תרופות . שיטת רפוי נוספת נעשית על ידי מחיקת זכרונות החולה על ידי טפול חשמלי . היפנוזה מחלת נפש פסיכולוגיה פסיכותרפיה פרויד , זיגמונד רפואה תרופות פסיפס מערכת אבנים קטנות ומסתתות , לעתים צבעוניות , המשבצות פצורות שונות ברצפה , בקיר או בתקרה של בנינים לשם קשוט . פרוש המלה פסיפס ביונית - " חלוק נחל " . אמנות ההתאמה והשבוץ של חלקי אבן צבעוניים , שנועדו לעטר ידיות של כלים , רהיטים וכדומה היתה ידועה עוד בתקופה הפרה - היסטורית . ביון נמצאו רצפות פסיפס מן המאה ה - 5 לפני הספירה , שנעשו מחלוקי נחל רבגוניים . בתקופה ההלניסטית החלו להשתמש באבנים מיחדות במקום בחלוקי נחל . לצרך זה נהגו לנפץ את האבן הצבעונית לקביות קטנות , והניחו אותן על מצע אבן יציב . על המצע היתה שכבת טיט גסה ועליה שכבת מלט עדינה . על המלט צירו את דגם הצורה שרצו לעצב על הרצפה , ולפי דגם זה הניחו את האבנים הקטנות . את הרוחים שבין האבנים מלאו בחמר הנקרא מרק . פסיפסים רבים ומפארים נמצאו ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית . ( פסיפס ברומית , מוזאיקה , פרושה - " מלאכת המוזות " . ) פסיפסי הקיר בביזנטיון הגיעו לרמה אמנותית גבוהה מאוד והיו אחד המאפינים של אמנותה . מפרסמים הפסיפסים בכנסיות רומא , רונה ומונראלה באיטליה , ובכנסית קעריה ג'אמי באיסטנבול . פסיפס בארץ - ישראל בארץ - ישראל התגלו כאלף רצפות פסיפס . הראשונות , מהתקופה ההלניסטית , נחשפו בתל אנפה שבגליל העליון . פסיפסים מהתקופה הרומית הקדומה נחשפה בין שרידי הבנינים שנבנו בימי הורדוס במצדה , בהרודיון , ביריחו ובירושלים . הפריחה הגדולה של אמנות הפסיפס בארץ - ישראל החלה במאה ה - 4 לספירה ונמשכה עד למאה ה - 7 לספירה . אמנות הפסיפס הגיעה לשיאה בתקופה הביזנטית , אך נמשכה גם בימי הכבוש המסלמי - דגמאות לכך מצויית בארמונות בית אמיה ליד יריחו וליד הכנרת , ובימי הכבוש הצלבני - בכנסית המולד בבית - לחם . בית - הכנסת הקדום ביותר שבו התגלתה רצפת פסיפס , הוא זה שבחמת ( ליד טבריה ) . כן התגלו פסיפסים בבתי - כנסת נוספים : בנערן , בבית - אלפא , במעון ( ליד נירים ) , בחוסיפה ( עוספיה ) , חמת - גדר , יריחו ועוד . הנושאים המופיעים בהם כוללים תאורי חיות וצמחים , גלגל המזלות , וכן עטורים בצורות הנדסיות . נושאים אלה מצויים גם בפסיפסי הכנסיות הביזנטיות בארץ . כמה מרצפות בתי - הכנסת כה דומות לאלה של הכנסיות , עד שסוברים כי הן נעשו בידי אותם האמנים . אולם בבתי - הכנסת נוספו להן סמלים יהודיים מבהקים , כגון מנורת שבעת הקנים , ארון הקדש , אתרוג , לולב , רמון , שופר ועוד . היהודים לא הססו לכלל ברצפות הפסיפס גם תאורי מחזות מקראיים , כמו עקדת יצחק - בבית - אלפא ; תבת נח בגרש , דניאל בגב האריות בנערן ובסוסיה ועוד . עטורי הפסיפס לא היו מגבלים לרצפה בלבד , והתגלו גם על הכתלים והתקרות , אך במקומות מעטים בלבד . בחפירות שנערכו בבית - שאן בשנים 986 ר - 1987 התגלה פסיפס מרהיב עין של אלה רומית . בחפירות הנערכות בצפורי מאז 1985 נחשפה רצפת פסיפס בוילה רומאית , ובה תאורים מחיי אל היין היוני דיוניסוס ( הוא בכחוס ) . בתמונה המרכזית , הגדולה ביותר , מתארת תחרות שתיה בין דיוניסוס לגבור הרקולס . רצפות הפסיפס הרבות , העשירות והמגונות בנושאיהן מן המאות ה - 5 וה - 6 שהתגלו בצפורי מעלות את ההשערה שעיר זו היתה אחד ממרכזי אמנות הפסיפס החשובים בארץ - ישראל . אמתת הפסיפס בזמננו בזמננו התחדשה אמנות הפסיפס , ורבים האמנים בארץ ובחוץ לארץ העוסקים בה . גם האדריכלים שבו להשתמש בפסיפס כדי לרענן את מראה בניני הבטון . בשנות ה - 60 החל הציר נחום גוטמן ליצר פסיפסים . הראשון מביניהם הצב בבית הרבנות הראשית בתל - אביב והשני בבית " יד לבנים " ברמת - גן . פסיפס גדול ממדים עצב גוטמן ב " מגדל שלום " בתל - אביב , ובו מתארות העיר יפו בראשית המאה ה - 20 , שכינת אחזת - בית ומראה תל - אביב בעתיד . לוחות פסיפס משל גוטמן , המתארים את פריקת ארזי הלבנון בנמל יפו בדרך למקדש בירושלים , את הפלגתו של יונה הנביא ואת ימיה הראשונים של תל - אביב , נמצאים בככר ביאליק , סמוך לבית העיריה הישו . אמן אחר , מרק שגל , יצר בארץ - ישראל נחשפו כאלף רצפות פסיפס . המנהג לעטר בתים ומקדשים בפסיפסים קיים זה אלפי שנים , ונמצאו אף פסיפסים שגילם 7,000 שנה . בתמונה - אריה טורף צבי בפסיפס מהמאה השמינית בארמונו של הח'ליף הישאם , ליד יריחו .

קודם  |  הבא