עיראק

עמוד:199

המתקפה על עיראק החלה ב - 20.3.2003 בשגור טילי שיוט ובהפצצה אוירית על מבני שלטון בבגדאד , כשלרשות האמריקנים מידע מודיעיני רב ואמצעי לחימה מתחכמים . בדרום עיראק נערכה מתקפה קרקעית ואוירית ובמערבה ובצפונה תקפו כחות קומנדו . כ - 300,000 חילים אמריקנים השתתפו במלחמה , כ - 300 טנקים ויותר מ - 1,000 מטוסים , שהמריאו משש נושאות מטוסים . ההתנגדות העיראקית היתה מעטה , וכעבר שבועים , ב - 5.4.2003 , נכנסו כחות אמריקניים לבגדאד . צדאם חסין ומקרביו נעלמו ולא נודע מה עלה בגורלם , אך נשק להשמדה המונית לא נמצא . כחות אמריקניים המשיכו לשהות בעיראק , וארצית - הברית הודיעה שכך יהיה עד אשר יכון בה משטר אזרחי דמוקרטי . חששה של ישראל מפני שגור טילים מעיראק התבדה . ישראל היתה מחוץ למלחמה . הכורדים בעיראק שנים רבות נאבקים הכורדים נגד השלטון המרכזי בבגדאד ולמען אוטונומיה , ולו חלקית , באזורי מגוריהם בצפון המדינה . בשנת 1961 פתחו במרד גליי נגד השלטון , בהנהגת מצטפא ברזאני . צבא עיראק הגיב בתקיפות רבה ובין השאר הפציץ מן האויר כפרים כורדיים במרומי הרי הצפון . המרידה פסקה ב - 1964 , לאחר שהשלטונות הבטיחו להענות למקצת דרישות הכורדים , אך הם לא עמדו בדבורם . שוב התחדשו הקרבות , שוב השגה שביתת נשק זמנית , וחוזר חלילה . מצבם של הכורדים החמיר לאחר שעלה לשלטון צדאם חסין ב - 1979 ; הוא רדף את הכורדים ואף צוה בימי מלחמת המפרץ הראשונה לרסס את כפריהם בגזים רעילים , מפני שלטענתו הם תמכו באיראן . לאחר מפלתה של עיראק ב - 1991 התחוללה מרידה כורדית גדולה , אך צדאם חסין דכא אותה בכח ומאות אלפי כורדים נמלטו לאיראן ולטורקיה . בעקבות זאת נכנסו לצפון עיראק חילים מכח האו"ם ובחסותם שבו מקצת הפליטים לכפריהם . כך ניצרה מעין ישות כורדית עצמאית למחצה ללא הסכמת בגדאד , וזו אף קימה ב - 1992 בחירות לנשיאות ולפרלמנט בפקוח בין - לאמי . בקרב הכורדים עצמם קימת מחלקת בין התובעים עצמאות מלאה בכל אזורי מושבם ובין המוכנים להסתפק באוטונומיה מגבלת . ב - 2003 סיעו הכורדים לכחות האמריקניים בצפון עיראק , ואף הסכימו כי לפי שעה לא תוקם מדינה כורדית עצמאית . יהודי עיראק הקהלה היהודית התקימה במקום הנקרא היום עיראק כ - 2,600 שנה ברציפות , יותר מכל קהלה יהודית אחרת בעולם . ראשיתה ב - 722 לפני הספירה , כאשר הגלה לשם סרגון מלך אשור את עשרת השבטים מארץ - ישראל . עליהם נוספו תושבים מיהודה , שהגלו לשם בידי נבוכדנאצר מלך בבל סמוך לחרבן בית ראשון ( 586 לפני הספירה ) . מקצתם עלו אחר כך לארץ בימי המלך כורש , בהנהגת עזרא ונחמיה . לאחר חרבן בית שני ( 70 לספירה ) גדל הישוב היהודי בבבל . נוצרה כאן גולה מפארת עם חיי רוח עשירים , וקמו ישיבות בסורא , בנהרדעא , בפומבדיתא ובמחוזא . כאן נוצר במאה ה - 5 לספירה התלמוד הבבלי , שהוא יסוד ההלכה בעם ישראל עד היום . היהודים סיעו בידי הכובשים הערבים , שבאו במאה ה - 7 , וזכו ליחס הוגן ולאשור זכיותיהם . ישיבות סורא ופימבדיתא שבו ונפתחו , לאחר שנסגרו בימי השלטון הפרסי , וראשיהן , הגאונים , משכף תלמידים מכל תפוצות ישראל , שכן השתלטות האסלאם הקלה על הקשרים בין היהודים , שהיו עתה תחת שלטון אחד . מצבם של היהודים היה תלוי ביחס השליט . לרב זכו לבטחון והערכה , אך יש שהוטלו עליהם גזרות - כגון אסורו של הח'ליף עמר ה - 2 ( בראשית המאה ה - 8 ) להתלבש כערבים ולחיות חיי מותרות , והגזרה לענד אות קלון ( במאה ה - 9 ) . רבי בנימין מטודלה , שבקר בעיראק בסוף המאה ה - 12 , ספר שחיים בה כ - 40,000 יהודים . אחרי פלישת המונגולים במאה ה - 14 הורע מצבם של יהודי בבל , אך הוטב שוב בימי שלטון הטורקים . במאה ה - 19 מלאו היהודים תפקידים חשובים במנהל ועסקו במסחר . ב - 1908 קבלו רשמית שויון זכיות וחפש דת . כמה צירים יהודים נבחרו כנציגי עיראק לפרלמנט הטורקי . בימי פיצל ה - ו , כאשר היתה הארץ למעשה בשלטון הבריטים , הבטחו זכיות היהודים . חמשה נציגים יהודים נבחרו לפרלמנט והיהודים שתפה במוסדות השלטון , במנהל ובמסחר . היהודי ששון אפנדי יחזקאל אף שמש שר האוצר בשנים 1920 - 1923 . במפקד של 920 1 נמנו בעיראק 87,488 יהודים . אחרי קבלת העצמאות , בשנת 1932 , הורע היחס ליהודים ורבים מהם פטרו ממשרותיהם ונשלו מנכסיהם . בזמן המרד של רשיד עלי הפרו - גרמני , בשנת 1941 , נעשו פרעות ביהודי עיראק . החנוך היהודי בעיראק התנהל בחדרים ובתלמודי תורה , בבגדאד היה גם בית - מדרש למורים . מאז 1864 נפתחו בעיראק בתי - ספר של " כל ישראל חברים " , וב - 1907 רכז הפקוח על מוסדות החנוך היהודיים בידי ועדה עליונה בבגדאד . יהדות עיראק נטלה חלק נכבד ביצירה התרבותית היהודית , בספרות , בהלכה ובפיוט . מ - 1909 עד 1948 הופיעו תשעה עתונים יהודיים בעיראק , אחד מהם הרב ששון כדורי , נשיא הקהילה היהודית בעיראק בשלהי שנות הארבעים . יהודי עיראק ממתינים בתור להרשמה לעלייה לישראל בשנת 1950 , לאחר שהממשלה העיראקית התירה להם לעזוב ללא רכושם .

קודם  |  הבא