מתוך:  > אביב חדש 14 > פיסיקה

עמוד:93

נתן בעבודותיו של מקסול , ששלב גם את תופעות האופטיקה בתחום האלקטרומגנטיות והראה שהאור הוא סוג של גלים אלקטרומגנטיים . במאה ה - 19 התפתחה גם תורת התרמודינמיקה , העוסקת בגלגולי חם ואנרגיה . הפיסיקה של אותה תקופה , שעקרה שלוש התורות האלה - המכניקה , האלקטרומגנטיות והתרמודינמיקה - נקראת בשם " פיסיקה קלסית " . ההתפתחות החשובה האחרונה בפיסיקה הקלסית היתה פתוח המכניקה הסטטיסטית , שהעמידה את המכניקה בבסיסה של התרמודינמיקה בכך שהראתה שאת גלגולי החם והאנרגיה אפשר לתאר כתנועות ממצעות של אטומים רבים . הפיסיקה המודרנית בתחלת המאה ה - 20 הופיעה " הפיסיקה המודרנית " , שעקרה תורת היחסות של אינשטין ותורת הקונטים . הפיסיקאים בתקופה זו גלו , כי תורות הפיסיקה הקלסית אינן מדיקות , ויש להחליפן בתורות החדשות האלה . הפיסיקה המודרנית הגיעה להשגים נכבדים בחקר האטום והחלקיקים המרכיבים אותו , בחקר מבנה היקום והכוכבים , ובתחומים רבים אחרים , כמו למשל חקר מבנה החמר המוצק . בשנים האחרונות התפתח בפיסיקה גם תחום הכאוס , העוסק בחקר התנהגותן של מערכות מרכבות ומסבכות . אולם הפיסיקאים עדין חלוקים בדעותיהם ביחס לערכו של התחום הזה . פיסיקה ומדעים אחרים מאז המאה ה - 17 ואילך נחשבת הפיסיקה , ובמיחד המכניקה , למדע היסודי והמוצק ביותר , שכל המדעים האחרים חיבים להתחשב בו ולחקות במדה זו או אחרת את שיטותיו . הנסיונות שנעשו בכוון זה עוד במאה ה - 18 לא היו מצלחים . אולם בתחלת המאה ה - 20 הפכה הכימיה לענף של הפיסיקה , לאחר שהכימאים גלו שאת תכונותיהן של התרכובות הכימיות אפשר לתאר כתוצאה של צרופי אטומים , שאת תכונותיהם חוקרת הפיסיקה . במחצית השניה של המאה ה - 20 , ובמיחד מאז גלוי מולקולת הדנ"א , החלו גם חלקים חשובים של הביולוגיה להיות מבססים על הפיסיקה . עם זאת , יש הטוענים כיום שתחומי מדע כמו הביולוגיה ותחומים אחרים צריכים להתבסס גם על שיטות מחקר ומחשבה השונות מאלה של הפיסיקה . פיסיקה , טכנולוגיה וחברה במאה ה - 20 הניבה הפיסיקה המודרנית ישומים טכנולוגיים חשובים המשפיעים רבות על חיינו , דגמת האנרגיה הגרעינית , המיקרו - אלקטרוניקה , מכשירי הליזר וישומים רבים אחרים . גם תורות הפיסיקה הקלסית עדין משמשות בתחומי ישום רבים , כמו למשל הנדסת מבנים ומכונות , שבה אין חשיבות לאי הדיוק של תורות אלה . בעקבות הישומים האלה , ובמיחד מאז הופעת הנשק הגרעיני וטכנולוגית החלל שגרמו לממשלות רבות בעולם לעמד על חשיבותו האסטרטגית של המחקר הפיסיקלי , קבלה הפיסיקה עידוד כספי ומוסדי רחב הקף , שאפשר למשל את בניתם של מאיצי החלקיקים הגדולים שבהם נחקרות תכונותיהם של החלקיקים היסודיים המרכיבים את האטום . בשנים האחרונות , עם סיומה של היריבות בין ארצות - הברית לברית - המועצות , פחת הממון שנתן למחקר הפיסיקלי לצרכים צבאיים . כיום נראה שחלקים גדלים והולכים של המחקר הפיסיקלי מפנים לצרכי ישומים המשפרים את איכות חיי היום - יום ושיש להם ערך מסחרי , כמו למשל מכשירים פיסיקליים המשמשים לצרכי טפול רפואי או לתעשית המידע והתקשרת . אופטיקה אטום אלקטרומגנטיות ביולוגיה יחסות , תורת כאוס כימיה מדע מכניקה מתמטיקה קונטים , תורת תרמודינמיקה ראו גם ערכים נפרדים לאישים הנזכרים בערך זה . פיסרו , פרנסיסקו ספן וכובש ספרדי שמגר את קיסרות אינקה בפרו והשתלט על אוצרותיה . נחשב למיסד האימפריה הספרדית בדרום אמריקה . חי בשנים 1478 - 1541 . פיסרו נולד בטרוחיו שבספרד . אביו היה קצין צבא והוא גדל בבית קרובי אמו . הוא לא ידע קרא וכתב ונעשה ספן . ב - 1502 נחת לראשונה באיי הודו המערבית , שם ישב דודו . כעבר כמה שנים הצטרף למשלחת ספרדית שחצתה את לשון היבשה הצרה של פרו ופלסה את דרכה לאוקינוס השקט . בשנת 1519 יסדו הספרדים את פנמה - סיטי ופיסרו היה לאחד מנכבדי העיר ועשיריה . כבוש פרו והרס תרבות האינקה בשנת 1524 יצא פיסרו לראשון במסעותיו דרומה , כדי לאתר את הממלכה האינדיאנית ששמועות על עשרה הגיעו לאזני הספרדים . שתפו ויועצו העסקי היה הספרדי דיגו דה - אלמגרו . אחרי תלאות רבות ומלחמות עם האינדיאנים גלו פיסרו ושתפו את הממלכה המיחלת , המשפעת בזהב , ששכנה בתחום פרו של היום . כששב לספרד וספר על תגליתו , מנהו קרלוס הראשון , מלך ספרד , למושל הארץ שגלה . בשנת 1531 הפליג פיסרו בשלוש אניות מפנמה - סיטי דרומה , כשעמו 176 איש ו - 30 סוסים . הם נחתו בחוף אקודור של היום ויסדו את העיר סן מיגואל ( כיום פיורה התפתחות הפיסיקה תרמה רבות לטכנולוגיה המודרנית , שרבים מהפיתוחים שלה מבוססים על עקרונות פיסיקליים . טכנולוגיה זו מאפשרת בנייתם של מכשירים מתוחכמים ומשוכללים , כמו הלוויין הנראה כאן כשהוא מרחף בחלל .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר