עמוד:101

חדושי אמנות הציור בתקופתו והעמיק את הידע שלו בחקי הפרספקטיבה ( סרטוט גופים על שטח מישורי באפן היוצר אשלית מרחק ) , האנטומיה ( חקר מבנה גוף האדם ) והאורצל , ואת כל אלה נסה לממש בציוריו . אך בעוד שצירי פירנצה ארגנו את ציוריהם במבנים מרכבים כדי להגביר את המתח והתנועה בציור , השתמש פירו בידיעותיו לשם יצירת תמונות נטולות תנועה , שאוירתן חגיגית והן נראות כחורגות ממסגרת של זמן ומקום . מפרסמת במיחד יצירתו " הצלב האמתי " . זהו פרסקו ( ציור קיר ) המבסס על אגדה . כדרכו עצב אותו הציר בבקיאות טכנית גבוהה ובאפוק רגשי . . : . בשנותיו האחרונות התעור פירו דלה פרנצ'סקה , ומכיון שנבצר ממנו לציר , החל לעסק במדעים של תקופתו ואף פרסם מאמרים בנושאי הפרספקטיבה והמתמטיקה . פרספקטיבה ציור - על אנונות הרנסנס רנסנס פירמידה בהנדסה , גוף שבסיסו מצלע ועל כל אחת מצלעותיו בנויה פאה בצורת משלש . הפאות מתלכדות בקדקד . על פי רב משתמשים במלה " פירמידה " לציון הפירמידות הרבועיות הענקיות , ששמשו מצבות קבורה במצרים הקדומה . בפירמידות נקברו מלכי מצרים , נשותיהם ואישים רמי מעלה . הן נבנו מן השושלת השלישית עד לשושלת ה - 17 ( בשנים 2650 - 1580 לפני הספירה ) , ובתקופה קצרה בימי השושלת ה - 25 ( 756 - 650 לפני הספירה ) . כ - 80 פירמידות נבנו בשנים הללו . רבות מהן נהרסו ואוצרותיהן נשדדו , אבל אחדות מתנוססות לתפארה עד היום הזה . לאבותינו לא היה חלק בבנית הפירמידות : הם באו למצרים במאה ה - 14 לפני הספירה , כנראה , ויצאו משם בשנת 1250 לפני הספירה בערך . הפירמידות הגדולות והמפרסמות ביותר מצויות בגיזה , ליד קהיר . בעת העתיקה הן נחשבו לאחד משבעת פלאי העולם . שלוש פירמידות נצבות כאן זו ליד זו . הגדולה שבהן היא זו של חופו , שנבנתה בסוף האלף השלישי לפני הספירה . שטח בסיסה יותר מ - 40,000 מטרים רבועים ( 40 דונם ) , ארך צלעה 233 מטרים ( בערך פי שנים מארכו של מגרש כדורגל תקני ) וגבהה 147 מטרים ( לשם השואה - מגדל שלום בתל אביב גבהו 140 מטרים ) ; בתקופתה היא היתה הבנין הגבוה בעולם , ונשארה כך מאות בשנים . היא בנויה מאבני חול , שמשקל כל אחת מהן 15 - 25 טונות . בתוכה נמצאים חדרי הקבורה של המלך והמלכה וכן אולם גדול , ששטחו 371 מטרים רבועים . גם הפירמידה שלידה , שהוקמה בידי חפרן , בנו של חופו , בולטת בגדלה . בניית פירמידות ויעודן לפי הדעה המקבלת , האבנים לבנית רב הפירמידות הגדולות הסעו ממרחקים , כי במקומות בניתן לא היו הרים לחצב מהם אבני בנין . אבני שחם , למשל , שמשקל כל אחת מטונה עד 50 טונות , הובאו מדרום אסואן ( הגבול הדרומי של מצרים העתיקה ) בעגלות שגלגליהן עשויים עץ והן נגררו על ידי מאות בני אדם . שיטות חציבת האבנים מן ההרים , דרכי העלאתן זו על גבי זו בעת בנית הפירמידה , אפן תכנונן של הפירמידות ופרטים אחרים הקשורים בבניתן אינם ברורים עד היום , מאחר שאין עדיות כתובות בנושא זה . לאחרונה טען אגיפטולוג ( חוקר מצרים ) אמריקני , כי לפחות שלוש הפירמידות בגיזה נבנו מאבנים שנחצבו בקרבת מקום , מרחק מאות מטרים בלבד מאתר הקמתן . משערים שבבנית הפירמידה הגדולה עסקו 100,000 פועלים , שהתחלפו מדי שלושה חדשים . היתה זו עבודה מפרכת מאין כמוה . ברבות מן הפירמידות השקע מאמץ אמנותי , שלא נפל מן המאמץ האדריכלי וההנדסי . הפירמידות , ככל הקברים במצרים , נבנו על הגדה המערבית של הנילוס , כי המצרים האמינו שממלכת המתים מצויה במערב - מקום שקיעת השמש . צורת הפירמידה נועדה כנראה לאפשר למת עליה נוחה השמימה . עם זאת , עדין לא ברורים די הצרך המניעים להקמת הפירמידות עצומות הפירמידה של חופו ליד גיזה היא הגדולה בפירמידות המצריות , שנחשבו בעת העתיקה לאחד משבעת פלאי העולם . בקיאותו ברזי הפרספקטיבה , ונטייתו לצייר גופים חסרי תנועה , ייחדו את יצירתו של פיירו דלה פרנצ'סקה בתקופתו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר