פסול

עמוד:132

בעמוד ממול : הטיגריס נמנה עם הסוג פנתר במשפחת החתוליים . הפנתרים הם טורפים חזקים וזריזים החיים באזורים שונים על פגי כדור הארץ . בנוטף לטיגריס ידועים במשפחה זו האריה , הנמר והיגואר , ומונעות שקיעה . ברב שעות היום החמות ובשעות הלילה הקרות הוא שוהה בתוך המחלה שחפר . בשעת סכנה הוא מסגל להתחפר בחול במהירות ולהעלם מעיני רודמיו . הוא נזון מחרקים , מזוחלים , מצפורים וביציהן וממכרסמים . אולם בשבי הפנק אוכל ברצון גם מרות שונים . הפנק חי בקבוצות , ומגיע לבגרות מינית בגיל 11 חדש . ההריון נמשך 50 - 52 יום , ובסופו ממליטה הנקבה שנים עד חמשה גורים קטנים ועירמים . ההמלטה מתרחשת בדרך כלל פעם אחת בשנה . תוחלת חייו של הפנק בשבי כ - 14.5 שנה . הפנק נפוץ במדבריות צפון אפריקה ובמצרים , בדרום עיראק ובדרום - מזרח חצי האי ערב . בשנת 1972 תפס איש רשות שמורות הטבע בישראל מנק אחד בצפון טיני , וכך הצטרף הפנק לבעלי - החיים של האזור . מאז נתפסו במערב טיני עוד פרטים אחדים , שהעברו לגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל - אביב . אף שאינו גורם נזק לבני אדם , נצוד הפנק עד שנעשה נדיר באזורים אחדים בצפון - מערב אפריקה . כיום הוא מוגן על פי חקים בין - לאמיים . טורפים יונקים כלביים שועל פנתר סוג הכולל את הטורפים הגדולים הנמנים עם משפחת החתוליים : האריה , הטיגריס , הנמר , היגואר ונמר השלג . הפנתרים הם טורפים בעלי כח רב וזריזות . בסוג פנתר כלולים חמשה מינים : אריה , החי באפריקה ובאסיה והיה מצוי בארצנו עד תקופת הצלבנים ; טיגריס , החי באסיה מהודו עד סיביר ; נמר , המצוי באפריקה ובאסיה וחי עד היום אף בישראל . שני המינים הנוספים הם היגואר ונמר השלג , המכנה גם אירביס . היגואר הוא הגדול בחתוליים שביבשת אמריקה . בצורתו ובצבעיו הוא דומה לנמר , שוכן בטונות וביערות וטורף בעקר חזירים ולעתים גם טפירים , תנינים ודגים . נמר השלג הוא הקטן בפנתרים . הוא חי באפגניסטן עד ימת ביקל , בהרי ההימליה עד לרום 6,000 מטר . פרותו ארכה וצפופה וצבעה לבן עם נמור שחר . זהו בעל - חיים נדיר וגם הוא נצוד בשל פרותו היקרה . בשנים האחרונות פחת מספרם של רב מיני הפנתרים בשל ציד והשמדה בידי האדם . אריה חתוליים טורפים טיגריס יונקים נמר פסבינדר , רינר ורנר במאי קולנוע גרמני פורה , היוצר המרכזי ביותר של " הקולנוע הגרמני החדש " . סרטיו המגונים בתכניהם ובסגנונם , יוצרים יחד תמונה מרכבת של החברה הגרמנית , ערכיה ומנהגיה , משלהי המאה ה - 19 ועד תחלת שנות ה - 80 . חי בשנים 1946 - 1982 . רינר ורנר פסבינדר היה איש שמאל בהשקפותיו הפוליטיות והומוסקסואל מצהר . בסרטיו הרבים הוא תאר בלגלוג ובתנופה את הכוחות והלחצים שמפעילים התא המשפחתי והחברה בכלל על האדם השונה בהתנהגותו . פסבינדר החל את דרכו האמנותית בתאטרון השולים של מינכן בשנות ה - 60 , והשפע מאוד מרעיונותיו של ברטולד ברכט על אמנות הבמה . אך פסבינדר היה איש קולנוע , למד רבות מהקולנוע ההוליוודי ומהקולנוע האירופי - ובמיחד מבמאים כמו ז'ן לוק גודר . פסבינדר היה במאי פורה , שיצר סרטים שונים מאוד זה מזה : מלודרמות היסטוריות לגלגניות כמו " נשואיה של מריה בראון " ( 1978 ) , עבודים מלטשים ליצירות מופת כמו " ברלין אלכסנדרפלץ " ( 1980 ) , ודרמות קודרות על החיים בגרמניה המערבית בשנות ה - 70 כמו " פחד אוכל את הנשמה " ( 1974 ) . בזכות סרטים אלה ואחרים נחשב פסבינדר לאחת הדמיות החשובות ביותר בקולנוע האירופי בן זמננו . ברכט , ברטולד גודר , ז'ן לוק קולנוע , סרטים פסול אמנות המתארת על ידי חצוב באבן , כיור בחמר , גלוף בעץ או עצוב בברזל ובחמרים אחרים , דמיות , עצמים וצורות בשלושה ממדים . לפסול שיכות גם אמניות החריטה , הרקוע ועשית התבליטים . ראשיתו של הפסול בתקופת האדם הקדמון , שנזקק לראשי חצים וחניתות ועל כן המציא שיטות לעבוד אבני צר . לעתים הוא נתקל באבנים יוצאות דפן , שצורתן הלהיבה את דמיונו . עד מהרה הוא נוכח לדעת , כי אפשר לשפר ולשנות את צורתן על ידי שפשופן זו בזו ולטושן בעזרת מים וחול . כן הבחין , כי נתן לצור צורות מחמר ולאפות כלי חרט . האדם הקדמון למד גם לבקע , לפצל וללטש גושי אבן , כדי לשוות להם צורת אדם , חיה , עץ או אל . שיטות הפסול לא השתנו ביסודן עד היום . הפטיש והמפסלת עודם הכלים הבסיסיים המשמשים את הפטל , גם אם הוא נעזר כיום במקדחה חשמלית או בשכלולים טכניים אחרים לעבוד ולגמור . בתקופת האבן ( שהסתימה לפני כ - 6,000 שנה ) , כאשר הפך האדם מציד לעובד - אדמה , הוא נתן בטוי פסל של אשה בעלת איברים שופעים וחסרת פנים מהתקופה הפרה - היסטורית . ייתכן שזהו פסלון של אלת פריון . הפנק הוא יונק קטן ממשפחת הכלביים וקרוב משפחתו של השועל .

קודם  |  הבא