עליות לארץ

עמוד:211

בעקר בירושלים . במאה ה - 2 1 באו אליה מספרד יהודה הלוי ( 1141 ) והרמב"ם ( 1164 ) , ובראשית המאה ה - 13 עלתה לארץ - ישראל קבוצה של 300 רבנים מצרפת ומאנגליה . הם התישבו בכמה ערים ויסדו בהן מרכז רוחני . יהודה אלחריזי עלה לארץ - ישראל ב - 1216 והרמב"ן ב - 1267 . הרמב"ן התישב בירושלים ותלמידים רבים באו ללמד בישיבה שהקים . מחמת רדיפות היהודים בארצות הנוצריות , ובמיחד בספרד ובפורטוגל , באו לארץ קבוצות קטנות של יהודים מאירופה . העליה גברה לאחר גרוש היהודים מספרד ( 1492 ) , ובמיחד לאחר כבוש הארץ על ידי הטורקים העות'מאנים ב - 1516 . העות'מאנים היו מענינים בהתישבות של יהודים בארצות כבושיהם . ואמנם מהמאה ה - 16 ועד לסוף המאה ה - 19 נמשכה עלית יהודים לארץ , אם כי חלו בה הפסקות , בעקר בשל המצב הקשה ששרר בארץ . העולים שבאו במאה ה - 16 , ממגרשי ספרד ופורטוגל , התישבו בעקר בגליל , וצפת היתה למרכזם . בעיר זו התישבו גדולי תורה וקבלה וביניהם רבי יעקב בירב , רבי יוסף קארו , רבי משה קורדוברו , האר"י הקדוש , רבי חיים ויטל ואחרים . באותה עת חיו בצפת כעשרת אלפים יהודים . הישוב היהודי בטבריה חדש אף הוא בהשתדלותם של דונה גרציה ודון יוסף נשיא . במאה ה - 18 שוב התחדשה העליה לארץ . הפעם היו אלה יהודים מטורקיה שבקשו לעזר לישוב היהודי הדל שחי בה . באותה עת החלה גם עליה מארצות אשכנז של חסידים בראשם רבי יהודה חסיד ( 1700 ) ושל מתנגדים ( 1722 ) תלמידי רבי אליהו הגאון מוילנה . בתקופה זו היה המצב הכלכלי והבטחוני בארץ קשה , והיהודים שחיו בה התקימו בעקר מכספי ה " חלקה " , שנאספו מתרומות של יהודים בארצות אחרות . בראשית המאה ה - 19 , כאשר עלתה חשיבותה של ארץ - ישראל בעיני מעצמות אירופה , הגיעו לארץ קבוצות קטנות של עולים מגרמניה , מהולנד ומהונגריה . ועוד לפני העליה הציונית הראשונה , בראשית ימי חבת ציון ( בשנים 1856 - 1881 ) , הגיעו לארץ כ - 20 אלף איש , רבים מהם ממזרח אירופה , והחלו להתפרנס מיגיע כפיהם . בשנים אלה קמו בירושלים שכונות יהודיות מחוץ לחומות העיר העתיקה . העליות הציוניות הקמת התנועה הציונית בעת התגברות הגלויים האנטישמיים , ובד בבד עם התעוררות התנועות הלאמיות בארצות אירופה , עוררה מחדש את השאיפות לגאלת הארץ והעם על ידי שיבה לארץ - ישראל . משנת 1882 , שנת עלית אנשי ביל"ו , עד קום המדינה , היו כמה גלי עליות לארץ , שלכל אחד מהם מאפינים מיחדים לו . עליה ראשונה ( 1882 - 1904 ) . בעליה זו באו לארץ כ - 25 אלף יהודים , למרות הגבלות של השלטונות הטורקיים . רבם באו מרוסיה ומרומניה בעקבות הפרעות שהתרחשו בדרום רוסיה ( שכנו " סופות בנגב " ) . קבוצה של יהודים באה מתימן . הם התישבו בעקר ביפו ובשכונות החדשות שהוקמו בירושלים . מעטים מבין העולים בחרו להגשים את שאיפתם לשוב לארץ האבות ולעבד את אדמתה . אנשים אלה הקימו את המושבות הראשונות ביהודה , במרכז הארץ ובגליל , וביניהן גדרה , ראשון לציון ורחובות , זכרון יעקב וחדרה , יסוד המעלה , ראש פנה ומטולה . בערים ובמושבות נוסדו בתי - הספר העבריים הראשונים והעברית היתה לשפת היום - יום . אולם בשל התנאים הקשים בארץ , חלק מן העולים עזבו אותה . בקיץ 1897 התכנס בבזל הקונגרס הציוני הראשון , שבו החלט כי " הציונות שואפת לרכש לעם היהודי בית מולדת בארץ - ישראל " . על סף המאה ה - 20 קמה ההסתדרות הציונית , שהקימה את בנק " אוצר היהודים " לממון פעלותיה ואת " הקרן הקימת לישראל " כדי לרכש קרקעות להתישבות בארץ . עליה שניה ( 1904 - 1914 ) . כ - 40 אלף עולים באו בגל עליה " לעליה ופדות במולדת ! " - יהודי נושא טלאי צהוב והמוני יהודים , פליטי שואה שיצאו משליטת צלב הקרס הנאצי , עולים בהמוניהם לארץ - ישראל , כרזה שפרסמה ההסתדרות הכללית ב - 1 במאי 1945 ,

קודם  |  הבא