פדיון הבן

עמוד:35

כמובן , כי הוא בוחר להחזיק בילדו ולפדות אותו . הכיהן נוטל את הכסף , מחזיק אותו מעל לראשו של הילד ומודיע כי הכסף הזה הוא פדיונו של הילד , ומברכו בברכת כוהנים ובברכות אחרות . בכנרים ברנת הכוהנים לויים פדיון שבויים מצוה שמקורה בתורה לפדות , לשחרר תמורת כסף , יהודים שנפלו בשבי האויב או בשבי שודדים וגזלנים . מטרתה של מצוה נעלה זו היא להציל נפשות ולמנע סבל והשפלה . הדת היהודית מיחסת חשיבות רבה למצות פדיון שבויים . השבויים היו נתונים בסכנת חיים , ורבים מהם נמכרו לעבדות . מצוה זו כה נחשבה , עד שהיו יהודים במהלך ההיסטוריה שמכרו עצמם לגויים ( ללא - יהודים ) מתוך ידיעה שיהודים יפדו אותם ובכך יזכו אותם במצוה . מקורה של מצוה זו הוא בתורה האוסרת למכר יהודי לעבדות : " כי עבדי הם , אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד " ( ויקרא כה מב ) . כן מצינת בתורה החובה לפדות את העבד העברי ( ויקרא מז ) . יהודי חיב להעניק למצות פדיון השבויים עדיפות עליונה , אפלו על פני מתן צדקה לעניים . במקרה הצרך יש להשתמש אפלו בכסף שנאסף לצרך בנית בית - כנסת כדי לפדות שבוי . אולם חז"ל ( חכמינו י . רונם לברכה ) קבעו סיגים לדבר , כדי שלא לעודד לקיחת יהודים בשבי ומכירתם לעבדות . הסיג הוא שאין לפדות שבויים בסכומים מגזמים . כמו כן נאסר לעזר לעבד יהודי לברח ממקום שביו , פן יזיק הדבר לשאר השבויים הנשארים בשבי . בתקופות שבהן שלטו היונים והרומאים בארץ - ישראל נמכרו יהודים רבים לעבדות . לאחר שעם ישראל גלה מארצו וחי במשך מאות שנים תחת שלטונם של עמים זרים היו מקרים רבים שבהם נלקחו יהודים בשבי . בימי הבינים אסרו הנסיכים , שליטי המדינות , יהודים רבים - בעקר את הנכבדים שבהם - ובששי סכומי כסף גדולים כדי לפדותם . משום כך אף הנהגה באותה העת בקהלות היהודיות באירופה " קפה לפדיון שבויים " , והכל התחיבו לתרם לה . במאה ה - 15 פדה יצחק אברבנאל - ממנהיגי קהלת היהודים בספרד - בכסף רב 210 שבויים והתגאה בכך שהכסף נאסף מיהודי ספרד בלבד , ולא היה הכרח לפנות ליהודים בארצות אחרות . עבדות אברבנאל , דון יצחק פה פתח בפנים מקף בשפתים , המשמש לדבור ולאכילה . הפה בנוי מלסת עליונה קבועה ומלסת תחתונה נידת , הדוחסת את המזון כלפי הלסת העליונה . בפה נמצאים החך , הלע , השנים והלשון . הפה הוא הפתח למערכת העכול הנמצאת בתוך הגוף . הוא מקף בשפתים , שנועדו להגן עליו - ובעקר על השנים שבתוכו - מפני פגיעה מבחוץ . מבנה הפה בכל לסת של אדם מבגר יש כ - 16 שנים ובסך הכל כ - 32 שנים . אצל ילדים מגיע מספר השנים ל - 28 . החלק הקדמי של החך העליון הוא גרמי ונקרא החך הקשה . החלק האחורי של החך העליון נקרא החך הרך , ובקצהו האחורי , באמצע , נמצאת הלשונית . בפה נמצאת גם הלשון , אחד מאיברי הגוף החשובים ביותר . קצהו האחורי של הפה , מאחורי הלשונית והחך הרך , נקרא לע ובו שוכנות בלוטות הלימפה המכנות " שקדים " . אל חלקו האחורי של הלע נפתחים ה " נחירים האחוריים " של האף והחלק העליון של הושט וקנה הנשימה . צנור עובר מהלע לושט . סגירת קנה הנשימה בזמן הבליעה באה למנע חדירת מזון לראות , דבר העלול לגרם חנק . תפקידי הפה אחד מתפקידיו החשובים של הפה הוא לישת המזון וטחינתו . לכך מסיעות השנים והלשון . אל חלל הפה נפתחות בלוטות הרק , אשר נמצאות מתחת ללשון ומתחת ללסת . נוזל הרק מכיל את התסס ( אנזים ) הביוכימי עמילז , המפרק את הרב - סכר גליקוגן ואת העמילן . פעלת התסס הביוכימי נמשכת גם בזמן מעבר המזון בלע ובושט והיא נפסקת ברגע שהמזון מגיע לקבה . תסס ביוכימי בעל פעלה דומה לזו של הרק נמצא גם בין התססים הביוכימיים הנפרשים לתריסריון מבלוטת הלבלב . הפה משמש גם אמצעי חשוב לדבור . בזמן נזלת או בעת נפיחות של בלוטות הלימפה באזור החבור בין ה " נחירים האחוריים " ללע , הופך הפה תחליף לאף , וכניסת האויר לראות נעשית דרכו . אנזימים בלוטות ושט לע לימפה לשון נשימה סכר , סכרים עכול , מערכת עמילן שנים ארבעה שבויים , תלמידי ישיבות הגאונים בבבל , שעליהם מסופר ב " ספר הקבלה " מאת רבי אברהם אבן דאוד , כי נשבו בעודם מפליגים בים ונמכרו לעבדות . יהודי כמה ארצות נחלצו לעזרתם ופדו אותם . לימים הקימו תלמידי חכמים אלה מרכזי תורה באלכסנדריה שבמצרים , בקיירואן שבמרוקו ובקורדובה שבספרד . בתמונה - אחד השבויים נפדה על ידי יהודי מנכבדי הקהילה בקיירואן .

קודם  |  הבא