|
עמוד:82
פילולוגיה חקר התרבות הכתובה של העמים , במיחד על ידי בדיקת הנתבים העתיקים שלהם ולשונם . הפילולוגיה חוקרת וקובעת את מהימנות כתב - היד , עוסקת בפרושו ועוזרת להבין אותו . מקור המלה פילולוגיה בשפה היונית , ופרושה פילו - אהבה , ולוגוס - דבור . הפילולוגיה כמדע נולדה עם יסוד הספריה באלכסנדריה שבמצרים במאה ה - 3 לפני הספירה . חוקרי השפה היונית הכינו קטלוג ובי תאור החבורים המצויים בספריה . אסכולה פילולוגית ידועה ניצרה בספריה של פרגמון בתקופה ההלניסטית ( היום בטורקיה ) . שם עסקו מלמדים בחקר הרקע ההיסטורי של החבורים והדקדוק שלהם . הפילולוגיה היונית עסקה בקביעת הכתיב והפסוק , בפרוש הדקדוקי והסגנוני , בפרוש המלים , בקביעת זהותו של המחבר במקרי ספק ועוד . החל במאה ה - 19 מנסים הפילולוגים המודרנים להשתמש בשיטות מדעיות כדי להגיע לנסח המקורי של החבור הנבדק , ולהוציא מהדורה בקרתית הכוללת את הגרסאות השונות שלו . אחת השיטות לשחזור כתב - יד שרק חלקו נמצא , היא על ידי השואתו עם כתבים אחרים מאותה תקופה אי השואה עם תרגומים או תעתיקים מאחרים יותר . הפילולוגיה היונית העתיקה השפיעה גם על חז"ל בתקופת התלמיד הקדומה , כאשר חקרו את הנסח המקראי . חז"ל קבעו תקוני סופרים , אותיות מנקדות , סמונים מיחדים ושיטת קרי וכתיב . המפעל הפילולוגי היהודי אחרי העת העתיקה הוא המסורה - פרי עבודה של דורות רבים , מהסופרים בראשית ימי הבית השני עד לקביעת נסח המקרא הטבריני במאה ה - 10 . אלכסנדריה הלניזם כתבי - יד לשונות ( שפות ) תנ"ך פילון האלכסנדרוני פילוסוף יהודי - הלניסטי . שלב בחבוריו גין הפילוסופיה היונית לבין אמונתו היהודית . חי באלכסנדריה שבמצרים בשנים 20 לפני הספירה - 50 לספירה . פילון , ידידיה בשמו העברי , בן למשפחה מכבדת באלכסנדריה , היה מערה בחברה ההלניסטית בעירו . הוא קנה השכלה יונית נרחבת בתחומי הספרות והפילוסופיה , המדעים והרטוריקה ( תורת הנאום ) והיה בקיא בתורה , שאיתה למד מן התרגנם היוני ( תרגום השבעים ) . את התורה שבעל - פה לא ידע כלל . בכתביו בטא פילון את השקפת עולמו , שהשפעה בעקר מתורתו של הפילוסוף היוני הקדים אפלטון , הגורסת כי רק העולם העל - חושי , עולם האידאות והמשגים , הוא הממשי . כמו כן הוא השפע מתורת הסטואה היונית , האומרת כי יש לחיות לפי חקי הטבע ולהתיחס בהבלגה אל כל מצבי החיים , כיון שהכל , פרט לחיי הרוח והמוסר , הוא בן חלף . פילון טען כי הפילוסופיה היונית מקורה בתורת משה , שהיה , לדבריו , גדול הפילוסופים ו " הטוב שבכל המחוקקים " . לכן חקת משה אדיפה על כל חקה אחרת , ונטיתם של נכרים להתגיר ( כמלכי חדיב שהתגירו בזמנם ) מעידה על עליונותה . הצדקת היהדות בכתביו הוא עוסק בהצדקת האמונה היהודית ובפרשנותה . כדי לגשר בין תורת משה לבין תרבות יוו , פרש פילון את התורה בדרך המשל והסמל , לעתים ללא כל קשר עם פשוטו של מקרא . אישי המקרא היו , לדעתו , סמלים של מדות ושל משגים מפשטים , כמו מוסר או תקוה . את התכונות האנושיות המיחסות במקרא לאלוהים פרש בארח סמלי , באמרו , כי האל הוא ישות רוחנית , הנשגבת מבינת אדם . כמו כן טען , כי נפש האדם , בנגוד לגופו , שואפת להתחבר עם האל , תוך השתחררות מן השעבוד לחושים . כתביו של פילון השפיעו בעקר על הכנסיה הנוצרית ואלו השפעתם על מחשבת ישראל היתה מועטה , למרות דבקותו ביהדות ובמצוותיה ושאיפתו להבליט את ערכה המוסרי . מלמדים יהודים החלו לעין בהם רק לפני כמאה שנים , והם תרגמו לעברית . השליחות אל גיוס קליגולה פילון לא עסק בעניני צבור למעט מקרה אחד , בשנת 40 לספירה . היא עמד בראש משלחת של יהודי אלכסנדריה שיצאה לרומא לבקש מהקיסר גיוס קליגולה לבטל את הגזרה להציב את פסלו בבית - הכנסת שלהם . הוא כתב על כך בספרו " השליחות אל גיוס " . הגזרה בטלה רק בימי יורשו של קליגולה , הקיסר קלאודיוס . אלכסנדריה אפלטון הלניזם חדיב פילוסופיה קליגולה , גיוס תרגום השבעים פילוסופיה תחום הדעת החותר להבנת היקום וגורל האדם בתוכו והשואל את השאלות הכלליות ביותר בקשר לכך . מקורה של המלה " פילוסופיה " בשפה היונית , ופרושה " אהבת החכמה " . הגדרתה המדיקת של הפילוסופיה היא אחת מבעיות הפילוסופיה , ואין בעניו זה הסכמה בין הפילוסופים . בדרך כלל , כאשר מדברים על פילוסופיה , מתכונים לשיטות החקירה הפילוסופיות שהחלו ביון העתיקה , עברו לאירופה בימי הבינים ונמשכות עד היום . אולם גם בתרביות אחרות , ובעקר בהודו ובסין , התפתחו שיטות חקירה פילוסופיות , ובשנים האחרונות הן מעוררות ענין רב . מקבל כי שאלות כמו : " ממה עשוי העולם ?"" מהם אמת וצדק ?"" איזוהי דרך החיים הנכונה ? " וכדומה הן שאלות פילוסופיות . אילם את השאלות על מבנה העולם החמרי חוקרים כיום המדעים השונים , כמו הפיסיקה , הכימיה והביולוגיה , שבעבר נחשבו חלק מן הפילוסופיה וכעת הם עומדים ברשות עצמם . כמה משאלות הפילוסופיה נוגעות גם בתחום הדת , כמו למשל השאלה " האם אפשר להוכיח את קיומו של האל ? " . בדרך כלל , מקבל להבדיל בין דת לפילוסופיה בכך , שהדת מסתמכת על כתבי קדש ועל התגלות אלוהית , כמו למשל מעמד הר סיני , בעוד שהפילוסופיה מנסה למצא תשובות לשאלותיה באמצעות ההגיון והשכל . אולם היו גם פילוסופים ששללו את מעמדו של ההגיון . ובכל מקרה , " אני חושב , משמע אני קיים " , כתב הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה - 17 רנה דקרט ( בתמונה ) . דקרט , הנחשב לאבי הפילוסופיה המודרנית , ראה בהטלת הספק את המהות של החשיבה .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|